ישראל לא אוכפת שוחד שניתן ע"י אזרחיה בחו"ל
כמו כל החברות ב-OECD, ישראל חתומה על אמנה לפיה שוחד לעובדי ציבור במדינות זרות נחשב לעבירה פלילית הגוררת קנסות גבוהים ועונשי מאסר. אבל דו"ח מגלה כי על אף שחלה עלייה באכיפה בשאר המדינות, בארץ כלל לא מטפלים בכך
נלחמים בתופעת השוחד הבינלאומי: המדינות המפותחות מנסות לעקור את הנורמה המכוערת של מתן שוחד לאנשי ציבור כדי להוציא אל הפועל עסקאות בינלאומיות. ההצלחה חלקית בינתיים, אך למרות עלייה באכיפה בקרב חברות ה-OECD, בישראל עדיין לא התחילו במאבק במשחדים. כך עולה מדו"ח שמפרסמת היום (ה') עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל, הסניף הישראלי של ארגון Transparency International, בנושא יישום אמנת ה-OECD למאבק בשוחד עובדי ציבור זרים.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה :
שחיתות ועוני בהודו: הצצה לכלכלה אחרת
פיראטים בע"מ: החטיפות כעסק כלכלי
כמה עולה "לקנות" ראש ממשלה סורי
הממצאים חולקו לארבע קבוצות: מדינות בהן קיימת אכיפה פעילה של האמנה (ארה"ב, גרמניה, בריטניה, איטליה, שוויץ, נורבגיה ודנמרק), מדינות בהן קיימת אכיפה מתונה של האמנה (ביניהן יפן, צרפת, קנדה, הולנד, ספרד, בלגיה, שבדיה, ארגנטינה ואוסטריה), מדינות בהן קיימת אכיפה מעטה (מקסיקו, ברזיל, טורקיה, צ'ילה, צפון קוריאה, פורטוגל, בולגריה, סלובקיה, לוקסמבורג וסלובניה) ומדינות החתומות על האמנה ואין בהן כלל אכיפה נגד מתן שוחד לפקידי ציבור במדינות זרות, ובינהן גם ישראל יחד עם יוון, פולין, אירלנד, צ'כיה, דרום אפריקה, אסטוניה וניו-זילנד.
2011: עליה בחקירות ובכתבי אישום במדינות ה-OECD
מהדו"ח עולה כי באופן כללי, מדינות העולם מתחילות בשנים האחרונות לפעול נגד חברות ואנשי עסקים המשחדים במדינות זרות. בשנת 2011 עלה המספר הכולל של מקרי שוחד שנחקרו והובילו לכתבי אישום, קנסות ואף מאסרים.
מספר התביעות עלה מ-564 מקרים בסוף 2010, ל-708 מקרים בסוף 2011. בנוסף, כיום מתנהלות 286 חקירות נוספות. לדברי מחברי הדו"ח, עלייה זו נובעת הן מגידול במספר המקרים הנחקרים במדינות בהן קיימת אכיפה פעילה (כמו ארה"ב וגרמניה) והן בעלייה באכיפה במדינות שעד היום לא עשו זאת (קנדה, לדוגמה).
על פי נתוני ה-OECD, בשנת 2011, בעקבות האמנה, 66 אנשים נשלחו למאסר וסנקציות הוטלו על למעלה מ-250 אנשים פרטיים וכ-100 חברות. לכן, מסבירים מחברי הדו"ח, קיומן של חקירות לא רק מבשר על פעילות עבריינית, אלא גם על הגברת האכיפה. מנגד, אי קיומן של חקירות והליכים משפטיים, כמו בישראל, אינו מעיד על התנהלות מוסרית במיוחד, אלא על חוסר עניין מכיוונם של גורמי האכיפה.
