פינוי שדה דב: לאן נעלמו 35 אלף דירות?
משרד הביטחון אישר את פינוי שדה דב, מה שיאפשר בניית 12 אלף דירות, ולצדו מקדמת עיריית ת"א תוכנית ל-12 אלף דירות נוספות. אבל תוכנית אלטרנטיבית טוענת שניתן לבנות במתחם לא פחות מ-60 אלף דירות, ושהעירייה מתעלמת מפינוי השדה. כך נראה האבסורד שבחוסר התיאום בין הרשויות
האם חוסר תיאום בין הרשויות השלטוניות בישראל גורם לטעויות תכנוניות? אישור התוכנית לפינוי שדה התעופה שדה דב בצפון תל-אביב, לטובת בנייה למגורים, מצביע כי אכן חוסר התיאום מביא לאבסורד ולתכנון לקוי.
כתבות נוספות בנושא בערוץ הנדל"ן :
- נחתם ההסכם לפינוי שדה דב
- לאחר עשור: אושרה תוכנית "הגוש הגדול" בת"א
- תושבי צפון ת"א: נקים 60 אלף דירות על קו החוף
- נלחמים בחולדאי: הושקה תוכנית לבנייה בת"א
הקרקע שעליה יושב שדה דב היום תשמש לבניית כ-12 אלף יחידות דיור. ואילו בקרקעות הצמודות לשדה דב בשטח של כ-1,900 דונם אושרה לא מכבר תוכנית תא/3700 לבניית 12,500 אלף יחידות דיור. מדובר בתוכנית שיזמה עיריית תל-אביב, אשר לוקחת בחשבון כי שדה דב לא יפונה - הנחה שמצמצמת באופן דרמטי את הצפיפות ואת גובה המבנים במסגרת תוכנית.
תוכנית 3700 זכתה להתנגדויות רבות. כך, למשל, קבוצת תושבי העיר שהתאגדה תחת הכינוי "אין לי עיר אחרת", ביקשה ממהנדס עיריית תל-אביב לשעבר, ישראל גודוביץ, להציג אלטרנטיבה תכנונית לתוכנית העירייה.
על פי תוכניתו של גודוביץ, ניתן לבנות 60 אלף יחידות דיור על גבי חטיבת הקרקע המאוחדת החולשת על שטחי תוכנית 3700 יחד עם שטחי שדב דב כאשר יתפנה - במקום 24.5 אלף יחידות דיור בלבד. סך הכל התוכנית האלטרנטיבית משתרעת על פני כ-3,600 דונם ומדובר בהפסד של 35 אלף יחידות דיור.
"אם התוכנית תאושר - זו בכייה לדורות"
"בסביבת שדה דב קיימות שתי תב"ע", מסביר עו"ד שמואל שוב ממשרד שוב ושות'. "הראשונה היא תוכנית תא 3700, שהוחלט לתת לה תוקף על ידי הוועדה המחוזית לאחרונה; והשנייה היא תוכנית 3388 א'. בשתי התוכניות הללו התייחסה הוועדה מקומית לשדה דב כאל עובדה קיימת, ואף ציינה בהחלטתה לאשר את תוכנית 3700 כי פינוי השדה לא נראה בטווח הנראה לעין".
"מדובר בתוכנית שתהיה בכייה לדורות אם תאושר", אומר האדריכל גודוביץ'. "בעירייה משום מה חושבים שהם חיים בקיבוץ עם צפיפות של 4 יחידות לדונם. יותר נמוך מכל מקום אחר בעיר". לדבריו, הוא הציג אלטרנטיבה הגיונית לבנייה של 60 אלף יחידות, אך זו לא התוכנית היחידה האפשרית.
"מוסדות התכנון יישרו קו עם העירייה וטענו שזה עניין פנימי של העירייה, אך לא הגיוני שתוכנית שכותרתה הוא שקיים שדה תעופה צמוד, ובשל כך יש מגבלות בנייה - תמשיך להתקיים. אפשר לפנות לבג"ץ באופן מיידי לשם כך", מוסיף גודוביץ'.
שדה דב: שנים של דיבורים
השיח סביב פינויו של שדה דב אינו חדש - כבר לפני 50 שנה עלתה האפשרות לפנותו. אז היוזמה באה מכיוון העירייה, שראתה בו מפגע לתושבי שכונות הצפון המתפתחות, ובשנת 1967 אף נקבע תאריך לפינויו. שנתיים לאחר מכן הוחלט כי פעילותו תורחב, אך שיח הפינוי לא הפסיק לרגע.
