כסף לטיפ יש ולתרומה אין?
מדי שבוע היא שומעת סיפורים קשים על משפחות שאין להן אוכל לילדים, על אנשים מבוגרים שאין להם כסף לקנות אוכל משום ששילמו חשבונות וקנו תרופות ומדי שבוע היא תוהה למה זה צריך להיות כך ושואלת למה אתם לא תורמים
"צריך להיות קוסם כדי להתקיים", מסכמת בכמה מילים עין-יה, מתנדבת בעמותת "פתחון לב", את המצב בארץ. "אי אפשר לעשות הפרדה היום, להצביע על מישהו ולומר הוא נזקק והאחר לא, המצוקה מחלחלת היום לכל הבתים, זה יכול להיות כל אחד מאיתנו. רק לפני שבועיים נכנסה אלינו אישה בשנות ה-40 לחייה, יש לה תואר שני ויש לה משכנתה, אבל פיטרו אותה מהעבודה, היא לא מצליחה למצוא עבודה אחרת והמשפחה הגיעה למצב שאין כסף לקנות אוכל. איך אפשר לחיות ככה?"
- תרמו עוד היום כדי שלכולנו יהיה חג שמח ניתן לתרום גם בטלפון 5453* או דרך הסלולרי- לתרומה של 18 ש"ח שלחו SMS עם המילה לב למספר 9555
- לעמוד המיוחד של "פתחון לב" ב-ynet
בכל שבוע מצטרפים 10 אנשים נוספים בממוצע למעגל הנזקקים שמקבלים סיוע מ"פתחון לב", כולם מגיעים עם הפנייה מעובדים סוציאלים וכולם זקוקים לעזרה בקבלת מזון ומוצרים נוספים כי אין באפשרותם להשיגם.
עין-יה עבדה במשך שנים כמזכירה רפואית ויצאה לגמלאות, את זמנה הפנויה היא ממלאת בעבודות התנדבותיות, בכתיבה ובהרצאות שהיא עושה ברחבי הארץ על ספרה "אמא ברחה מהר יותר", העוסק בשואה ובילדה שחיה במשך שנתיים בלול תרנגולות ובהמשך עוברת משבר קשה בחייה.
המצוקה הכלכלית אינה זרה לעין-יה, והיא יודעת לאן המצב עלול להידרדר. סבתה היתה הניה פקלמן, מחברת הספר "חיי פועלת בארץ", שמהווה את אחד מהמקורות החשובים והאותנטיים ביותר על חיי הפועלות העבריות בשנות ה-20 של המאה ה-20. פקלמן חוותה לא מעט קשיים, לרבות קשיים כלכליים, וביום בו פוטרה עלתה לגג קולנוע "אסתר" שהיה אז בכיכר דיזנגוף, וקפצה אל מותה מתוך ידיעה שלא תוכל לעמוד בחובותיה הכלכליות. מבחינת עין-יה ההתנדבות בפתחון לב היא סגירת מעגל.
"בחודש הראשון להתנדבות", היא מספרת, "התוודעתי למצוקה הנוראית שבה נמצאים אנשים. קיבלנו מכתבים קורעי לב שסיפרו על מקרים קשים וזה השפיע עלי באופן אישי, פשוט לא הצלחתי להירדם בלילות. הייתי חייבת לקחת פסק זמן ועברתי לעבוד בביגודית למשך חודש, לאחר מכן חזרתי למנהלה. אבל לאנשים שאין להם כסף לאוכל, אין אפשרות לקחת הפסקה, הם במצב של חרדה כל הזמן".
היא מספרת על אנשים בני 70 ו-80 שידם אינה משגת לקנות מזון, "הם מקבלים קצבת זקנה של כ-4,000 ש"ח, אין להם פנסיה, הזכאות ממשרד השיכון עומדת על 800 ש"ח ומהסכום הזה הם צריכים לשלם שכר דירה, לשלם חשבונות חשמל, מים וארנונה, לשלם על טיפולים רפואיים ועל תרופות יקרות ובסופו של דבר לא נשאר כסף לאוכל", היא מסבירה.
"מי שאין לו פנסיה היום הוא פשוט נואש כי אין אפשרות להתקיים", היא אומרת. "פניתי באופן אישי לחברי כנסת על מנת שייעשה סדר בקצבאות הביטוח הלאומי. הרי לא יתכן שאדם שמקבל פנסיה גבוהה יקבל את אותה הקצבה שמקבל אדם שיש לו פנסיה נמוכה מאד או בכלל לא".
