בעל הבית התחרט: לא רוצה את השוכר בדירה
בתביעה שהגיש אדם שביקש לשכור דירה, טען כי למרות שחתם על זיכרון דברים עם בעל הבית, האחרון חזר בו וסירב לאפשר לשוכר להיכנס אליה ביום המעבר. מה פסק בית המשפט?
אדם שביקש לשכור דירה טען כי חתם עם בעל הדירה על זיכרון דברים, בו סוכמו תנאי השכירות, דמי השכירות, ערבויות ומועד כניסתו לדירה. לטענתו, באותו המועד אף קיבל לידיו העתק של חוזה השכירות עליו התבקש לחתום, נתן לבעל הדירה 1,000 שקל מקדמה והחל לפעול כדי להמציא ערבויות בהתאם להסכם.
פסקי דין נוספים בערוץ הנדל"ן :
- צחנת האשפה הגיעה עד לדירה - הדיירת תבעה
- מאבק בבניין: יו"ר ועד הבית חיבל - הדייר קילל
- הדירה רקובה. מותר לא לשלם את דמי השכירות?
אלא שביום שבו אמור היה להיכנס לדירה, ובעת שההובלה כבר הייתה בדרכה לשם, ביקש בעל הדירה לבטל את זיכרון הדברים וסירב להכניס את השוכר לדירה, ככל הנראה בשל החלטת בתו להיכנס אליה.
בעקבות זאת הגיש השוכר נגד בעל הדירה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב, בה ביקש פיצוי של 5,000 שקל בגין הנזקים ועוגמת הנפש שנגרמו לו כתוצאה מהפרת ההסכם. זאת משום שבין היתר נאלץ לשלם דמי שכירות גבוהים יותר לדירה חלופית ו-250 שקל על ביטול הערבות הבנקאית.
בעל הדירה הודה כי השוכר שילם לו מקדמה, אך טען כי ביקש להשיבה לידיו והוא סירב לקבל את הכסף. עוד טען כי לא חתם על זיכרון דברים אלא לכל היותר על מסמך המאשר את קבלת המקדמה ומעיד על רצינות מצד השוכר.
לטענתו, לאחר תשלום המקדמה לא הראה השוכר שהוא רציני, כשלא הגיע לחתום על הסכם השכירות, ומכך הסיק כי חזר בו. עוד הוסיף בעל הדירה כי בחלוף 10 ימים הופתע מדרישת השוכר לקבל מפתחות לדירה, ואכן סירב להשכירה נוכח אי-עמידת השוכר בתנאים שסוכמו.
ביהמ"ש: בעל הדירה התחרט
השופטת לימור רייך קיבלה את התביעה בחלקה. נקבע כי בעל הדירה בחר לחזור בו מההסכמה אליה הגיעו הצדדים, לא משום שהתובע פעל בניגוד להסכמות - אלא כטענת התובע, משום שבתו החליטה להיכנס לדירה לפרק זמן עד נסיעתה לחו"ל.השופטת קבעה כי אמנם התובע שילם דמי שכירות גבוהים יותר על הדירה החלופית שמצא, אך עם זאת ציינה כי יש לקחת בחשבון את העובדה שמדובר בדירה גדולה יותר בחצי חדר.
כמו כן נקבע כי המסמך עליו חתם בעל הדירה, לפיו קיבל מקדמה של 1,000 שקל, מחזק את גרסת התובע כי מדובר בזיכרון דברים שנכתב בו כי המקדמה היא על חשבון דמי השכירות וצוינו בו כתובת הדירה ודמי השכירות החודשיים. זאת, בייחוד כשמדובר בבעל דירה הבקיא בהשכרת נכסים ומודע להבדל בין מסמך מפורט שכזה לבין 'דמי רצינות'.
משבחר בעל הדירה לחזור בו מזיכרון הדברים, נפסק כי עליו לפצות את התובע בגין הנזקים הישירים שנגרמו לו כתוצאה מהפרת ההסכם, ולפיכך ישלם לו 2,000 שקל בלבד, בהתחשב בכך שהמקדמה ששילם התובע הוחזרה לו. הוצאות לא נפסקו.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "
לפנייה לכתב/ת 
