נמשכת הבריחה מי-ם, אלפים עזבו הערים לכפרים
לפי הלמ"ס, ב-2011 עזבו הישראלים את הערים הגדולות לטובת חיים בכפר, אך העדיפו להישאר במרכז ולא לעבור להתגורר בפריפריה. מבין הערים הגדולות, רק פ"ת מציגה שיעור הגירה חיובי, בעוד שבשאר הערים מספר העוזבים עלה על מספר המצטרפים. ירושלים מובילה בטבלת ההגירה השלילית
איפה אתם מעדיפים לגור? כנראה שלא בערים הגדולות. מבין שבעה מחוזות בארץ, רק בשלושה נרשמה הגירה פנימית חיובית בשנת 2011 - כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שפורסמו היום (ג'), במסגרת השנתון הסטטיסטי לשנת 2011.
כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן :
- הביקוש לדירות בשיא, המחירים במגמת ירידה
- "הקבלנים בלמו בנייה כדי למנוע ירידת מחירים"
- ישראל במקום השלישי בעולם בעליית מחירי הדיור
על פי הנתונים, גם השנה אזרחי ישראל נוטים לנטוש את הערים הגדולות - אך אינם מהגרים לפריפריה כי אם לאזורים פחות צפופים במרכז הארץ. מהנתונים עולה כי רק במחוזות המרכז, חיפה ויהודה ושומרון עלה מספר האזרחים שעברו לגור במחוז, על מספר האזרחים שנטשו אותו.
במחוז המרכז נרשמה הגירה פנימית חיובית של כ-8,000 נפש, לעומת 9,700 בשנת 2010, והוא מוסיף להיות המחוז בעל שיעור ההגירה הפנימית הגבוה ביותר מזה שני עשורים.
במחוז יהודה ושומרון חלה האטה בקצב גידול האוכלוסייה, ובשנת 2011 חל גידול של כ-3,100 נפש, לעומת כ-3,500 בשנת 2010. גם כאן מדובר במחוז, שבאופן מסורתי עוברים לגור בו יותר אנשים מאשר נוטשים אותו.
מחוז חיפה ממשיך במגמת השינוי החיובית שעוברת עליו, לאחר שנים רבות שבהן נרשמה הגירה פנימית שלילית ממנו. בשנה שעברה עלה מספר העוברים לחיות במחוז חיפה בכ-900 נפש על מספר המהגרים ממנו.
בכל שאר המחוזות נרשם מאזן הגירה שלילי. בולט במיוחד מחוז ירושלים, שמאזן ההגירה הפנימי שלו עמד על שיעור שלילי של כ-5,100 נפש, ומחוז תל-אביב, שבו עלה מספר הנוטשים בכ-4,000 נפש על מספר המהגרים אל המחוז.
| שנה | 2011 | 2010 |
| מחוז צפון | 1.6 - | |
| מחוז חיפה | 0.9 + | 1.2 + |
| מחוז המרכז | 8 - | 9.7 + |
| מחוז יהודה ושומרון | 3.1 + | 3.5 + |
| מחוז ירושלים | 5.1 - | 5.9% - |
| מחוז תל אביב | 4 - | 4.4 - |
| מחוז דרום | 2.1 - | 2.6 - |
כל הנתונים - באלפי נפשות
עוברים לפ"ת - עוזבים את ירושלים
ישנם מחוזות הנושאים את שמן של ערים, אך נתוני ההגירה הפנימית מהמחוזות אינם משקפים בהכרח את המצב בערים עצמן, לטוב ולרע. מבין הערים הגדולות בארץ (ירושלים, תל-אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה ואשדוד), רק פתח תקווה הציגה בשנת 2011 נתונים של הגירה חיובית - בעוד שבכל שאר הערים מספר העוזבים עלה על מספר המצטרפים.
נתונים אלה הם המשך של המגמה שנראתה גם בשנת 2010, אז נרשמה הגירה פנימית חיובית לפתח תקווה של כ-1,900 נפש (השנה עמד שיעור ההגירה לעיר על מספר זהה) - ובכל יתר הערים נרשמה הגירה שלילית. מכיוון שהמגמה החלה ב-2010, ייתכן שהיא תוצר של העלייה החדה במחירי הדירות, אשר גורמת לתושבי הערים לעבור לבתים בפריפריה.
