הסטטיסטיקאי הראשי: "האוצר משחק עם הנתונים"

הסטטיסטיקאי הראשי של הממשלה ב-12 השנים האחרונות, פרופ' שלמה יצחקי , קרוב לפרישה ויורה לכל הכיוונים. על הכוונת: פקידי האוצר, רשות המסים, והרגולטורים הגדולים במשק. דבריו של האיש, שאחראי למאגר הנתונים הגדול במדינה, הם כתב האשמה חריף כנגד התנהלות הממשלה סביב הנתונים שהיא מציגה לציבור.

נתונים שנתיים שפירסמה היום הלמ"ס :

• צפי אופטימי לצמיחה של 3.5% ב-2012
• בוגרי מכללות מוצאים עבודה יותר בקלות
• אין הפסקות חשמל; המחיר - אוויר מזוהם יותר
  

"קשה לקבל נתונים מרשות המסים ומשרד האוצר", אומר יצחקי ומוסיף: "יש לנו בעיה בלקבל ממשרדים נתונים שאינם מחמיאים להם". לדבריו, למרות שוועדת בן-בסט הציעה עוד בשנת 2000 שרשות המסים תחזור לפרסם נתונים שהיו זמינים לציבור עד שנות ה-60 ומאז נעלמו, הדבר לא יצא לפועל מעולם.

הסטטיסטיקאי הממשלתי טוען, כי היעדר הנתונים הוא מכוון ונועד לשרת את מדיניות האוצר. "אין לאף אחד יכולת להעריך את תחזיות המס ואני אומר לכם שמשחקים עם הנתונים הללו. לפני אישור התקציב תחזיות גביית המס נמוכות ואחר כך התקבולים גדלים אחרי שמאושר התקציב".

לדבריו, הקושי בהשגת נתונים ממשרדי הממשלה בא לידי ביטוי חריף במיוחד במשבר הנדל"ן האחרון. "אנחנו מדברים כבר ארבע שנים על משבר בשוק הנדל"ן", אמר יצחקי. "ביקשנו נתונים מזוהים של עסקאות כי זו מערכת נתונים שתוכל לאפשר לנו לעשות סטטיסטיקה אזורית מזוהה. עדיין לא קיבלנו את הנתונים, וזאת אחרי שנתיים של מאבק משפטי שבו ניצחנו. אנחנו עדיין ממשיכים לדון בנושא עם משרד האוצר".

אין גישה למאגרים 

בנוסף, קובל יצחקי על כך שלמרות התפקיד המרכזי שממלא שוק ההון בהסתבכויות הכלכליות של השנים האחרונות, לסטטיסטיקאים הממשלתיים אין גישה אליו. "המשבר של 2008 היה פיננסי, אבל הלשכות הסטטיסטיות לא מצליחות להיכנס לשוק ההון כי הכוחות הפועלים מונעים זאת. רגולטורים חזקים מתנגדים לכך. זו אינה בעיה ייחודית למדינת ישראל. אם אתם שואלים אותי, כמו שיש דיווחים ברמה חודשית על שוק העבודה, כך צריך להיות דיווח דו-שבועי לפחות על שוק ההון". כמו כן, ציין יצחקי כי מאז 1963 לא נערך סקר רכוש, לגבי רכוש ונכסים שמחזיקים אזרחי המדינה.

יצחקי דיבר באירוע לרגל פרסום השנתון הסטטיסטי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לשנת 2012. לדבריו, עד לאחרונה הייתה מגמה של התמעטות הפרסומים הסטטיסטיים בעקבות קיצוצים בתקציב הלשכה. "נתונים שפורסמו בתקופת המנדט הבריטי והמשיכו לפרסמם בשנות ה-50, נעלמו לאט לאט".

המצב השתפר בעקבות ההצטרפות ל-OECD

בשנה האחרונה, ציין יצחקי, חל שיפור מסוים במצב הסקרים בעקבות הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD. "אחד הדברים המעניינים בהתקבלות ל-OECD הוא שבעקבותיה היה צריך להוסיף סקרים שונים אבל כמעט כולם היו סקרים שנהגו לעשות בשנות ה-70 וה-80, שלאט לאט הופסק ייצורם בגלל קיצוצים תקציביים ורק עם ההצטרפות ל-OECD החזירו אותם. טיב הנתונים שיש למדינה תלוי בטיב המועדונים הבינלאומיים שהיא חברה בהם. אם אתה חבר באו"ם, שבו חברות עוד 192 מדינות, הדרישות נמוכות יותר. אם אתה חבר במועדון מצומצם כמו ה-OECD, הדרישות גבוהות יותר".