את רשימת המדינות בהן קיימת אכיפה פעילה מובילה ארה"ב עם חקירת 275 מקרי שוחד, כשאחריה, גרמניה אשר חקרה 176 מקרי שוחד. את רשימת המדינות שזו להן השנה הראשונה בהן מתבצעת אכיפה מתונה מובילה קנדה, אשר מנהלת כיום 34 חקירות ובינהן פרשת שוחד גדולה בבית המשפט, כשאחריה אוסטריה עם 10 חקירות ופרשיית שוחד שהגיעה לבית המשפט ואוסטרליה עם 8 חקירות מתנהלות ו-2 מקרים שנוהלו בבית משפט.
שוחד גם בחברות ענק
אם חשבתם שמעשי השוחד שמורים רק לעסקנים קטנים, המציאות שונה לחלוטין. פרשת שוחד בינלאומית מרכזית שהרעידה את הכלכלה העולמית התרחשה בשנת 2005 על ידי חברת סימנס הגרמנית, שהעסיקה 2700 נציגים מקומיים בשורה של מדינות, וביניהם ישראל, שתפקידם היה לשחד בכירים ולקדם באמצעים לא חוקיים את זכייתה של סימנס במכרזים לטורבינות ומוצרים אחרים עבור ממשלות וחברות ענק.
סימנס נקנסה בגין מעשים אלו בסכום האדיר של 1.6 מיליארד דולר. כמו כן התברר כי בין השנים 2001 ל-2007 מימנה סימנס אפיקים פליליים של פעולות כאלה בסכום של בין 800 מיליון ל-1.4 מיליארד דולר. במדינות בעלות רמת שחיתות גבוהה, הגיעו התשלומים הללו עד לערך של 40% מהחוזה.
בדו"ח מוצגות גם מספר דוגמאות למעשי שוחד שהתרחשו ונחקרו בשנה האחרונה, ובהן מוזכרות חברות מפורסמות. אחת הפרשות היא של ענקית הקמעונאות האמריקנית - וול-מארט, שנחשדה במתן שוחד לעובדי ציבור מקסיקנים לצורך בניית סניפים של הרשת במדינה.
בעבר התפרסמו ידיעות בתקשורת הזרה כי התעשייה הביטחונית הישראלית משחדת פקידי ציבור במדינות זרות על מנת לקדם אינטרסים ולסגור עסקאות. במדינות אלו, הסבירו בעבר גורמים ישראלים, פשוט אין אפשרות אחרת.
הדו"ח מציין את דרישת משרד הביטחון לאמץ תכנית למניעת שוחד בחברות הביטחוניות כתנאי לקבלת אישור לייצוא. כמו כן מומלץ בדו"ח, כי חברות ישראליות המעורבות בפעילות יצוא רחבות היקף וחברי הדירקטוריון שלהן, יידרשו להבטיח אכיפת תוכנית למניעת שוחד וכן כי משרד הביטחון יוציא קווים מנחים לחברות לגבי אופן הטמעת תוכניות למניעת שוחד.
גליה שגיא, מנהלת עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל, אמרה עם פרסום הדו"ח: "המסר מן הדו"ח השנה ברור וחד, המדינות החזקות מבינות שעליהן להילחם בשוחד בעסקאות בינ"ל".
"גם אם האכיפה בישראל מתמהמהת, הרכבת כבר דוהרת במדינות רבות איתן יש לישראל קשרי מסחר", הוסיפה שגיא. "השיח העולמי השתנה ועלינו להשתנות יחד איתו, אם אנחנו רוצים להמשיך להיות שחקן מרכזי. בתקופה שבה מדברים על כניסתו של המשק הישראלי למיתון, על כל הצדדים להתגייס למאבק בשחיתות, מהלך שיחזק אותנו בזירה המקומית והבינלאומית", היא אמרה.
איסוף הנתונים לגבי ישראל, נעשה בהתנדבות, זו השנה השלישית, על-ידי עורכי הדין הדר סטון, ניב סיוון ויהושע רביץ ממשרד עו"ד גרוס קלינהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות'.
לפנייה לכתב/ת 
