המעביד שלכם נקלע למשבר כלכלי - מה עושים?
המצב הכלכלי הנוכחי מביא מעבידים רבים יותר למצב של חדלות פירעון ואף פשיטות רגל. מצידו של העובד עולות הסוגיות הבאות: מהי המשמעות של "אזהרת עסק חי", מה עליו לעשות ולמי לפנות. המדריך המלא לימים הקשים
בעת האחרונה לדאבוננו מתרבים המקרים בהם חברות או מעסיקים מציניים בדו"ח כספיהם השנתית "אזהרת עסק חי", ובמצבים חמורים יותר נכנסים להליכי חדלות פירעון בשל קשיים כלכליים.
- בחנו את עצמכם: האם אתם לפני פשיטת רגל?
בעקבות דוחק כלכלי אין באפשרות המעסיק לעמוד בהתחייבויותיו העסקיות כלפי לקוחות, ספקים, צדדים שלישיים, בעלי מניות וגם אין באפשרותו לשלם לעובדים את משכורתם.
אזהרת עסק חי היא למעשה "אור אדום ותמרור אזהרה" לעובד או לכל נושה אחר, אשר הלכה למעשה, מתריאה שייתכן כי החברה לא תוכל לעמוד בפירעון חובותיה.
פעמים רבות, אזהרה שכזו הופכת לנבואה אשר מגשימה את עצמה, ובשל המשך הקושי הכלכלי נכנסת לאחר תקופה מסוימת החברה להליכי פירעון. הליכי פירעון הינם שם כולל, למתן צו פירוק לחברה, ומתן צו פשיטת רגל לאדם פרטי, במעמדם כמעסיק.
הליך נוסף בחדלות פירעון הינו "הקפאת הליכים", שבו הנאמן הממונה והמופקד על תפקוד ניהול חדלות הפירעון, מבצע הליכי הבראה לחברה ופועל לצורך המשך העסקת העובדים ופירעון החובות בטרם חיסול סופי של פעילותם של החברה או האדם הפרטי.
אז מה לעשות?
באשר לעובד, מעת שנכנס המעסיק להליכי חדלות פירעון, הרי שלרוב, אם לא תמיד, הגיעו יחסי העובד-מעביד לסיומם. בנוסף, מבחינת הדין בהליכי חדלות הפירעון, ככל שהם נוגעים לעובד, חלים על העובד החוקים הבאים: פקודת פשיטת הרגל ופקודת החברות, בהם קבועה מטריית הגשת תביעת החוב של העובד כנגד המעסיק, וחוק הביטוח הלאומי המבהיר את זכאותו של העובד לפיצויים וגמלה.
בנוסף כך, חוק פיצויי פיטורים קובע כי מרגע שעבודתו של עובד נפסקה עקב פשיטת רגל (אדם פרטי) או פירוק (חברה) זכאי הוא לפיצויי פיטורים כאילו פוטר.
פקודת פשיטת הרגל קובעת כי נושה (עובד) צריך להגיש את תביעת החוב לנאמן (בעל התפקיד) תוך 6 חודשים מיום מתן צו הכינוס.
עוד נקבע בפקודה, כי בעל התפקיד או הכונס הרשמי, רשאים להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב מטעמים מיוחדים שיירשמו אם שוכנעו שהעובד לא יכול היה להגישה במועד שנקבע. בכל הנוגע לעובד, עליו להגיש את תביעתו לשכר עבודה וכל המגיע לו לנאמן ואין להגיש תביעה זו לבית הדין לעבודה, אשר נעדר סמכות עניינית לדון בנושאים אלה בהליכי חדלות פירעון. הנאמן מכריע בתביעת החוב של העובד ומעביר אותה לביטוח הלאומי, אשר יעביר את התשלום לעובד בסוף התהליך.
את תביעת החוב צריך להמציא העובד לנאמן, וזה מצווה להעבירה למוסד לביטוח לאומי בגמר מלאכתו. אולם כיום, ניתן להגיש את התביעה באופן מכוון באתר האינטרנט של הכונס הרשמי.
להגיש תביעה ולא להמתין
בתי המשפט קבעו בפסיקה עקבית כי מועד 6 החודשים הקבוע להגשת תביעת חוב הינו מהותי ולא דיוני והינו בגדר "רף קשיח" שנועד לגבש את אינטרס ההסתמכות של הנושים בהליך ולהגן על קופת הנשייה.
עוד נקבע בפסיקה, כי מרגע שפורסם צו כינוס הנכסים או הפירוק ברשומות ובעיתונים קמה "חזקת ידיעה קונסטרוקטיבית", אשר לפיה יודע לכאורה כל עובד ונושה כי ניתן צו פשיטת רגל או פירוק כנגד המעסיק.
המשמעות לכך היא שעובד אשר יודע על צו הכינוס או שהיה עליו לדעת על כך, ולא הגיש את תביעת החוב תוך 6 חודשים, מסתכן בכך שתביעתו תדחה מיניה וביה רק עקב האיחור במועד הגשת התביעה, זאת אף אם תביעתו מוצדקת ויש בה ממש.
כך לדוגמה, נדחתה תביעת חוב של בנק בסך של יותר משבעה מיליון שקל, אשר הוגשה באיחור של יומיים בלבד לאחר תום מועד 6 החודשים. בית המשפט קבע במקרה זה, כי דווקא בשל גובה החוב היה מצופה מן הבנק כי ידקדק במועדים הקבועים להגשת התביעה, וכי היו בידיו, בתור מוסד בנקאי ומוסדי, כל הכלים הלוגיסטיים להגשת התביעה במועד.
יחד עם זאת, באחרונה יצאה הלכה חדשה מבית המשפט העליון אשר קבעה כי חזקת הידיעה הקונסטרוקטיבית בנוגע למועד להגשת תביעת חוב אינה חלוטה והנטל לסתור אותה אינו כבד במיוחד. מנגד נקבע בהלכה זו, כי נושה אשר קיבל הודעה בדבר מתן צו פשיטת רגל או כינוס כנגד המעסיק, ולא הגיש את תביעתו במועד, יתקשה עד מאד לסתור את חזקת הידיעה ולשכנע כי "לא יכול היה" להגיש את התביעה במועד, ולכן זכאי הוא באורכה להגשתה.
עוד ציין בית המשפט, כי ככל שהעיקוב בהגשת התביעה רב יותר כך יהיה נטל הוכחה של מבקש הארכה גדול יותר. יודגש עוד, כי בנושאי עבודה בתי המשפט נוהגים לרוב בליברליות וברוחב לב בנוגע לאיחור מטעם עובד בהגשת תביעת חוב,הכל בהתאם למקרה הסוציאלי, אולם אין בכך חובה שבדין.
לפיכך, מומלץ לעובד לעמוד על המשמר בכל הנוגע למצבו הכלכלי של מעסיקו, לעקוב אחר מועד מתן צו הכינוס או הפירוק שניתן כנגד המעביד, ולדאוג להגיש את תביעת החוב מטעמו במועד, שאם לא כן, מסתכן הוא באיבוד לצמיתות של כל התשלומים המגיעים לו לפי כל דין.
הכותב הוא עו"ד מומחה בנדל"ן ובמשפט אזרחי (www.abelaw.co.il )
האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי
לפנייה לכתב/ת 
