מי מעז לבלבל את המיטה של אלוהים?

הרבה דברים ניתן ללמוד על היחיד ועל התרבות מהתחומים שאליהם מתייחסות הרשימות, מהאופן שבו הרשימות ממיינות את העולם ומסדרות אותו, ומהארגון הפנימי של הרשימות (מה נמצא בראש הרשימה, מה מצטופף באמצע ומה נדחק אל הסוף). התבוננו בקפידה ובסקרנות ברשימות שאתם עורכים, ותגלו אינפורמציה אישית משמעותית שמתחבאת בין שורותיהן.

רשימה מאוד מוזרה

בפרשת השבוע כי תבוא מתואר טקס הברכות והקללות שיתקיים על הר גריזים ועל הר עיבל. שישה שבטים יעמדו על הר עיבל בשעה שהכהנים ימנו רשימת קללות לעוברים על דבר ה'. הלוויים יקראו את הקללות - והעם יענה "אמן" לאחר כל קללה.

רשימת הקללות קצרה ומפתיעה. קשה למצוא היגיון בבחירת האיסורים המוזכרים בה, וקשה להבין את הקשר ביניהם. במסגרת הרשימה מצוינים ארבעה איסורים מיניים (דברים פרק כז, כ-כג): "אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן, אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: אָרוּר שֹׁכֵב עִם חֹתַנְתּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן". אסור לשכב עם אשתו של האב, אסור לשכב עם בהמה, עם האחות ועם החותנת. רשימת עריות מוזרה בחלקיותה ובסדר הפנימי שלה.

איסור מאתגר

במדרש תלמודי ארוך ומרתק ביקשו חכמי התלמוד להתייחס לאיסור הראשון ברשימת העריות הזו: "ארור שוכב עם אשת אביו".

כמה פעמים בתנ"ך דווקא מצאנו אנשים מכובדים ששכבו עם נשות אביהם: ראובן, אבשלום, ובאין ברירה עלינו להניח שכך עשה גם קין. נניח לקין שהיה באותו זמן גם חסר אונים, מוכה וגם רוצח, ונניח גם לאבשלום שממילא לא מתואר כבחור ממש נחמד. אבל מה נעשה עם ראובן? צאצאיו של ראובן עומדים על הר עיבל והם חלק לגיטימי מבני ישראל, הם שומעים יחד עם יתר העם את עונש ה"ארור", עונש הנידוי המוטל על אביהם, ונדרשים לענות "אמן". אם החטא כל-כך חמור, והעונש כל-כך נורא, איך נסביר את התנהגותו של ראובן?

סיפור קטן על חטא גדול

בפסוק אחד קצר, מיד לאחר מות רחל וכמעט כבדרך אגב, מצוין חטאו הכבד של ראובן (בראשית לה, כב): "וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל". מה קרה שם? למה? האם יש קשר בין ההתנהגות של ראובן למות רחל? מה פשר הקביעה "וישמע ישראל"? והאם הוא עשה משהו בנידון?"

זהו. בצורה לקונית וכמעט אגבית מתארת התורה את החטא הגדול. נראה שאל חטא זה חוזר יעקב על ערש דווי בדברי הפרידה שהוא אומר לראובן (בראשית מט, ג-ד): "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה... עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה".

האירוע הקשה הזה מוזכר גם בדברי הימים, ושם נקבע שבגלל מעשה זה הפסיד ראובן ליוסף את הבכורה (דברי הימים א, ה, א): "וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה".

חז"ל נכנסים לתמונה

וראשית הם קובעים (שבת נה, ע"ב): "כל האומר ראובן חטא - אינו אלא טועה". לא פחות. בתורה כתוב שראובן שכב עם בלהה, בתורה כתוב "ארור שוכב עם אשת אביו", אבל חז"ל בשלהם – בוחרים להפתיע את שומעי הדרשה ולקבוע שראובן לא חטא, ושמי שחושב אחרת (התורה, למשל) טועה.

עכשיו כל מה שנותר לדרשן הוא להציע את שורת ההוכחה. איך הוא יצא מזה? איך הוא יהפוך חטא של גילוי עריות ללא-חטא? הנה, כך הוא מתקדם: "אלא מה אני מקיים (בראשית לה) 'וישכב את בלהה פילגש אביו' - מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה... אפשר עתיד זרעו לעמוד על הר עיבל ולומר (דברים כז) 'ארור שכב עם אשת אביו', ויביא חטא זה לידו? אלא מה אני מקיים 'וישכב את בלהה פילגש אביו' - עלבון אמו תבע. אמר: 'אם אחות אמי היתה צרה לאמי, שפחת אחות אמי תהא צרה לאמי?' עמד ובלבל את מצעה. אחרים אומרים: שתי מצעות בלבל, אחת של שכינה ואחת של אביו".

החטאים התבלבלו

לפי מדרש זה, ראובן לא שכב עם אשת אביו, הוא רק "בלבל" לה את המיטה. ראובן כאב את התחרות בין אמו, לאה, לבין רחל, ולאחר מות רחל הוא קיווה שאמו תזכה למעט נחת ורצה להרחיק ממנה את שפחת רחל. הסיפור המקראי אולי מתאר כיצד ראובן שוכב עם בלהה כדי לפסול אותה מהמשך קשר מיני עם אביו.

התלמוד מסביר שהוא נקט בשיטות יותר עדינות "בלבל" לה את המיטה (והוא לא עוסק בשאלה הטכנית – איך בדיוק עושים את זה). בגלל צדיקותו של ראובן, כך נאמר במדרש, מנפחים את חטאו ואומרים עליו שהוא שכב עם בלהה, אבל האמת מבהילה פחות... כך קובע הדרשן.

אבל הדרשה מבהילה יותר

בסוף, כאילו על הדרך, מוסיף הדרשן קביעה שמנפחת את חטאו של ראובן לממדים קוסמיים: "שתי מצעות בלבל, אחת של שכינה ואחת

של אביו". דרשה מרחיקת לכת זו מסתמכת אולי על האפשרות לקרא את המילה "משכבי" או "יצועי" שבדברי יעקב גם בלשון רבים, וכנראה גם על המילה הלא מובנת "עלה", שאותה מייחס הדרשן לעליונים. ראובן עלה על העליונים. ראובן בלבל את את המצעים של השכינה.

איך נתחיל להתמודד עם הקביעה הקצרה הזו? לשכינה יש מצעים? האם אלוהים הוא כמו יעקב והשכינה היא זוגתו? איך אפשר לבלבל לאלוהים את המיטה? והאם אלוהים והשכינה השתקמו מהבלבול שעשה להם ראובן או שהם עדיין חיים בפרישות מבולבלת? איך מתחילים להתמודד עם הקביעה הזו?

לנגן באקורדיון של חז"ל

זה כמו אקורדיון - ברגע הראשון אנחנו רואים את חז"ל מצמצמים את החטא של ראובן, אבל מיד אנחנו מגלים שכל זה נעשה רק כדי להגדיל אותו מחדש, למלא אותו באוויר נוסף ולהפוך אותו למגה-חטא, לגילוי עריות בעליונים ובתחתונים גם יחד.