האיש, שעומד בראש הגוף החשוב המסונף למשרד ראש הממשלה, טוען כי גם לו אין שליטה על הניהול האדמיניסטרטיבי של הגוף שבראשו הוא עומד, בגלל היעדר יכולת לקבל החלטות תקציביות. "אנחנו עובדים בשיטות שהיו נהוגות בברית המועצות של שנות ה-50, בכל הנוגע לתכנון כמותי. מיליוני שקלים נעצרים בגלל שמישהו רוצה לצמצם עלויות לממשלה מבלי שאיכפת לו מה המשמעות עבור הגוף המתוקצב. אני לא מנהל הלמ"ס, אלא יועץ לניהול ענייני הלמ"ס. אין לי שליטה בהעברות תקציביות, אין לי שליטה בשעות נוספות, אלא יש תכנון כמותי שנקבע חיצונית ואי אפשר לזוז ממנו".

כאשר נשאל יצחקי מדוע אינו נעזר בכוחו של משרד ראש הממשלה, שאליו הוא כפוף, ענה כי "אם אתה רוצה לשמור על עצמאות, אתה לא יכול לבקש עזרה. מי שמבקש טובה מפוליטיקאי ישלם עליה, אם במזומן או אם באשראי. מזומן זאת טובה מיידית שמבקשים ממך, ואשראי זאת טובה עתידית שעוד יבקשו ממך - ולכן אני לא מבקש עזרה".

הסטטיסטיקאי הראשי מלא ביקורת על טוהר המידות ודרכי ההתנהלות במגזר הציבורי. עיקר הביקורת הופנתה כלפי עובדי ציבור שממשיכים לעבוד לאחר מכן במגזר הפרטי עבור אותן חברות שעליהן פיקחו כאשר עבדו בממשלה. "אם בסקטור הציבורי אנשים לא ייראו את עצמם כשליחי ציבור, אלא כדואגים לעתידם בסקטור הפרטי, אז תהיה לנו בעיה בשירות הציבורי. הסכנה העיקרית היא שעובדי ציבור יעבדו עבור העתיד, שזה אומר לעשות טובות לאלה שיקבלו אותם בעתיד לעבודה".

תגובות 

בתגובה לדבריו של יצחקי נמסר מהאוצר בתגובה: "חוק יסודות התקציב מגדיר את מבנה התקציב והרכבו ומפורטים בו בין היתר גם נתונים כמותיים. הלמ"ס, בדומה לשאר משרדי הממשלה, מתוקצב בהתאם לחוק יסודות התקציב שבמסגרתו מוקצים לו המשאבים הנדרשים לביצוע כלל פעילותו. כך למשל תקציב הלמ"ס לשנת 2011 עמד על סך של 237 מיליון שקל, אך נוצלו מתוכם רק 173 מיליון שקל ובשנת 2010 הוקצה ללמ"ס סך של 230 מיליון שקל ומתוכם נוצלו רק 160 מיליון שקל.

"בנוסף לאמור לעיל, אגף התקציבים נפגש לעתים תכופות עם אנשי המשרד, זאת על מנת לתת פתרונות לבעיות שונות שמתפתחות במהלך השנה. כך למשל, סוכם בין המשרדים שהאגף יקצה משאבים נכבדים לטובת סקרים חדשים, בין היתר לביצוע סקר PIAAC וכל זאת למרות אי הסכמתו של הלמ"ס להעביר נתונים בנוגע לשיעורי התשלומים שהוא מבצע לעובדיו.  

"חשוב להדגיש כי חוק יסודות התקציב קובע את היקף ההוצאה המירבי שהממשלה רשאית להוציא ועל כן מחובתו של הלמ"ס להגדיר את סדרי העדיפויות בהקצאת המשאבים".

ד"ר רובי נתנזון, חבר המועצה המרכזית לסטטיסטיקה, אמר בתגובה: "הודעת הסטטיסקאי שלמה יצחקי מהווה מכה אנושה לאמינות האוצר והדרך שלו לנהל מדיניות כלכלית שקופה ונכונה. האוצר מרמה את הציבור במשך שנים ומציף דיאלוג של גרעון ויעדים ולמעשה לא חושף את ההנחות שעליו הסתמכו בבואם לפרסם את היעדים. אני קורא לכנסת להפסיק כל דיון תקציבי ולהקים ועדת חקירה חיצונית ובלתי תלויה לבדיקת תקציב מדינת ישראל".