הסרט של אורלי וגיא: ילד? לא בכל מחיר

בשנים האחרונות נדמה שיותר ויותר זוגות פונים למרפאות הפוריות עקב קושי בכניסה להיריון . קושי שלא אחת מלווה בסבל פיזי רב ובתחושות של ייאוש ותסכול. תחושות אשר נובעות משאלת סיכויי הצלחת טיפולי הפוריות, אך לא רק. על רקע זה הסרט "זוג או ילד", ששודר אמש בערוץ 10, מאפשר הצצה מרתקת וייחודית לסיטואציות האינטימיות ביותר שעוברים בני הזוג אורלי וילנאי-פדרבוש וגיא מרוז במהלך טיפולי פוריות, לצד הקשיים והתסכולים.

עוד כתבות על טיפולי פוריות ב-ynet:

• מא' עד ת': על פוריות, טיפולי הפרייה ומה שביניהם
• טיפולי פוריות: כל מה שצריך לדעת לפני שמתחילים
• טיפולי פוריות: מי תומך בגבר בתקופה הקשה?
  

תהא המוטיבציה אשר תהא לתעד את ההליך – נחיצותו ותרומתו של הסרט טמונה במסר שיש לומר באופן חד וברור: חובה למצות את כל ההליכים הרפואיים לפתרון בעיית הפוריות של הגבר בטרם מעמידים את האישה בסיכונים של טיפולי ה-IVF.

עם זאת, ובפרט לאור ההשפעה הרגשית הרבה שיכולה להיות לסרט על בני זוג שמצויים לפני ובמהלך טיפולי פוריות, חשוב להדגיש מספר נקודות, כאלו שבכוחן להציב את הסיטואציה שמוצגת בסרט בקונטקסט הנכון ובגבולות המתאימים:

1) בצדק או שלא, נוכח מיעוט זרעים קיצוני, הופנו אורלי וגיא ישירות לטיפולי IVF, זאת בעוד שבמקרים רבים היריון מושג באמצעים שהם פחות אגרסיביים או מסוכנים.

2) חרף הקשר המפורש או המרומז שבסרט, לא הוכח מבחינה רפואית שטיפולי הפוריות הם שגרמו לשני אירועי הלב שעברה אורלי לאחר הטיפולים.

3) מבלי להפחית בחשיבות וברצון להביא ילד משותף, אורלי וגיא אינם משקפים את הפרופיל הקלאסי של בני זוג הפונים למרפאות פוריות, בין היתר בשל הגיל והעובדה שלכל אחד מהם כבר יש ילדים ביולוגיים משלו.

המירוץ אחר תינוק

עם השנים, ובמקביל לעלייה בגיל הנישואין, נדמה שישנו זינוק במספר הזוגות, נשואים או שלא, המצויים בהליכי פוריות שונים ומגוונים. בין שישנה בעיה רפואית ממשית (כזו שאובחנה על ידי רופא), ובין שהלחץ מפני חוסר הצלחה מוביל לנקיטת אמצעים תרופתיים בשלב יחסית מוקדם משהיה נהוג בעבר.

הגישה הרפואית המקובלת היא זו המגדירה מצב כ-"בעיית פוריות", אם במשך שנה בני הזוג לא הצליחו להרות למרות שהם מקיימים יחסי מין ללא אמצעי מניעה. עם זאת, נראה כי בשנים האחרונות הלכה והתקצרה בצורה משמעותית תקופת "הייאוש".

תקופה אשר ניתן להגדירה החל מהשלב בו מבקש הזוג להיכנס להריון, ועד לרגע שבו הם פונים למרפאות הפוריות לצורך בירור וטיפול. תקופה שהיום יכולה לעמוד גם על חודשים בודדים בלבד, אם בכלל.

כיום לא נדיר למצוא בני זוג שכבר לאחר חודש או חודשיים של ניסיונות כושלים החליטו לפנות למרפאות הפוריות, ולהתחיל בטיפול הורמונלי לעידוד ותזמון ביוץ. כאמור, לצד ההתקדמות הרפואיות והטכנולוגית נראה שנוצרה בישראל תשתית פורה המעודדת פניה מוקדמת לטיפולי פוריות, כזו שלעיתים אף מעודדת מדי.

כעת ובחזרה לסרט, די להבחין בסבל הרב שחווה אורלי וילנאי-פדרבוש במהלך טיפולי ה-IVF (זריקות מרובות ושאיבת ביציות), כדי לחזק את הגישה לפיה יש להשאיר את טיפולי ה-IVF רק כשהדבר באמת נדרש מבחינה רפואית, ולאחר שמוצו כל הדרכים לפתרון בעיית הפוריות.

יכול שטיפול בבעיית הוריקוצל היה משפר משמעויות את הסיכוי להיכנס להריון בהזרעה, שהיא אינה בגדר פעולה פולשנית-חודרנית (Invasive Procedure).

להתאים את טיפולי הפוריות לבני הזוג

בכנות נדירה נחשפת העובדה שהרצון להביא ילד משותף מנטרל בפועל את כל מנגנוני ההגנה, גם אצל מי שביצוע תחקיר והיכולת לשאול שאלות הם מתכונותיו המרכזיות.

כפי שניתן לראות בסרט, לעיתים הרצון לילד עשוי לערפל את כל החושים, תוך התעלמות יחסית מסיכונים טבעיים שמצויים בהליך, החל מהטיפול ההורמונלי המאסיבי ועד לסיכוני ההרדמה הכללית שעוברת אורלי לצורך שאיבת הביציות.

כאמור, במקרה זה נראה שהשאיפה לילד משותף היא שהובילה את בני הזוג להיכנס להרפתקה רפואית מסוכנת ומפוקפקת, שעל פי הנתונים שהוצגו בסרט לכאורה לניתן היה להימנע ממנה בקלות יחסית.

כאמור, סופו של הסרט הוא שמדגיש, בין היתר את החשיבות שבפנייה לחוות דעת רפואית נוספת לפני טיפול רפואי משמעותי. במציאות הקיימת, זוגות רבים מגיעים למרפאות הפוריות לאחר שקראו מידע רב באינטרנט או במקורות אחרים – מידע שהיקפו, הרלוונטיות שלו ומהימנותו מוטלים בספק.

לכן, על מנת להבין את המשמעויות של ההליך הצפוי לצד האופציות הטיפוליות האפשריות, מומלץ לבקש מהרופא המטפל "לעשות סדר" בשפע המידע, ולהתאים את הטיפול המומלץ לנתונים האישיים של בני הזוג.

הכותב הוא עורך דין ומגשר, מרצה למשפט רפואי באוניברסיטת ת"א ובמכללות למשפטים, יועץ בנושאים רפואיים-משפטיים וניהול סיכונים ברפואה ובעל משרד עורכי דין