ההצעות להעתיקו אפילו כללו בניית אי בתוך תחומה הטריטוריאלי של ישראל מול חופי תל-אביב. ב-2010 ההדק סביב צווארו של השדה כמעט נסגר כאשר הממשלה החליטה על קידום פינויו.
השאלה כעת, לדברי עו"ד שוב, היא האם בעקבות ההחלטה לפנות את השדה עד שנת 2016, ייערכו שינויים בתוכניות. "מחד, יש בעלי קרקע המעוניינים כבר לראות את הזכויות שלהם בקרקע באות לידי מימוש בזמן הקרוב, ולוותר על הזכויות שאולי יינתנו בהמשך לאחר תיקוני התוכניות . עם זאת, אני מעריך כי ככל שהפינוי ממשי, יהיו בעלי קרקע שיעדיפו להמתין לתיקונים בתוכניות באופן שיגדלו זכויותיהם".
שוב מציין כי גם בעבר פוזרו הבטחות לפינוי שדה דב וועדות התכנון לא ראו לנכון להתייחס להן. "אם המהלך כעת הוא רציני, על מוסדות התכנון לתת לכך את הדעת ולבחון כיצד ניתן לערוך שינויים בתוכניות, ולהוסיף זכויות לבעלי הקרקע מבלי לעכב באופן משמעותי את קידום ההליכים לקראת הבנייה העתידית", הוא טוען.
מעיריית תל-אביב-יפו מסרה בתגובה כי "תוכנית 3700 היא תוכנית מעמיקה שהושקע בה זמן ומחשבה רבים. לראייה, התכנית אושרה והתקבלה בכל ועדות התכנון. פינוי שדה דב לא ישנה או יבטל את התוכנית. בימים אלו מבצעת העירייה בדיקה פרוגרמטית של השטח המפונה, יחד עם מינהל מקרקעי ישראל ובעלי הקרקעות הסמוכות, כדי לבחון את צרכי העירייה והעיר לטווח הארוך, הן מבחינת מגורים והן מבחינת פונקציות מטרופוליניות אחרות כגון מבני ציבור, שטחים ירוקים ועוד. במקביל, נמצאת העירייה בהליך פנייה למשרדי מתכננים שונים כדי לקבל הצעות לפרוגרמה כללית של השטח".
עוד פתרון: לגור במכולות בבסיסים המפונים
תוכניותיו של גודוביץ' למצוקת הדיור לא עוצרות בשדה דב ובקרקעות הסמוכות לו. בשבוע שעבר הציג תוכנית להקמה מהירה של 25 אלף יחידות דיור בבסיסי צה"ל המפונים, במסגרת מפגש שנערך בשכונת התקווה בתל-אביב תחת הכותרת "דיור עכשיו במחיר שפוי".
לדבריו, חלקים רבים מבסיסי צה"ל במרכז עומדים מיותמים. "בשלישות ברמת גן יש רק שתי פלוגות, כך לפי משרד הביטחון", הוא אומר. ההערכות של מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון מדברות על התחלת בנייה עוד כעשור, וגודוביץ סבור כי הבנייה תימשך זמן ממושך יותר.
עד שייבנו יחידות הדיור בחמשת הבסיסים הצפויים להתפנות, מציע גודוביץ הצבת מכולות של תובלה ימית על הקרקע והתאמתן למגורים. לצורך כך, הוא חבר לחברה לתובלה ימית בשם ישראמרין, שבבעלותה מלאי עצום של מכולות. "זה חומר מצויין לגור בו. יש וילות ברשפון ובשרון שנראות נהדר ועשויות ממכולות", הוא אומר. "מה זה משנה אם החומר עשוי מקוקוריקו. זאת דירה".
על פי התוכנית, שני הדפנות הצרים של המכולה ייחתכו ושם יונחו זכוכיות, או יחוברו למכולה נוספת. מבחינת פנים המכולה היא תיראה כדירה לכל דבר: הרצפה תהיה מפרקט והדפנות יצופו בלוחות גבס. חלק מהדירות יהיו בנויות כדופלקסים וקירות בטון יפרידו בין הבתים.
באשר למחירים, על פי התוכנית תיחכר הקרקע והדייר ישלם דמי חכירה חודשיים. עלות חכירה של דירת שני חדרים תעמוד על 1,500 שקל וכל חדר נוסף יעלה 500 שקל נוספים, כך שדירת ארבעה חדרים תושכר ב-2,500 שקל בחודש. גד הרן, ממארגני המחאה, סיפר כי הפרויקט יכול להוות לפתרון לשנים בודודות, עד שיושלמו תוכניות הבנייה על שטחי הבסיסים המפונים.
לפנייה לכתב/ת 