המגמה לא פוסחת על הערים הקטנות יותר (בין 100 ל-200 אלף תושבים), אם כי כאן המגמה פחות מובהקת. בעוד שבשלוש ערים (אשקלון, נתניה ורחובות) נרשמה הגירה פנימית חיובית, ביתר הערים (בני ברק, באר שבע, רמת גן, בת ים וחולון) נרשמה ב-2011 הגירה פנימית שלילית.
| שנה | 2011 | 2010 |
| ירושלים | 7.3 - | 7.1 - |
| תל אביב | 3.2 - | |
| ראשון לציון | 0.8 - | |
| חיפה | 0.5 - | 0.1 - |
| פתח תקווה | 1.9 + | 1.9+ |
| אשדוד | 0.4 - |
כל הנתונים - באלפי נפשות
ירושלים מובילה את טבלת ההגירה השלילית גם בין הערים, ולא רק בין המחוזות. בשנת 2011 עמד מאזן ההגירה השלילי מהעיר על כ-7,300 נפש, לעומת כ-7,100 ב-2010. יש לציין כי אין זה אומר שאוכלוסיית העיר קטנה. הגידול באוכלוסיית ירושלים עמד ב-2011 על שיעור חיובי של 2.1% בעיר ו-2.5% במחוז כולו. זאת, הודות לריבוי טבעי גבוה ולהגירה חיובית של עולים אל העיר.
בשאר ערי ישראל הגדולות נרשם גידול של פחות מאחוז באוכלוסיה, ובפתח תקווה אף נרשם גידול שלילי של 0.4% - למרות ההגירה החיובית אל העיר. אך שיעורי הגידול באוכלוסיה בערים מחווירים לעומת שיעור הגידול באזורים הכפריים, ככל הנראה בשל הגירה חיובית של זוגות צעירים שמעדיפים להרחיב את המשפחה בסביבה כפרית.
בשנת 2011 עמד שיעור הגידול של אוכלוסיית ישראל (ריבוי טבעי ועלייה לארץ) על 1.8%. אחוז הגידול ביישובים הכפריים בלבד הגיע לרמה של 4.7%, כאשר בקיבוצים נרשם שיעור גידול גבוה במיוחד של 5.9%.
נורת אזהרה אצל מקבלי ההחלטות
נתוני הלמ"ס מלמדים כי נכון ל-2011, אזרחי ישראל אינם מרוצים מהערים הגדולות ומעדיפים, במיוחד כאשר הם מרחיבים את המשפחה, לצאת מהעיר לטובת החיים בכפר. לא ברור אם חוסר הסיפוק הוא מרמת השירותים שמציעות הרשויות העירוניות או מרמת המחירים של הדיור בערים.
על דבר אחד אין עוררין: כאשר הישראלים יוצאים מהעיר - הם אינם יוצאים לפריפריה. למרות היציאה מהערים, ב-2011 רק 40% מאוכלוסיית ישראל חיה באזור המרכז, לעומת 17% בלבד בצפון הארץ ורק 14% בדרומה.
הנתונים, המוגשים לממשלה לרגל ראש השנה, צריכים להדליק נורת אזהרה אצל מקבלי ההחלטות. הם נותנים משנה תוקף לאחד הפרויקטים המרכזיים של הממשלה בשנים האחרונות - מעבר בסיסי צה"ל לנגב.
המעבר נראה חשוב מתמיד, נוכח חוסר האיזון המשווע בין קצב הגידול של אוכלוסיית מרכז הארץ לקצב הגידול בצפון ובדרום. במסגרת המהלך העצום והחשוב הזה, יעברו בסיסי צה"ל הגדולים ביותר ממרכז הארץ לאזור הנגב. הבסיסים והחיילים ואנשי הקבע שמשרתים בהם, יביאו לדרום הארץ אוכלוסיה חדשה וביקושים חדשים למוצרים ושירותים.
אך אם הממשלה לא תקפיד על הפרטים בתהליך המעבר של הבסיסים לנגב, ותסתפק במעבר עצמו, קיים חשש כי הבסיסים יהפכו לאיים מבודדים של פעילות שאינם מניבים תועלת כלכלית משמעותית ליישובים שמסביבם, ומפרנסים בעיקר את חברות הדלק ואת רכבת ישראל, שיסיעו את אנשי הקבע כל בוקר מישובי המרכז למקום עבודתם החדש.
אם הממשלה לא תחייב את משרד הביטחון להשתמש בקבלנים מהדרום במהלך בניית הבסיסים, התועלת הכלכלית לא תמוצה. אם הרשויות המקומיות בנגב לא יעברו תהליך משמעותי של שינוי סדרי עבודה על מנת לשפר את מערכת החינוך ואת ההיצע התרבותי בערי הדרום, אנשי הקבע לא ימשכו אחריהם את המשפחות לדרום הארץ.
במקרה כזה, התועלת לנגב ממעבר בסיסי צה"ל אליו תהיה דומה לתועלת שמתקבלת מהקמה של מפעלים בדרום הארץ. לאחר ההטבות המפליגות וההכרזות על הפרחת השממה, מתמצה התועלת לאזור בשיפור מסוים בהיצע התעסוקתי לתושבים הקיימים. נהירה של תושבים חדשים אינה מורגשת.
לפנייה לכתב/ת 
