יובל ינאי הוא ריימונד הישראלי: 'הסדרה על זמנית'
בניגוד להצלחתו בתיאטרון, באודישנים לטלוויזיה יובל ינאי כבר התרגל לשמוע "לא". עד שהגיע התפקיד הראשי בעיבוד ל"כולם אוהבים את ריימונד". "למה להביא לפה את הסדרה הזו? זה כמו לשאול למה להעלות את הסוחר מוונציה", הוא אומר
סביר להניח שהשם יובל ינאי לא אומר לכם דבר, אבל אם תזרקו שם של סדרה ישראלית - כמעט כל סדרה - תגלו שהוא היה שם. לפחות באודישן. להתקבל אליה - זה כבר היה עניין יותר בעייתי. "שמעתי המון פעמים 'לא'", הוא אומר. "הלכתי אפילו אם זה לא עניין אותי, בעיקר כי רציתי לעבוד. זה מה שהיה הכי חשוב לי".
אבל בגיל 32 ינאי קיבל כן - וחתיכת כן. הוא משחק את התפקיד הראשי בסדרה "משפחה לא בוחרים" שתעלה מחר בערב (ה') בערוץ 2. הסדרה היא עיבוד ישראלי ל"כולם אוהבים את ריימונד" הקלאסית, עליו אחראי דניאל לפין, יוצר "החיים זה לא הכל". ינאי מגלם את יובל, כתב ספורט מצליח שמתגורר עם אשתו נועה (נועה קולר), בתו הבכורה וילדיו הקטנים. הוריו, שלמה (שלמה בראבא) ורוזה (רוזינה קמבוס) גרים ממול וקופצים לבקר בכל הזדמנות, למרות רוחה של נועה, וגם קצת של יובל. אחיו פיני (פיני קדרון) הוא שוטר שעזב את בית ההורים בגיל מאוחר יחסית ועדיין מתוסכל מזה שאמו מעדיפה את יובל על פניו.
"משפחה לא בוחרים" מזכירה מאוד את "החיים זה לא הכל".
"יש בסיס להשוואה, כי בשני המקרים מדובר בסיטקום ועוד כזה שמעורב בו דניאל לפין. אבל אני מאמין שזה שונה, כי זה אנשים שונים ודמיות שונות. דניאל כתב את 'החיים זה לא הכל', אבל כאן מדובר בעיבוד למשהו שכבר קיים. יש כאן תוספות ישראליות שהוא כתב, אבל זה עיבוד פלוס כתיבה, ושם הוא ממש המציא את הסדרה".
לא קצת מיושן להחזיר לחיים סדרה מהניינטיז?
"הסדרה רלוונטית בדיוק כמו אז. נכון שדברים משתנים, על זה אין ויכוח, אבל היא נכונה גם היום, כי היא לא תקופתית. 'משפחת קוסבי' לא היתה עובדת היום כי כשהיא יצאה בשנות השמונים, היא ניסתה להראות משפחה אפרו-אמריקנית ממוצעת באופן שעוד לא נראה על המסך. היום אין טעם להראות את זה, הכתיבה שם טיפה מיושנת, הכל מתוק מדי. אבל הקסם בסדרה שלנו בעיני זה שיש שם סיטואציות הכי יום-יומיות. אי אפשר להשוות את זה לסיינפלד, כי סיינפלד זו סדרה ממש גדולה, אבל קרמר זו הקצנה פסיכית".
עובדה שבכלל לא התלהבת ללכת לאודישן.
"יוצרי הסדרה חיפשו לא מעט זמן שחקן שיגלם את ריימונד הישראלי. אמרתי לסוכנת שלי שאין סיכוי שהם יתנו תפקיד ראשי בפריים-טיים למישהו אלמוני. החלטתי לא ללכת כי האמנתי שהם ייקחו מישהו אחר, ולא רציתי להתאכזב. בסוף הבנתי שאין לי מה להפסיד, אז הגעתי. באודישן הם צחקו מאוד, ואז קיבלתי עוד זימון ועוד זימון, עד שהודיעו לי שאני בפנים".
