ההורים אשמים, שישלמו

בעיית אלימות הילדים לא תיפתר במדינת ישראל עד שההורים לא יתחילו לשאת באחריות אישית וישירה לחטאי ילדיהם. הם הרי רק "קטינים", פרחחים, חסרי הבנה. רק לאחרונה הצליחה לרקוח במוחה ה"קטיני" חבורת "פרחחים" שכזו מעשה הרס והשחתה בביתה של מורה מראש העין. פשע מופק להפליא, שלא היה מבייש אף משפחת פשע בעלת מוניטין מכובד.

עוד רגע קט יתעורר הצרצור הטהרני על מערכת החינוך שכשלה. שוב היא תגולגל במין עונג לאומי בזפת ונוצות רק כדי לכסות על ערוות ההורים שלא רוצים להביט במראה. כן, צריך להגיד זאת בבירור. זו אשמת הבית וההורים. לא המורים, לא הצפיפות בכיתות, לא הקיצוץ בשעות. כש"מעורבות הורית" הפכה כאן מזמן לדורסנות אגרסיבית תוך תמרון מורים ומנהלים לטובת התכשיט הקטן, מתחייבת גם קבלת אחריות למעלליו. יש גבול לחנפנות הלקקנית להורים שמשחררת אותם שוב ושוב בתואנות אקדמיות מפולפלות, מאחריות ישירה לאלימות של בנם או בתם.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

خطأ، أخطأنا، مخطئين (טעות, טעינו, טועים) / יעקוב איברהים

זיכוי בבית משפט ישראלי - חיה בסכנת הכחדה / בועז סנג'רו

במדינת חוק, יש לשלם על פשעים. מי שמביא ילדים לעולם ובמקום לגדלם כבני אדם מטפח חיות פרא צמאות דם, צריך לעמוד לדין פלילי בגין הזנחה והפקרה. הוצאת הילדים האלימים מהכיתה בדרך המקובלת והעברתם למסגרת אחרת ממילא לא מוכיחה את עצמה. ודאי לא צריך להוציא את הילדים מחזקת הוריהם. רק לגרום להורים להרהר בינם ובין עצמם איך קרה באמת שמדינת ישראל הפכה כה אלימה?

זמן האיכות להרהר יינתן להם בנדיבות כשיבלו למשל בהמתנה לאוטובוס בשמש הקופחת ובגשם העז לאחר שיישלל מהם רישיון הנהיגה. אפשר שיפנו זמן איכות לילדיהם ה"פרחחים" בשיחה על פניה האלימים של החברה, לאחר שיציאתם מהארץ תעוכב ללא הגבלה.

יש מקום להטיל סנקציות וקנסות נדיבים על הורים לילדים אלימים. לפחות להורים שמעמדם הכלכלי מאפשר זאת. העיקרון מאוד פשוט. בגלל עוד 20 אגורות לליטר מתנפח לישראלי הווריד. בגלל אלימות ילדיו, לא ממש. בכספי הקנסות שיוזרמו ישירות למערכת החינוך, יוטמעו תוכניות למניעת אלימות. אל דאגה. ה"פרחח" עד לפני רגע, שהוריו ייענשו, יהפוך באחת נופת צופים ומערכת החינוך תיהנה מעודף תקציבי שייאפשר סוף סוף להפחית את מספר הילדים בכיתה שתהיה לאי של רוגע ושלווה.

התנהגותם האלימה של ילדי ישראל, שאינה נובעת מהפרעת נפש מוכחת, אינה פועל יוצא של קושי כלכלי או רקע חברתי. בימי ראשית המדינה חיו כאן ישראלים בחוסר כל ובתנאים מחפירים בלא ידיעת השפה ובלא היכרות מעמיקה עם הסביבה ותרבותה. בכל זאת גדלו כאן "קטינים" לתפארת. ילדים מחונכים, מנומסים ומאופקים שבניגוד לכל תיאוריה אקדמית אופנתית, לא הפכו לימים טכנוקרטים סובייטים. ההיפך מכך. האיפוק והחינוך הטוב עשו אותם יצירתיים ושאפתניים. חלקם הביאו לנו כבוד ויקר וזכו לתהילת עולם. הם יספרו לכם שלמדו במבנים מטים לנפול, ללא מיזוג ובצפיפות קשה.

אלימות חיה ובועטת גם בשכונות שבהן להורים יש ארנק מנופח. כסף לא קונה יחס מצד ההורים. טעוני טיפוח עזובים ומופקרים, יש גם בשכונות יוקרה. כל עוד תמשיך הגישה ולפיה האחריות לאלימות המשתוללת מגולגלת על "המערכת" על "המצב" ו/או "הממשלה", ולא לפתחם של ההורים ישירות, הטרור ימשיך לשלוט כאן. לחברה יש את מלוא הזכות המוסרית לתבוע מן ההורה אחריות לחינוך ילדיו.

זיו תדהר, אדריכל וקריין רדיו

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il