שקט, יורים
כדור אחרון, הישראלים בקהל עוצרים את נשמתם. דורון שזירי מכוון ולוחץ על ההדק. הכדור מוסט הצידה. הלכה המדליה אבל יש לנו מקום שישי ומכובד בקליעה למטרה. את הזהב קוטף באופן מפתיע עבדאללה סולטן מאיחוד האמירויות
אל תחמיצו את התקצירים ב-ynet ספורט:
- תקצירי הליגה האנגלית: ואן פרסי כובש מול סאות'המפטון וארסנל מנצחת באנפילד
- תקצירי ליגת העל: מכבי ת"א, הפועל ת"א, קריית שמונה ואשדוד מנצחות
- תקצירי הליגה הבלגית: השערים של רפאלוב ודודו ביטון
האמת, ספורט קצת מוזר הקליעה למטרה. הספורט היחידי בעולם שבשביל לנצח, הספורטאי חייב להוריד דופק. כבר ב-11:00 איצטדיון הקליעה האולימפי בלונדון היה מלא עד אפס מקום בכ-5,000 צופים. מאחל לכל קבוצות הכדורסל והכדוריד בארץ מתחם שכזה.
שמונה קלעים עלו לגמר בשכיבה. המרחק למטרה - 50 מטר. ארבעה מהם שוכבים על הרצפה, ארבעה אחרים יורים מכיסא גלגלים. הכרוז מכריז על שתי
דקות לתחילת התחרות. לכל מתחרה יש עשרה כדורים בסך הכל. לפני כל כדור מכריז הכרוז על אישור ירי, והקלע חייב ללחוץ על ההדק תוך 40 שניות.
שזירי, שעלה מהמוקדמות מהמקום הרביעי, שוכב במסלול מספר 3. למרות שזה לא המקצה החזק שלו, הוא מועמד למדליה. במסלול לידו, על כיסא הגלגלים יושב עבדאללה סולטן, קלע מאיחוד האמירויות, עד כה הפתעת התחרות.
מנהל אגף הספורט בבית הלוחם ת"א, מיקי עוזאי, לוחש לי באוזן שקהילת הקולעים למטרה בעולם, קהילה די סגורה. הם נוסעים מתחרות לתחרות, וכולם מכירים שם את כולם. בדרך כלל הצמרת די קבועה והכוכבים מנצחים בכל התחרויות. סולטן, קלעי אלמוני, הפתיע את כולם ועלה לגמר.
אישור הירי ניתן. הקהל דומם, הבחורים מתרכזים, מפסיקים לנשום, ולוחצים בזה אחר זה על ההדק. מסך ענק מראה לקהל את המטרות המרוחקות. סולטן יורה ראשון ומשחיל כדור אל מרכז המטרה. שזירי לוקח את כל 40 השניות ויורה אחרון. למעשה כמעט כל הכדורים של המתחרים פוגעים באיזור מרכז המטרה. ההבדלים בין המתחרים השונים הוא במילימטרים. רק מחשב מסוגל לחשב את התוצאות שנספרות גם בעשיריות הנקודה.
עוד ב-ynet ספורט:
בקהל יושבים ראשי המשלחת הישראלית, עטופים בדגלי ישראל ומעודדים את שזירי בין ירי לירי. התחרות מתקדמת, שזירי די יציב במקום הרביעי, צמוד
לספרדי, שממוקם כרגע במקום השלישי. סולטן שובר את כל ליין ההימורים בלונדון ומשחיל כדור אחר כדור למרכז המטרה.
בכדור השמיני לקוריאני שיושב מימינו של שזירי על כיסא הגלגלים יש מעצור. מומחה הנשק מוזעק לזירה, מחלץ את הכדור הסורר והשופטים ממהרים לבחון אותו עם זכוכית מגדלת. התייעצות קלה והקוריאני מקבל אישור לירייה נוספת למרות ש-40 השניות חלפו מזמן.
הכרוז מכריז על כדור אחרון. סולטן לא מחכה יותר משנייה ויורה כדור בול אל מרכז המטרה. להפתעת כולם הזהב שלו! שזירי לוקח את הזמן, מכוון, מתרכז, הכל תלוי בכדור הזה. בול, ויש לנו מדליה נוספת. השניות חולפות. הישראלים בקהל עוצרים את נשימתם. שזירי לוחץ על ההדק. כולם מתרכזים במסך הגדול. ירייה לא הכי מוצלחת של שזירי.