ולא מדובר רק במבוגרים שאין להם פנסיה, משפחות שלמות מגיעות ומתחננות לעזרה. "בקיץ שעבר", אומרת עין-יה, "הגיעה אלינו אישה שהלכה במשך שעתיים בחום מתיש מאחת השכונות בראשון לציון רק כדי לחסוך את הכסף של האוטובוס. היא הגיעה לבקש סל מזון, אבל באותו הזמן רשימת מקבלי הסיוע היתה סגורה משום שלא היה לנו כסף לתת ליותר אנשים. ביקשנו ממנה לשוב לביתה והסברנו לה שנודיע לה לכשתוכל להגיע לקבל מזון. היא פרצה בבכי וסיפרה שהיא רעבה, שבעלה רעב שהילדים רעבים ועם זה היא עוד יכולה להתמודד, אבל מה עושים עם תינוק רעב שלא מפסיק לצרוח כי הוא רוצה לאכול? באותו יום היא, כמובן, קיבלה סל מזון, אבל מה עושים בהמשך? אנחנו לא מצליחים לחלק לכל מי שצריך וזקוקים לתרומות, ומצד השני, המחירים רק עולים, לאנשים יש פחות ופחות, וזה מעגל שאי אפשר לצאת ממנו".
בצד הקשיים, ישנם לא מעט אנשים טובים שתורמים מזמנם ומתוצרתם, כמו חקלאים רבים שתורמים את התוצרת החקלאית שלהם למען הנזקקים, מאפיות שתורמות לחמים, אנשים פרטיים שתורמים בגדים, כלי מטבח, צעצועים, נעליים - "אנשים שאין להם כסף לאוכל, גם אין להם כסף לקנות נעליים ובגדים", אומרת עין-יה.
המקרר הריק
"אנחנו פותחים את המקרר ומחפשים לאכול משהו שלא משמין, אחרים, שאין להם, פותחים את המקרר והוא ריק לחלוטין", היא אומרת, "ומול התרומות שאנחנו מקבלים ישנם גם כאלה שמעדיפים לעצום עיניים ולא לתרום. אני רואה אנשים יושבים במסעדות, משאירים טיפ נדיב, נוסעים לחו"ל ועושים קניות, אבל כשמבקשים מהם לתרום 18 ש"ח הם טוענים שהם לא יכולים. אני חושבת שזו בושה וחוסר חינוך. גם לי אין ואני תורמת את מה שאני יכולה. אם לא בכסף, אז בזמן, אנחנו זקוקים לאנשים שיביאו סלי מזון לאנשים מבוגרים שמרותקים למיטה, או כאלה שלא יכולים לסחוב את עגלות המזון - פעם בשבוע שמישהו יביא להם אוכל וישמח אותם.
אנחנו גם זקוקים לחיתולים לתינוקות וגם למבוגרים, מוצרי בסיס לתינוקות, בגדים, מזון, צעצועים, כמו גם לילדים גדולים יותר - כל מה שיש לכם בבית ואתם רוצים לזרוק, תתרמו. תמיד יהיה ילד שישמח לקבל צעצועים, גם אם הם לא חדשים. אפשר גם לתרום כלי בית, מצעים ועוד, ואפשר גם לבוא לקנות בחנות שלנו שפתוחה כל שבוע בין ראשון לרביעי, הכסף כולו נועד לקניית מזון לחלוקה למשפחות נוספות".
"אני יודעת שאנשים כועסים שמבקשים מהם לתרום, אבל המצב קשה, מספיק לבוא לחלוקת המזון ולראות כמה אנשים מגיעים, להביט בפרצופים העצובים ולהבין שהאנשים האלה, שיכולים בקלות להיות השכנים שלכם, או אפילו סבא וסבתא שלכם, הם אנשים שאין להם כסף לקנות אוכל וצריך לעזור להם".
- ארגון פתחון לב פועל בשיתוף עם "ידיעות אחרונות" ו-ynet כדי שלא תהיה שום צלחת ריקה על שולחן החג. תרמו
עוד היום כדי שלכולנו יהיה חג שמח. ניתן לתרום גם בטלפון 5453*
לפנייה לכתב/ת 
