ערב ראש השנה תשע"ג: כמעט 8 מיליון ישראלים

עם הזרים עברנו את ה-8 מיליון: ערב ראש השנה תשע"ג, מונה האוכלוסייה בישראל 7,933,200 תושבים - כ-5,978,600 מהם יהודים, כ-1,636,600 ערבים, וכ-318,000 מוגדרים "אחרים". בנוסף, מתגוררים במדינה 203,000 עובדים זרים, שלא נכללו בספירה. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המתפרסמים בצהריים (יום ג'). בערב ראש השנה תשע"ב התגוררו בארץ 7,797,400 ישראלים ושנה קודם לכן - בתשע"א - 7,645,000.

בכמה גדלנו?

מהנתונים עולה כי בשנת 2011 היה שיעור הגידול של האוכלוסייה היהודית 1.8%, של האוכלוסייה הערבית - 2.4% ואילו גודלה של אוכלוסיית האחרים - נוצרים לא-ערבים וכן אלה שאינם מסווגים לפי דת במשרד הפנים - לא השתנתה. שיעור הגידול של האוכלוסייה המוסלמית היה בשנה החולפת 2.5%, של האוכלוסייה הנוצרית - 1.3% ושל האוכלוסייה הדרוזית - 1.7%.

האוכלוסייה בישראל נחשבת צעירה יחסית למדינות המערב. בשנת 2011 אחוז הילדים בני פחות מ-14 בישראל היה 28.2% ושיעור בני 65 ומעלה עמד על 10.3%, זאת בהשוואה ל-18.5% ו-15% בממוצע במדינות החברות ב-OECD, בהתאמה. חלקם של בני 75 ומעלה בקרב האוכלוסייה בישראל גדל בצורה מתונה עם השנים והוא עמד על 4.8% בשנה שעברה, לעומת 3.8% בראשית שנות ה-90. בקרב היהודים, חלקם של בני 75 ומעלה גבוה יחסית - 5.9% בשנת 2011 לעומת 4.4% לפני כ-20 שנה. אחוז האלמנים מגיל 65 ומעלה בקרב היהודים ואחרים עומד על 13.0%, ואילו אחוז האלמנות הוא 44.3%.

מבוגרים יותר

למרות האוכלוסייה הצעירה יחסית, מגמת ההזדקנות נמשכת, אם כי באופן מתון. בשנת 2011 עלה הגיל החציוני והגיע ל-29.5 שנים. בשנת 2000 הגיל החציוני - שמחצית מהישראלים נמצאים מתחתיו ומחצית מעליו - היה 27.6. בהשוואה בין המינים, הגיל החציוני של גברים ב-2011 היה 28.4 ושל נשים - 30.6. עוד עולה מהנתונים כי בישראל חיים 978 גברים לכל 1,000 נשים. עד גיל 29 מספר הגברים גדול יותר ממספר הנשים, ומגיל 30 גדול מספר הנשים ממספר הגברים. לדוגמה, בגילים 75 ומעלה חיים 683 גברים לכל 1,000 נשים.

בנוסף, מהנתונים מתברר כי גם בשנת 2011 נמשכה מגמת העלייה בחלקם של ילידי ישראל באוכלוסייה ומספרם הגיע לכ-4.3 מיליון נפש, שהם כ-55.8% מכלל אוכלוסיית ישראל. חלקם של ילידי ישראל מכלל היהודים והאחרים גדל בהתמדה מאז קום המדינה. ילידי ישראל היוו 35% מכלל היהודים בזמן קום המדינה, לעומת 73.0% מכלל היהודים בסוף 2011.

לא ממהרים להתחתן

בשנת 2010 התחתנו בישראל 47,855 זוגות, מתוכם 35,887 זוגות יהודיים (75%) ו-10,220 מוסלמים (21%). מנגד, 13,042 זוגות התגרשו בישראל בשנה זו, מתוכם 10,466 זוגות יהודיים (80%) ו-1,658 מוסלמים (13%).

גם השנה, כך עולה מהנתונים, הישראלים לא ממהרים להתחתן. באוכלוסייה היהודית ניכרת התופעה של דחיית גיל הנישואין, המתבטאת בשיעור רווקות גבוה בקרב בני 29-25. כ-64.5% מהגברים וכ-46.1% מהנשים היו עדיין רווקים בגיל זה בשנת 2010, לעומת כ-54% מהגברים ו-38.1% מהנשים בגילים אלו שהיו רווקים בשנת 2000. לעומת זאת, המוסלמים מתחתנים מוקדם יותר. בקרב האוכלוסייה המוסלמית רק כ-44.5% מהגברים ו-19.0% מהנשים בגילים אלה הם רווקים.

שלושה ילדים

ומה עם ילדים? בשנת 2011 נולדו 166,296 ילודים, בדומה ל-2010 אז נולדו 166,255 - הבדל של 41 תינוקות בלבד.

מספר הילדים הממוצע לאישה בשנת 2011 נאמד בשלושה, והיה נמוך במעט בהשוואה ל-3.03 שהיה בשנת 2010, רמה דומה לזו שהייתה בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת.