הכדור שלו מוסט הצידה בכמה מילימטר ממרכז המטרה. המשלחת הישראלית משחררת קריאת אכזבה. זה הספיק לו למקום ה-6 והמכובד. למי שמבין בזה, הוא סיים את התחרות עם 691.8 נקודות. לי זה נשמע המון נקודות. אגב, סולטן שניצח סיים עם 694.8 נקודות.
שזירי, ספורטאי אמיתי, הולך לגיבור היום עבדאללה סולטן ולוחץ לו את היד. אחר כך מתחבק עם מאמנו, גיא סטריק, ומנופף לקהל לשלום. "קצת מאכזב", הוא אומר מיד לאחר התחרות. "ציפיתי ליותר. כנראה שההתרגשות עשתה את שלה. לא יריתי הכי טוב שאני יכול".
מה אתה אומר על עבדאללה סולטן ידידנו? הפתעה גדולה?
"אכן הפתעה גדולה. עד עכשיו הוא לא הבריק בתחרויות, למרות שכבר באימונים ראיתי שהוא מוכשר".
יצרת איתו קשר? דיברתם?
"כן, בהחלט. הוא נחמד מאוד".
מחוץ לאולם הקליעה, עטוף בדגל האמירויות, נותן עבדאללה סולטן ראיון ראשון לטלוויזיה של ארצו. לאחר מכן הוא מתפנה לדבר עם העיתונאי הישראלי: "אני שם את הפוליטיקה בצד. אנחנו ספורטאים ובאנו הנה למען הספורט והאחווה. אני מכיר את הקלעי הישראלי, שזירי, הוא קלעי מצוין".
הפתעת את עצמך?
"אני לא מופתע מהזכייה שלי בזהב. התאמנתי קשה בשביל זה. ידעתי מה אני שווה".
מתכונן למדליה נוספת?
"מקווה מאוד שכן. הזכייה הייתה במקצוע הפחות טוב שלי".
לרקוד עם סוסים
אני נפרד משזירי ומסטריק, מאחל להם בהצלחה, וממהר לתפוס את השאטל לאורוות של בית המלוכה האנגלי. יונתן דרסלר, הרוכב הישראלי שנולד עם שיתוק מוחין, עומד להתחרות במקצה החופשי. ניסיון לחדור למתחם הסוסים נכשל כליל. המקום סגור ומסוגר כדי שאף אחד לא יאכיל בטעות את הסוסים המתחרים בחומרים לא טובים.
כששאלתי את השומר בכניסה לאורוות אם הם לא קצת מגזימים? הוא השיב: "כבר היו דברים מעולם. היו פה תחרויות שהסוסים החלו לרקוד ברוורס ואף אחד לא הבין למה".
אין ברירה, עליתי ליציע לתפוס מקום. בזירה רוכב גרמני קטוע יד שהמושכות קשורות לו לגדם. התחרות היא בעצם סוג של ריקוד. הרוכב והסוס אמורים לרכוב בהרמוניה משותפת. הגרמני מסיים את המקצה שלו והכרוז מכריז על יונתן דרסלר מישראל.
לזירה נכנס דרסלר רכוב על סוס שחור ומרשים. הוא רוכב מסביב לזירה וקד קידה לקהל. האות ניתן וברמקולים מתחילים לנגן את "הבה נגילה".
דרסלר וסוסו נותנים ריקוד מושלם. אם זה תלוי בי, הוא מקבל 100 נקודות. לאחר ה"הבה נגילה", עוברים השניים לרכוב כשברקע מושמע "ירושלים של זהב".
לדעתי זו טקטיקה ישראלית לגרום לסוסים המתחרים להיכנס לדיכאון. המקצה מסתיים. דרסלר מודה לקהל שמוחה לו כפיים בהתרגשות רבה ומפנה את הזירה לרוכב הבא. על לוח התוצאות מפרסמים השופטים את התוצאות: דרסלר מישראל מקום 11. לאחר התחרות, כשהוא מוקף בחברי המשלחת הישראלית שבאו לעודד, הוא מסכם: "כיף גדול, מאוד נהניתי. התרגשתי, אבל הרגשתי טוב מאוד בזירה".