"פסיכו" עם נמרוד הראל: לקסם הבא אזדקק לגיוון
נדמה שהאנשים הנדהמים ברחוב עוברים את החוויה החזקה ביותר ב"פסיכו", התוכנית החדשה של נמרוד הראל בערוץ 2, והצופים בבית מסתפק בבידור חביב שנוטה לחזור על עצמו
זה התחיל בתעלול התודעה הגדול מכולם: בזמן שערוץ 10 הביט בתדהמה על מחטף "הישרדות", הצליחה "רשת" לייבא ממנו גם את נמרוד הראל והמנטליזם שלו. ב"פסיכו" (שבת, 21:00) הראל ינסה להעלים את אי ההצלחה של "מי יפיל את המאסטר", תוכנית הקסמים הנוכחית של "רשת". כמו שזה נראה, ערוץ 10 הפך לכור היתוך לסדרות טלוויזיה, שברגע שהן מוכיחות את עצמן - "רשת" מאמצת אותן. לו אני זכיינית ערוץ 2, הייתי עושה הכל כדי שערוץ 10 ישאר על המפה.
ביקורות טלוויזיה אחרונות ב-ynet:
- "משפחה לא בוחרים": כולם מביכים את ריימונד
- "אללה איסלאם" של יחזקאלי: אמא'לה, מוסלמים!
- "פאן אם": הסדרה שרצתה להיות מד מן
ולעניין עצמו. כדי להקדים את הסקפטים, הראל מדגיש בעצמו שאין לו יכולות על טבעיות, אלא יכולת ניתוח גבוהה, סוגסטיה, הבנה של נפש האדם ושאר הגדרות שנועדו למנוע מהמפקפקים לתייג אותו כשוטה ו/או נוכל. לא. הראל בסך הכל משחק לכם במוח, הוא לא מתיימר לשוחח עם המתים או לקרוא את המחשבות שלכם. הניחו את הסכינים לרגע בצד, ונסו ליהנות מבידור טוב וטיול קטן בשדרת מדעי המוח, הוא אומר.
יש בבידור של נמרוד הראל אפיל מסוים. הוא עושה דברים שהמוח שלנו לא מסוגל לתפוס עד שמסבירים לנו איך הם נעשו, והוא גם מסביר את חלקם הקטן. גם בהראל עצמו יש משהו נעים לצפייה - הוא נראה בלתי מזיק. כמעט לא מייצר דרמות, מצטנע. האנטיתזה הגמורה, נניח, לאורי גלר, שמפץ השעונים המשותקים שסיפק לערוץ 1 בזמנו, ואחר כך הוריש לצאצאים המנטליים שלו ב"קשת", הוא הכל חוץ ממינימליסטי. לא פעם האריזה של "פסיכו" קצת סותרת את המסר הזה, וחבל: מוזיקה אובר-דרמטית למשל, או עריכה מתעתעת.
אולי זה ילדותי מצידי, אבל אישית הידיעה על קיומו של קסם, כשקסם מבחינתי הוא מציאת נקודת אחיזה בלתי נראית שתאפשר לי שליטה על המציאות, משמחת אותי מאוד. נדמה שככל שהמצב סביבי מתדרדר וחוסר האונים מתגבר, התלות שלי בקסם כלשהו שיפתור את הפלונטר רק גוברת. אני רוצה שיבוא קוסם בסוף, ואם אפשר כבר באמצע. עכשיו. זה נראה כמו הסיכוי היחיד. הראל עובד לא מעט על הכמיהה הזאת, אבל במקביל מקפיד לגדוע אותה. הוא לא מטפל משום סוג, הוא רק מייצר בידור.
הבעיה עם הבידור של הראל הוא שבשלב מסוים הוא מתחיל לעייף. הראל מתאמץ לגוון את התעלולים שלו, ויחסית הוא מצליח, אבל בסופו של דבר מדובר בעסק שחוזר על עצמו. נדמה שהאנשים הנדהמים ברחוב
עוברים את החוויה החזקה ביותר, והצופים בבית נידונו לעבור את אותו תהליך הצפייה שוב ושוב. העובדה שמדובר בטלוויזיה ערוכה גם מקטינה את האמון וההיקסמות, כי תמיד עולה השאלה - עם כמה אנשים זה לא הצליח? מי מהם משתף פעולה?
בשורה התחתונה מדובר בבידור נטו, ולמרות היכולות המדהימות שהראל מציג, היא לא ממריאה מעבר לזה. אני לא מצפה לפיה הטובה שתבוא ותציל אנשים באמצעות שליחה עלי אדמות, המנטליסט, אבל הייתי שמחה לקצת יותר להזדהות איתו מאשר צווחות תדהמה. לא מזמן נחשף הראל לכתב אישום בטענה שהוא מבצע היפנוזה למטרות בידור, בניגוד לחוק ההיפנוזה (המגוחך בפני עצמו. מישהו יודע בכלל איפה היפנוזה מתחילה ומתי היא נגמרת?). הראל נחקר, כתב האישום לא הוגש וההזדמנות לשינוי אמיתי ולהעלות לדיון את קיומו של החוק פוספסה. הראל ימשיך לעשות שימוש ביכולות שלו למטרת בידור סביר, "רשת" תמשיך לקוות לקסם שיצליח להחזיר אותה לטבלאות הרייטינג, ואני אמשיך להתפלל לקסם שיוריד את מחירי הדלק.