משפחות ה"פגע וברח": הנהגים הדורסים - רוצחים

"נהגי הפגע וברח" הותירו את הנער משותק, את החברה לגסוס למוות על מעבר החצייה ואת בת הזוג למות מפצעי הדריסה במרכז העיר - אך לא שילמו את המחיר. ביקורת חריפה הובעה אתמול (יום ד') בכנס חירום נגד התופעה שקיימו עמותות "אור ירוק" ו"צדק בשביל לי", שבו תקפו בני המשפחות והקרובים את התנהלות בתי המשפט ואת מדיניות עסקאות הטיעון. "כשאני רואה אותם בא לי לחנוק אותם. אני בזה להם ומתוסכלת מהמדינה בשל שחרורם המוקדם", אמרה מוניקה בלחסן, אמו של אמיר בלחסן בן ה-13, שנותר משותק.

בחירות בארה"ב 2012 - לכל הכתבות של CNN ו-ynet 

באחרונה התרחשו כמה מקרים שבהם נפגעו הולכי רגל על ידי נהגים שלא הושיטו להם עזרה וברחו ממקום האירוע. "חלפו 355 ימים מאז מותה של לי ודורסיה עדיין מסתובבים חופשי", אמר רועי פלד, חברה של לי זיתוני שנדרסה למוות בתל אביב בספטמבר 2011 על ידי קלוד איזק ואריק רוביק, שנמלטו לצרפת מיד אחרי התאונה. "קשה לי להגיד בלב שלם שהרשויות במדינת ישראל עשו את המיטב, ואם מישהו יוכיח לי שאכן נעשה המיטב, אז המצב שלנו עגום".

משפחות וחברי הנפגעים. "הנהגים הפוגעים הם רוצחים"(צילום: עופר עמרם)

בלחסן לא חסכה ביקורת מבתי המשפט, שגזרו על עמרי נעים ופנינה תורן, דורסי בנה, שלוש שנות מאסר. "מערכת המשפט לא מיישמת את מה שמנסים לעשות בממשלה", אמרה. "כנראה חוק זה דבר אחד וצדק ומשפט זה דבר אחר. הדורסים של אמיר קיבלו שלוש שנים מאסר בפועל והשתחררו אחרי שנתיים בעקבות התנהגות טובה. הם לא קיבלו את העונש הראוי".

עוד בחדשות ynet:

• בשדות ובחדר הכושר: חקירת דריסת הטרקטורון
• גנץ: יכולים לפעול בכל נקודה במזרח התיכון
  

לביקורת הצטרפה גם מלי יזדי, שנפגעה בתאונת פגע וברח בתל אביב באוקטובר 2008 ובה נהרגה חברתה מיטל אהרונסון על ידי שי סימון ושלום ימיני. "הדורסים נבזיים, חסרי אחריות ונתעבים", אמרה בכעס. "קשה מאוד להתמודד עם העובדה שאדם לא עזר לך. הידיעה שאולי היו יכולים להציל את מיטל או כל אחד מההרוגים מקוממת. מבחינתי אדם כזה הוא רוצח לכל דבר. בתי המשפט לא לוקחים את האחריות לידיהם ולא נותנים לעבריינים האלה את העונש הראוי. היום אנשים דורסים, בורחים ומקבלים עונש אפסי ביחס לתוצאה. זה מגוחך. האובדן של מיטל מלווה אותי עד היום, זה לא מרפה".

"אנחנו שבר כלי". מלי יזדי(צילום: עופר עמרם)

ליאורה אהרונסון, אמה של מיטל, הציעה לקחת את השופטים לביקור אצל המשפחות השכולות. "אולי כשהם יראו כיצד משפחה מתמודדת עם ילד שיצא מהבית ולא חזר, זה יגרום להם לרחם על אותה משפחה במקום על אותם פושעים", אמרה. "אולי אז הם יבינו באיזו קלות הם פוטרים רוצחים שכאלה מעונש ומותירים את המשפחות שבר כלי. כששופט נותן החלטה כזו הוא רוצח את הילד בפעם השנייה. אנחנו לא מתמודדים. אולי כלפי חוץ אנחנו חזקים אבל שבורים מבפנים. כשמישהו רוצה לבכות הוא בורח החוצה, כדי לא לגרום צער גם לאחרים".