שתף קטע נבחר

 

המשחקים הפראלימפיים: קללת ווימות' נמשכת

השייטים דרור כהן, ארנון אפרתי ובני וקסלר הם אלופי העולם, אבל מהאולימפיאדה יחזרו כנראה בלי מדליה. נשמע מוכר?

מקום די פסטורלי, המרינה בווימות‭.'‬ בניגוד לתזזית של הקומפלקס האולימפי בלונדון, פה העסק די רגוע. מטבע הדברים, הריחוק מלונדון והסגר הביטחוני מאפשרים לשייטים ליהנות משקט ומהכנה טובה לתחרויות עצמן.

 

התקצירים של ynet ספורט:

   

יום השיוטים השלישי נפתח עם שמש אביבית. על הטראסה בקומה השנייה של מעגן השייט יושבים כמה עשרות שייטים ומאמנים ומסתכלים לכיוון הים. סיטואציה לא מי יודע מה במונחים של שייט. אפס רוח. על התורן שליד הרציפים היה תלוי דגל פסים באדום לבן, שאומר: דחייה בשיוטים.

 

דרור כהן, ארנון אפרתי ובני וקסלר בווימות' (צילום: אריאל בשור ) (צילום: אריאל בשור )
דרור כהן, ארנון אפרתי ובני וקסלר בווימות'(צילום: אריאל בשור )

  

שני צוותים ישראליים מתחרים במשחקים הפראלימפיים. הצוות הבכיר, המפליג בסירת ה'סונאר‭,'‬ כולל את דרור כהן, ההגאי והסקיפר, ארנון אפרתי, איש

המפרש הראשי, ובני וקסלר, האחראי על מפרש החלוץ. סונאר היא סוג של יאכטה ספורטיבית, שבעה מטר אורך, הנחשבת לסירה מקצועית וקשה ביותר לתפעול. הצוות הזה זכה במדליית זהב באולימפיאדת אתונה, ובשנה שעברה זכה באליפות העולם שהתקיימה כאן בווימות‭.'‬ ללא ספק הם אחד הצוותים החזקים בעולם, והם היו מועמדים למדליה אולימפית גם בלונדון ‭.2012‬

 

הצוות השני, הגר זהבי ההגאית ‭")‬הכי אני מתגעגעת עכשיו לבעלי ולארבעת ילדיי‭("‬ ושמעון בן יעקב, שייטי בית הלוחם ת"א, מפליגים בסירה מדגם 'סקאד ‭,'18‬ המיועדת לשני שייטים. על פי חוקת הדגם, בסקאד 18 חייבת להיות בצוות לפחות אישה אחת, ואחד מהצוות חייב להיות נכה קשה ביותר. צוות הסקאד שלנו צעיר יחסית, מתאמן כשנה וחצי ביחד, ועצם ההעפלה שלו לאולימפיאדה נחשבת להצלחה גדולה מאוד.

 

הסירה הישראלית. רחוקה ממדליה (צילום: אריאל בשור ) (צילום: אריאל בשור )
הסירה הישראלית. רחוקה ממדליה(צילום: אריאל בשור )

 

 

מכיוון שבכל זאת מדובר בנכים קשים, לתחרויות נבחרו סירות שהן 'קיל בואט' - מה שאומר שלתחתית שלהן מחוברת משקולת כבדה, המורידה את מרכז הכובד של הסירה אל מתחת לקו המים. זה אמור לגרום לסירה ליציבות רבה יותר מאשר בסירה רגילה, ומונע ממנה את האפשרות להתהפך במים. בדיוק אותו הפטנט כמו הבובה 'נחום תקום‭.'‬

 

עוד ב-ynet ספורט:

    

הצוותים המתחרים, מעבר ליכולתם הספורטיבית והידע שלהם בשייט, נבחרים לפי ניקוד של נכות. ועדת רופאים בודקת את כל השייטים, ומסווגת אותם על פי המגבלות שלהם. ככל שהשייט מוגבל יותר בתנועותיו, הוא מקבל ניקוד נמוך יותר. קטוע רגל, למשל, מקבל שבע נקודות, ומשותק המרותק לכיסא גלגלים מקבל שתי נקודות. על פי החוקה אסור לצוות לעבור את 14 הנקודות.