בשנת 2011 המשיכה מגמת העלייה במספר הילדים הממוצע לנשים יהודיות, שנאמד בכ-2.98 ילדים לאישה - בהשוואה ל-2.97 בשנת 2010. זוהי הרמה הגבוהה ביותר שנמדדה מאז שנת 1977. עלייה קלה במספר הילדים לאישה נרשמה גם בקרב הנשים הנוצריות מ-2.14 בשנת 2010 ל-2.19 בשנת 2011, וכן בקרב הנשים ללא סיווג דת מ-1.64 ל-1.75. מנגד, מספר הילדים הממוצע לנשים מוסלמיות ממשיך במגמת הירידה ובשנת 2011 הגיע ל-3.51 ילדים לאישה - ירידה מ-3.75 בשנת 2010. גם בקרב הנשים הדרוזיות ממשיכה מגמת הירידה במספר הילדים הממוצע לאישה והגיע בשנת 2011 ל-2.33 ילדים, ירידה מ-2.48 ב-2010 .

בשנת 2011 היה גילה הממוצע של אישה בלידה ראשונה 27.3 שנים, ובקרב היהודיות הגיל הממוצע עמד על 28.2 ובקרב הערביות 23.7, מתוכן הנשים המוסלמיות עם גיל ממוצע בלידה ראשונה של 23.4 שנים. עוד מתברר מהנתונים כי בשנה שעברה, ביישובים העירוניים, מספר הילדים הממוצע לאישה היה נמוך בכ-0.4 ילדים מהממוצע ביישובים הכפריים - 2.97 ו-3.39 בהתאמה.

ממשיכים לעלות

בשנה שעברה גדלה האוכלוסייה גם בשל עלייה. בשנת 2011 הגיעו לישראל 16,892 עולים, עלייה של כ-1.5% במספר העולים בהשוואה לשנת 2010. המדינות שמהן הגיע המספר הרב ביותר של עולים הן: רוסיה (3,678 עולים), אתיופיה (2,666), ארצות הברית (2,363), אוקראינה (2,051) וצרפת (1,775). בשלוש השנים האחרונות חל גידול בממדי העלייה מאתיופיה: מ-239 עולים בשנת 2009 ל-2,666 עולים בשנת 2011.

מנגד, היו גם שעזבו. מאזן ההגירה של הישראלים - לא כולל עולים - שיצאו מהארץ במהלך שנת 2010 לעומת הישראלים שחזרו בשנה זו היה שלילי ועמד על 5.4 אלף ישראלים - לעומת מאזן שלילי של 4.9 אלף בשנת 2009. שיעור מאזן ההגירה של תושבי ישראל עמד על 0.7 לאלף תושבים. זהו השיעור הנמוך ביותר שנרשם זה יותר מ-30 שנה.

חיים יותר

וכמה זמן אנחנו חיים? תוחלת החיים בשנת 2011 הייתה 80 שנים בקרב גברים ו-83.6 שנים בקרב נשים. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי תוחלת החיים עלתה בעשור האחרון ב-2.7 שנים בקרב גברים וב-2.4 שנים בקרב נשים. תוחלת החיים של יהודים גבוהה יותר משל ערבים.

בשנת 2011 עמד הפער על 4.2 שנים בקרב גברים ו-3 שנים בקרב נשים. עוד עולה מהנתונים כי תוחלת החיים בישראל גבוהה יחסית למדינות ה-OECD. תוחלת החיים של הגברים מדורגת במקום השני, אחרי שווייץ, ואילו תוחלת החיים של הנשים מדורגת נמוך יותר - במקום השמיני.

כל עולה שני מאתיופיה בלשכת רווחה

בדו"ח הלמ"ס נתונים קשים על העוני. אחד מתוך שישה אנשים באוכלוסייה הכללית בישראל רשום במחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. אחד מתוך שלושה אנשים בני 65 ומעלה רשום במחלקות לשירותים חברתיים. אחד מתוך שני אנשים בני 75 ומעלה רשום במחלקות לשירותים חברתיים.

הנתונים גם מצביעים על הקשיים בקליטה של עולים מאתיופיה. אחד מתוך שני אנשים בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי רשום במחלקות לשירותים חברתיים. שיעור הפניות לעולי אתיופיה גבוה יותר מעולי ארצות חבר העמים שעלו החל משנת 1990 - 579 ל-1,000 נפשות לעומת 162 ל-1,000 נפשות בהתאמה.

משקיעים פחות בחינוך לעומת ה-OECD

ומה עם חינוך? נתוני OECD המעודכנים ביותר לשנת 2009 מראים שההוצאה על מוסדות חינוך בישראל גבוהה יחסית - 7.2% מהתמ"ג לעומת 6.4% במדינות החברות ב-OECD. הנתונים

 מושפעים מכך שאחוז הצעירים באוכלוסייה בישראל גבוה יחסית לזה שבמדינות האלו, כך שבישראל מצד אחד אחוז התלמידים גבוה יחסית ומצד שני אחוז התושבים בגיל העבודה שיכולים לממן את החינוך קטן יחסית.

השוואת ההוצאה הממוצעת לתלמיד במחירים בין-לאומיים קבועים מראה, כי בישראל ההוצאה הממוצעת לתלמיד בכל דרגי החינוך נמוכה מהממוצע במדינות OECD. הפער גדול במיוחד בחינוך על-תיכוני ובהשכלה גבוהה: 11,214 דולר בישראל לעומת 18,801 דולר ב-OECD, ובחינוך קדם יסודי: 3,998 דולר בישראל לעומת 6,051 דולר ב-OECD.

Read this article in English