הסמארטפון כחרב השטן?
במקום לתקוע אצבע בסכר, צריכים המחנכים להכיר בעצמם את עולם האידיאות ואת האמת שבו, ולעזור לתלמידיהם למצוא את דרכם ולבחור נכון במקום של חירות ללא גבולות
שנת הלימודים החלה, ונראה שאחד הנושאים המעסיקים ביותר את המחנכים כיום הוא ההתמודדות עם המדיה, שבאמצעות האינטרנט והסמארטפונים הולכת ומציפה את נפשם ומוחם של התלמידים. רבות נאמר ונכתב על נזקי התופעה, על החשיפה לאתרי תועבה, על ההתמכרות לאפליקציות השונות, ועל שאר מרעין בישין. הכול אמיתי ונכון, אבל דומני שישנו היבט נוסף של היחס למדיה, שכדאי לתת עליו את הדעת.
אחת הטענות הנשמעות נגד האינטרנט ושלוחותיו היא על כך שהוא גורם לאנשים להתנתק מהמציאות, ולחיות בעולם דמיוני ווירטואלי, עם זהות דמיונית, חברים דמיוניים ומשחקים דמיוניים. היחס לעולם הווירטואלי הזה הוא של זלזול וביטול, כהבל חסר ממשות שגורם לאדם לחיות באשליות, או "בסרט". טענתי היא שהאמת היא הפוכה: מבחינות רבות, העולם הווירטואלי אמיתי יותר מהמציאות המוחשית. כלשונו של ההוגה הבריטי ק"ג צ'סטרטון: "לא ממלכת הפיות היא העומדת למשפט הארץ - אלא הארץ היא העומדת למשפטה של ממלכת הפיות".
עוד בערוץ הדעות של ynet:
מנהיגות לבנה ואשכנזית. חינוך ישראלי, 2012 / מייק פרשקר
נתניהו וברק חייבים את עתידם לאחמדינג'אד / יוסי יונה
דווקא בתור יהודים מאמינים, עלינו להכיר בעליונותו של העולם האידיאי על פני זה הקונקרטי. העולם הפיזי, המוחשי, הוא מקום מוגבל, מצומצם, כבול בחוקים נוקשים של חלל, זמן וזהות. החומר הוא השליט, והוא כולא את הרוח וכופה עליה לפעול בכפוף לתנאיו. אולם נשמתו של האדם הגיעה מעולם גבוה יותר: מעולם האידיאות האינסופי והאלוקי, שבו אין גבולות וכבלים, אלא רוחניות שופעת אפשרויות בלתי מוגבלות. ככל שמתקרבים יותר לאלוקים, כך גדל המרחב ומאבד את המאפיינים המגדירים והמבדילים שלו.
מאז ומעולם ערגה הנפש האנושית להשתחרר ממגבלות החומר, החלל והזמן, ולשוב אל כור מחצבתה בעולמות העליונים. כמיהה זו עצמה היא המעידה על טבעו האלוקי של האדם. כלשונו של ק"ס לואיס: "דגים שחולמים שהם עפים בשמיים, הרי זה משום שהם היו פעם ציפורים, או שהם עתידים להיות כאלה". אלא שבעבר, אפשרויות הבריחה היו מועטות ביותר. לכל היותר יכול היה האדם להשתחרר לשעה מהעולם המוחשי, בעודו מאזין ליד המדורה למספר הסיפורים של השבט, או מאוחר יותר, לשקוע בעצמו בספר טוב. המיתוסים, האגדות, סיפורי העמים והמשלים הם כולם רשמים שהורידו בעלי החזון מעולם האידיאות, ובאמצעותם האירו מעט את חשכת העולם הזה. כל אדם חי במקביל בשני העולמות, המוחשי והאידיאי, אלא שהעולם המוחשי תפס את מרבית הזמן ותשומת הלב.
והנה בדורנו התהפך הגלגל. הגבולות המפרידים בין העולמות נפרצו, ועולם האידיאות האינסופי זורם בחופשיות דרך ערוצי המדיה, התקשורת והאינטרנט. כל מסך מהבהב הופך להיות פתח מילוט אפשרי אל המרחב חסר הגבולות, שבו יכול האדם להתרומם מעל המרחב והזמן, להחליף את זהותו כרצונו, ולחוות אידיאות של יופי והדר שאין כדוגמתן עלי אדמות. ילד קטן וחלש יכול להפוך לגיבור המפקד על צבאות שלמים, ופקיד ממושקף במשרד אפור יכול להמריא בין אינסוף עולמות שונים בלחיצת כפתור. העולם הווירטואלי אינו דמיון או אשליה; הוא מציאות אמיתית, הרבה יותר מהכלא המאובק שמכונה "העולם האמיתי". בעולם האידיאות מגלה האדם את טבעו האמיתי, האלוהי והבלתי מוגבל. פלא שהוא מושך אותנו כל כך?
נכון, מרחב ללא גבולות הוא מלא סכנות. האדם הופך להיות אלוהי - אבל האם הוא יהיה דומה לאלילי המיתולוגיה היוונית, הגסים והתאוותנים, או למלאכי השרת הטהורים, זו כבר הבחירה שלו. תפקידם של המורים והמחנכים אינו לשלול בזלזול את אמיתותו של המרחב הווירטואלי או להציג אותו כבועה מנותקת מהעולם "האמיתי". מי ירצה לשמוע דיבורים כאלה, אחרי שטעם את טעמו של קיום רוחני נטול מגבלות? אדרבה, בקצב הנוכחי דווקא העולם המוחשי ילך ויידחק מפני העולם הווירטואלי, עד שיהפוך בעצמו לבועה אטומה ומבודדת. במקום לתקוע אצבע בסכר, צריכים המחנכים להכיר בעצמם את עולם האידיאות ואת האמת שבו, ולעזור לתלמידיהם למצוא בו את דרכם, ולדעת לבחור נכון במקום של חירות ללא גבולות.
חז"ל סיפרו לנו על האור הגנוז, שאדם היה צופה בו מסוף העולם ועד סופו. האור הגנוז הזה חזר והתגלה בימינו, וכמו בראשית העולם, עדיין קיימת בו סכנה גדולה. הסמארטפון בצורותיו השונות עדיין משמש כ"חרבו של השטן", וכל שומר נפשו ירחיק ממנו את ילדיו ככל הניתן. אך עם זאת, חשוב להכיר את האמת הנמצאת בו, ולדעת לחנך להתמודד עמה. אורות של תוהו בכלים של תיקון.
הכותב דוקטורנט במחלקה לפילוסופיה כללית בבר אילן. לבלוג שלו - לחצו כאן
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
