יהודית רזתה 70 קילו: "ניתוח היה האופציה היחידה"
יהודית לוי חלמה כל חייה להיות רזה. אחרי שנים של טיפולי פוריות קשים והריונות, ובמשקל שיא של 140 קילו, היא פנתה לניתוח קיצור קיבה. מפה הדברים התחילו להסתבך: היא עברה כמה ניתוחים, חלתה בסרטן השד ולמרות זאת שומרת על המשקל
כשיהודית לוי, בת 44 מלוד, הגיעה למשקל של 140 קילו, היא החליטה שככה אי אפשר להמשיך. אחרי ילדות במשקל עודף ושנים של טיפולי פוריות והריונות שהטביעו בה את חותמם, היא הרגישה שהיא חייבת שינוי.
"כשהייתי שמנה הכל אצלי היה לא בסדר", היא מספרת בראיון ל-ynet על הדרך שעברה עד משקלה הנוכחי - 70 קילו. "הרגשתי לא טוב, לא יכולתי לעבוד, לא יכולתי לטפל בילדים שלי. הכל היה קשה. היום אני חיה חיים אחרים לגמרי".
רזו בענק - עוד סיפורי דיאטה מעוררי השראה:
- קרן רזתה 72 ק"ג ב'לרדת בגדול': ועודפי העור?
"הייתי בהריון בלתי נגמר"
בגיל 32 הגיעה לוי למשקל השיא שלה. "נכון שאף פעם לא הייתי רזה, אבל תמיד הסתדרתי. אחר כך, כשניסיתי להיכנס להריון והתחלתי לעבור טיפולי פוריות, המשקל הלך ועלה.
"באיזשהו שלב החלטתי שאני מאמצת. אימצתי את הבת הבכורה שלי בשנת 1991, ואחרי שלוש שנים נולדה הבת השנייה. שנתיים אחר כך נולדה השלישית ואחר כך גם הבן. מבחינת האנשים סביבי הייתי בהריון בלתי נגמר".
לוי החליטה שהאפשרות היחידה מבחינתה היא ניתוח לקיצור קיבה. "עם שלוש בנות בבית שבקושי יכולתי לטפל בהן, החלטתי על תהליך דרסטי".
אבל למרות הירידה הדרסטית במשקל, לוי לא הגיעה למנוחה ולנחלה. "לא רק הניתוח קשה", היא מספרת. "גם שלב ההחלמה מהניתוח לא פשוט. לפעמים אני חושבת שזה יותר קשה מהניתוח עצמו. יש המון כאבים וצריך להתרגל לחיים חדשים, לכללים חדשים של אוכל. רזיתי אחרי הניתוח 40 קילו.
"אחרי הניתוח הרגשתי כאבים עזים בבטן. כשהגעתי לבית החולים הסבירו שהקליפסים נפתחו לי והכניסו אותי שוב לחדר ניתוח, שם עשו לי טבעת בקיבה, כך שבסופו של דבר רזיתי 70 קילו.
"נכון שזה מחיר יקר לשלם כדי לרזות, אבל לא רציתי יותר להיות שמנה. הרגשתי שזו האופציה היחידה שלי".
מה עושים עם עודפי העור?
הבעיה הגדולה ביותר של לוי אחרי שהושלמו הניתוחים הייתה עודפי עור שנשארו על גופה לאחר שנשלו להם 70 קילו. "אם לא מטפלים בעודפי העור, כאילו לא עשית כלום", היא אומרת. "זה מכביד ולא אסתטי. אי אפשר לחיות עם עודפי העור האלה".
כמה שנים לאחר שרזתה היא החליטה לעבור ניתוח למתיחת הירכיים. היא עשתה אותו באחד מבתי החולים בארץ, אבל נשארה מאוכזבת. "לא אהבתי את מה שעשו לי, וחיפשתי רופא אחר". כך היא הגיעה לד"ר טלי פרידמן, כירורגית פלסטית בכירה ומנהלת המרפאה לעיצוב הגוף באסיא מדיקל שבאסותא ובאסף הרופא.
"טלי היא המלאך שלי", מספרת לוי. "היא תיקנה את כל מה שלא עשו בניתוח הראשון, ופתאום יכולתי ליהנות מפירות ההרזיה. התחלתי לעבוד, להתלבש, לחיות".
אבל לוי לא הספיקה ליהנות מהמשקל החדש שלה. ארבע שנים אחרי הניתוח להסרת עודפי העור היא חלתה בסרטן השד. "קראתי בעיתון שנשים שטופלו בטיפול פוריות עלולות לחלות, וניגשתי לבדיקה. בהתחלה לא מצאו כלום, אבל אז גילו שאני חולה. נאלצתי לעבור כריתה חלקית ואחר כך ניתוח להרמת חזה בגלל האסתטיקה".
אבל לוי לא התייאשה. "זה לא היה תהליך פשוט, אבל החלטתי שאני מתגברת על המחלה וממשיכה הלאה. לא הייתי מוכנה לוותר על החיים שלי".
מקבלת אהבה מכולם
"הדבר חשוב בחיים זה המשפחה", אומרת לוי. היום היא זוכה להערכה ולפרגון עצום מצד בני משפחתה. "הילדים שלי גאים בי ונהנים ממני. אין מה לעשות, נעים יותר להיות גאים באמא רזה מאשר באמא שמנה".
היא מספרת שהירידה במשקל, בסופו של דבר עזרה לה להיות יותר בריאה. "אני לא מדברת על הסרטן, אלא על כל שאר הדברים. כשהייתי שמנה היה לי כולסטרול גבוה, סוכר גבוה, הכל היה לא בנורמה. היום אני מאוזנת מבחינת כל המדדים, מרגישה טוב ונהנית מהחיים".
מה השינוי הכי גדול שקרה לך בעקבות הירידה במשקל?
"יצאתי לעבוד, מה שלא יכולתי לעשות כשהייתי שמנה. אני קונה איזה בגדים שאני רוצה - הרי פעם כלום לא עלה עליי ולא יכולתי להתלבש כמו שאני אוהבת".
-איך את שומרת על המשקל?
"בגלל קיצור הקיבה שעברתי קשה לי לאכול כמויות גדולות, אז אני אוכלת קצת מכל דבר. אם אני עוברת את הסף אני עלולה להקיא. אבל אני לא מוכנה להשמין שוב. אני בריאה יותר, מאושרת יותר ומקבלת אהבה מכולם. קיבלתי את החיים שלי במתנה".
- רזיתם ושיניתם את חייכם? ספרו לנו
לפנייה לכתב/ת 