אז יש טעם להביא את הפורמט לכאן?
"בטח. זה כמו לשאול אם יש טעם להעלות את 'הסוחר מוונציה' בתיאטרון. זה חומר טוב וזה מדבר על דברים שהם על זמניים".
"כולם אוהבים את ריימונד" זה על זמני?
"לגמרי. זו סדרה שעוסקת באהבה, יחסים ומשפחה. חומרים טובים תמיד מדברים על אהבה, על יחסים בין אבא לבן, כל הקשר שבין ההורים של האשה להורים של הגבר וכו'. זה קורה לכולם. הדינמיקות האלה הטרידו אנשים הרבה לפני הספירה, והן ימשיכו להתקיים גם עוד הרבה אחרינו".
אם לא היית מתחבר לטקסטים בסדרה, עדיין היית עושה את זה?
"כן".
"בחורה שאוכלת בשר ושותה וודקה - איתה מתחתנים"
ינאי נולד ברמת גן, אבל קצת אחרי החליטו הוריו לעבור לקנדה. עד גיל 12 היה שם, וחזר היישר לתוך מלחמת המפרץ. אחרי הצבא, שם שירת בחיל האוויר, התלבט מה לעשות. אביו, קבלן, הציע שיילך ללמוד הנדסת בניין, וינאי חשב שמדובר בהצעה לא רעה. אבל מהר מאוד הוא הבין שזה לא בשבילו. אחרי האפיזודה הקצרה הזו הוא חשב מה מעניין אותו בחיים. על מוזיקה, אהבתו הגדולה, הוא החליט לוותר כקריירה ("חיפשתי משהו שאוכל להתפרנס ממנו"), ומצא עצמו נרשם לסדנת משחק אצל יורם לוינשטיין: "זו אמנם האהבה השנייה שלי, אבל קיוויתי ששם יהיה לי יותר קל להרוויח כסף".
ויש לך עוד אהבה. אשתך היא השחקנית מיכל שטמלר, מהסדרה "פלפלים צהובים".
"הכרנו על סט של סרט סטודנטים. כיוון שאני לא יודע איך להתחיל עם בחורות, לא עשיתי כלום. אבל צילומי הסרט זרמו והיא הצחיקה אותי, וזה וי ענק ומבחינתי. בדייט הראשון היא לקחה אותי לאכול בשר, וחשבתי לעצמי שבחורה שמתלבטת איזה בשר לאכול ושותה וודקה - זו בחורה להתחתן איתה. אנחנו נשואים שנה וחצי, מפני ששנינו שחקנים, אנחנו שמים את כל עניין העבודה מחוץ למערכת היחסים שלנו".
בעצם התחלת לשחק לפני חמש שנים בתיאטרון גשר, ואפילו זכית בפרס השחקן המבטיח. תמיד רצית טלוויזיה?
"ברור. אתה רוצה טלוויזיה, אתה רוצה קולנוע, אתה רוצה הכל. אני מת על התיאטרון ואני הכי נהנה שם. זה קשור לעובדה שאתה מקבל תגובה מיידית
מהקהל. אלף אנשים צוחקים אם זה מצחיק, אלף אנשים מפהקים אם הם משועממים. אבל רציתי גם לנסות דברים אחרים".
ועכשיו כשאתה הדמות הראשית בסדרה בפריים טיים, אתה לחוץ?
"אני עוד לא יודע. אני לא מנוסה בזה. מעולם לא הייתי בהשקה לפני התוכנית הזו, לא ראיתי את עצמי על המסך. אולי זה פחות מלחיץ אותי כי אני לא יודע מה מצפה לי, אבל אני מרגיש מוכן. אני חושב שהשנים בתיאטרון גשר עיצבו אותי. אם זה היה קורה לפני כמה שנים הייתי אומר לך חד משמעית שזה גדול עלי".
מה אתה מאחל לעצמך?
בכנות, אני הכי רוצה שאריק קלפטון יתקשר ויגיד לי: 'בוא ונעשה סיבוב הופעות עולמי עם בי.בי קינג'".