 

לי קורזיץ. כבר ידענו כישלונות בווימות' (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
לי קורזיץ. כבר ידענו כישלונות בווימות'(צילום: אורן אהרוני)

 

שחמט על המים

לפני כחודש חזרו הישראלים מווימות' עם הזנב בין הרגליים. גם הפתיחה של הצוותים הפראלימפיים שלנו לא הייתה מבריקה. את ארבעת השיוטים הראשונים ירצה צוות הסונאר לשכוח. לפני הזינוק לשיוטים 5 ו‭,6-‬ הם יודעים: היום הוא יום מפתח מבחינתם. הם חייבים לתת בראש, ואז הכל עוד פתוח. צוות הסקאד מתחיל את היום במקום השישי המכובד מתוך ‭,11‬ שזה בערך המקום שציפו ממנו לפני התחרויות.

 

מבחינתי, כחובב ספורט מושבע, שייט הוא הספורט האולטימטיבי. שילוב של יכולות גופניות נדירות ושכל. תחרות שייט היא סוג של שחמט ספורטיבי. לכולם יש תנאים שווים - אותן סירות בדיוק, אותם מפרשים, ולכולם נושבת אותה הרוח. מי שיודע לקרוא כמה מהלכים קדימה, בדרך כלל ינצח את השיוטים.

 

דרור כהן. אז אפשר לשכוח ממדליה? (צילום: טל שחר) (צילום: טל שחר)
דרור כהן. אז אפשר לשכוח ממדליה?(צילום: טל שחר)

 

ב‭13:00-‬ נשמעת במעגן יריית תותח. הרוח מתחילה לנשוב, רוח קלילה מאוד של חמישה קשרים בערך, ודגל הדחייה מורד. אני ממהר אל הרציפים, שם מתארגנים הצוותים ליציאה לים. אני מאחל להם הצלחה ומצטרף לסירת מאמן הסקאד,

אלון דגן. יוצאים לדרך. רבע שעה של הפלגה אל אמצע המפרץ ואל סירת השיפוט שכבר מחכה באזור השיוטים.

 

אנחנו זורקים עוגן, וסירת מאמן הסונאר, ישראל אלטמן, נקשרת אלינו מאחור. על הסירה יושב גם מוטי אמברם, אחד מבכירי השייטים הישראלים בכל הזמנים, שהצטרף לצוות המקצועי של הנכים. אלטמן עטף בניילון מכתב שקיבל מהבית, ותלה אותו על גב המושב: "לאבא היקר! שיהיה לכם בהצלחה, אוהבים אותך ושתחזרו הביתה מנצחים‭."‬

 

כדורגל. הייתם מאמינים שגם עיוורים משחקים? (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
כדורגל. הייתם מאמינים שגם עיוורים משחקים?(צילום: gettyimages)

 

שיוט ראשון יוצא לדרך. צוות הסקאד מזנק לפני הזמן, לא חוזר לתקן את הטעות, ונפסל. המאמן דגן יושב מתוסכל בסירה, מסתכל במשקפת, ושותה לעצמו את הכבד. אות הזינוק ניתן וגם צוות הסונאר מזנק לשיוט החמישי. המאמן אלטמן מרים ידיים בייאוש. הצוות ממוקם בערך במקום העשירי. ברוח הקלה הזאת, קשה מאוד לתקן. תשאלו את לי קורזיץ. האכזבה גדולה. החבר'ה האלה באו לפה להביא מדליית זהב. הסיכוי שזה יקרה הולך ומתרחק. בסוף הם מסיימים במקום ה‭13-‬ מתוך 14 צוותים.

 

הפסקה קלה, מנוחה, החבר'ה שותים משקה איזוטוני, אוכלים תפוח עץ, מקבלים הוראות אחרונות מהמאמנים, ויוצאים לשיוט השישי. צוות הסקאד מסיים הפעם במקום השישי, בדיוק המקום שלהם בדירוג הכללי. צוות הסונאר ממשיך את היום החלש. הם מזנקים בשורה השנייה ומסיימים במקום ה‭.11-‬

 

אפשר כנראה לשכוח ממדליה. כרגע הם רק במקום ה‭11-‬ מתוך 14 עם 45 נקודות שליליות. הצוות ההולנדי מוביל בבטחה עם 9 נקודות, הנורבגים במקום השני עם ‭,19‬ והצרפתים במקום השלישי עם ‭.21‬ למעשה, הצוות הישראלי קרוב יותר למקום האחרון (היפנים עם 66 נק‭('‬ מאשר למדליית הארד. אני נפרד מהשייטים. היום אני הולך לראות לראשונה בחיי כדורגל עיוורים. נשבע לכם שיש דבר כזה. יודעי דבר לחשו לי שמדובר בספורט הכי מטורף שהמציאו על כדור הארץ.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אריאל בשור
השייטים הפראלימפיים בווימות'
צילום: אריאל בשור
מומלצים