הוא עדיין בוכה בבוקר בגן. זה נורמלי?

המעבר לגן, בעיקר כאשר מדובר בגן חדש, הוא לא פשוט כלל וילדים יכולים להגיב על המעבר במגוון דרכים. ישנם ילדים שיסתגלו מהר וללא קשיים מיוחדים. אחרים יכולים לבכות ולהיצמד להורים, להזדקק מאד למוצץ ולחפץ המעבר שלהם, להיות עצובים בבוקר ולבכות מאד בפרידה מההורה, לדבר על כך שאין להם חברים בגן החדש, ולהרבות לדבר על הגן הישן ועל מה שהיה בו.

באופן טבעי בגילאי הגן אנחנו נראה אחת או יותר מתופעות ההסתגלות, שאורכות בדרך כלל כשבוע עד שבועיים. אך ישנם מקרים בהם ההתנהגויות הללו מעידות על כך שיש לילד בעיה בהסתגלות לגן, ויש צורך לטפל ולעזור לו להתמודד עם הקשיים.

עוד כתבות בערוץ הורים :

הטריק שישפר את ההתנהגות של הילד תוך 21 יום

מה תתני לי? כשילד דורש פרס על התנהגות טובה

לא סתם עייפות: מתי התקף זעם מעיד על בעיה?

אילו התנהגויות נחשבות נורמליות בתהליך הקליטה? 

בכי בבוקר

בכי רב בבוקר בפרידה בגן וקושי של הפעוט להיפרד מההורה. הבכי מפסיק לאחר שההורה הולך ולאחר שהות בגן.

אי רצון לשתף פעולה

התנהגות סגורה בגן שמתבטאת בבכי, אי רצון להשתתף בפעילויות וישיבה בצד, אולם הילד לאט לאט "יוצא מהשבלול" ומתחיל לשתף פעולה.

הזדקקות מוגברת לחפץ הרגעה

הילד זקוק יותר למוצץ ולחפץ מעבר (בובה או חיתול אליהם הוא קשור) בתהליך הקליטה, ולאחר מכן מוותר עליהם ומתפנה לפעילות בגן.

"דבק" להורים בשעות אחר הצהריים

תלות פיזית גדולה בהורים בשעות שאחרי הגן ולפני השינה, הליכה אחריהם לכל מקום.

קשיי שינה

קשיי שינה שיכולים לבוא לידי ביטוי שזמן שהולכים לישון וגם ביקיצות פתאומיות בלילה.

חיפוש פינה שקטה

התכנסות וחיפוש פינה שקטה בבית – להתנקות מהאנרגיות של היום.

מה צריך לעורר חשד שיש בעיה?

בכי לא נפסק

הילד בוכה מאוד במהלך הפרידה מההורים בגן ולא נרגע במהלך היום, בעיקר אם הדבר קורה לאורך זמן ללא שיפור.

בוכה כשמישהו מהצוות מתקרב אליו

כאשר אשת צוות מתקרבת לילד בכיו מתגבר והוא אינו מביט בה או נענה אליה כלל, אלא נלפת בהורה ומסרב לשחרר. גם במקרה זה מדובר על התנהגות שנמשכת לאורך זמן בלי שנראה שיפור.

לא משתתף פעילויות

הילד אינו משתתף בפעילויות הגן ויושב בצד לאורך זמן וללא שיפור, פסיבי מאוד.

לא "משחרר" את חפץ המעבר

הצמדות למוצץ ולחפץ מעבר בלי יכולת לעזוב אותם. כשהם אינם, הוא בוכה מאוד ולא נרגע.

בוכה כבר מהבית

הילד בוכה גם בבית, לפני ההליכה לגן, וגם כשאנו באים לאסוף אותו מהגן בסוף היום. במידה והילד מדבר הוא חוזר ואומר שהוא אינו רוצה ללכת לגן.

שביתות רעב

שביתות רעב של הילד, שמסרב לאכול במסגרת הגן ויתכן שגם בבית.

רגישות יתר

רגישות פיזית ונפשית גבוהה בגן, שמלווה בבכי בכל פניה או נגיעה בילד בבית.

רגרסיה

רגרסיה בהתנהגותו של הילד במישורים שונים, שלא מסתדרת בחלוף החודש הראשון לקליטתו בגן. ייתכן והוא ישוב להרטיב, יחזור להתנהגויות שכבר נעלמו לפני זמן רב ועוד.

התנהגות פורצת גבולות 

כעס, אלימות, צעקות, עשיית דברים אסורים, חוסר הקשבה, חוצפה בצורה קיצונית מזו שהייתה, שלא עוברת או מתמתנת. נראה שהילד "על הקצה" כל הזמן.

חזרתה של חרדת נטישה

תחושה שהילד לא יכול לשחרר את ההורה מטווח הראייה שלו, חזרה של "חרדת הנטישה" והצמדות רבה של הילד אל ההורים תוך סירוב לשחרר אותם לאורך זמן וללא מגמת שיפור.

עם מי כדאי להתייעץ אם להעביר את הילד?

אם ההורה חש שהמסגרת אינה מתאימה לילד, ולכך מתווספים סימנים המדליקים נורה אדומה כפי שצוינו לעיל, כדאי לשוחח

ראשית עם מנהלת הגן ולשמוע ממנה איך היא רואה את הילד ואת ההסתגלות שלו. אם עדיין אינכם רגועים ניתן להתייעץ גם עם פסיכולוג ילדים/מנחת הורים/יועצת חינוכית שבקיאים בתחום ויוכלו לעשות אבחנה מבדלת בין קשיי התאקלמות רגילים ונורמליים לבין חוסר התאמה של המסגרת לילד. והכי חשוב, הקשיבו לאינטואיציה הפנימית שלכם. אתם אלו שמכירים את ילדכם בצורה הטובה ביותר ואתם אלו שתוכלו לזהות סימנים של אומללות ניכרת.

כמה זמן כדאי "לתת צ'אנס" ולראות אם דברים מסתדרים?

כאשר ילד נכנס לגן חדש נצפה לראות אחת או יותר מתופעות ההסתגלות, שאמורות להסתיים בערך שבוע עד שבועיים מתחילת השנה. במקרה כזה יש להסיק מסקנות כחודש לאחר התחלת הגן.