לפני עיוור לא תיתן שטרות שווים בגודלם
הצעת החוק להדפסת שטרות בגדלים שונים אמנם עברה רק בקריאה טרומית, אבל לפעמים זה כל מה שצריך. נגיד בנק ישראל הבין את מצוקת העיוורים - ואתם תרגישו את זה בארנק
כל חבר כנסת שותף לחוקים רבים, אבל רוב הצעות החוק הפרטיות אינן מגיעות לידי גמר. חלקן לא נולדו אלא בבחינת "הצהרת חוק", הצעות אחרות פשוט נדרסו או נמוגו במנגנונים של עבודת החקיקה וועדות הכנסת.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- גאוות יחידה: הנח"ל החרדי - עכשיו ההמנון
- בוא למצוא שידוך, בתנאי שתשמור נגיעה
- הרבנות: לא להזמין מרשת עם סניף לא כשר
אבל לא פעם, דווקא הצעת חוק שלא הגיעה אל קו הסיום היא שוות ערך להצעת חוק שנכנסה בשלמותה לספר החוקים. הנה לפניכם סיפורה של הצעת חוק קטנה שלי שעברה בסך הכל בהצבעה טרומית לכנסת, לא המשיכה הלאה במירוץ אל השלמתה, כחוקים חברתיים אחרים שחוקקתי, אבל גרמה לשינוי קטן וחשוב כפי שהמחוקק, עבדכם הנאמן, התכוון מלכתחילה. אני גאה בהצעת-החוק הזו כי היא מבטאת את מהותה של היהדות ושל עבודתנו בכנסת: עזרה לחלש, התחשבות בנזקק ואפילו בלי שהדבר מחייב הוצאות כבדות על קופת המדינה. רק מעט תשומת לב והתחשבות.
העלה את הסעיף
ידידי חגי לוי הוא עיוור. הוא מגדל משפחה לתפארת ומנהל חיים עצמאיים באופן מעורר השתאות. מייד עם כניסתי לכנסת הוא פנה אליי ובפיו בקשה. לדבריו, שטרות הכסף הנהוגים בישראל אינם ידידותיים למשתמש העיוור וכבד הראייה. גודלם שווה, אין עליהם סימנים בולטים, ואם היו כאלה בעבר הם נשחקו ברבות השנים.
כעיוור המנהל את חייו באופן עצמאי הוא מצא לו שיטות מוזרות מאוד כדי להבדיל בין שטר של 200 שקל לשטר של 50 שקל, למשל. הוא קושר את השטרות בגומיות או מקפל אותם באופן שונה זה מזה וכך הוא מזהה את ערכם. אבל זה לא נוח ומסורבל ולא תמיד אפשרי. "מדוע שהשטרות לא יהיו בגדלים שונים, כמו שמקובל בשטרות של היורו באירופה?"
בתור ח"כ חדש התלהבתי מהרעיון הפשוט. אצתי רצתי לנסח עם המומחים לכך בכנסת הצעת חוק: להצעת חוק בנק ישראל (תיקון – התאמת שטרי כסף ומעות לעיוורים) התש"ע – 2010 יתווסף סעיף 31 (1)(ג): "בקביעת צורתם, תרכובתם, משקלם, תבניתם ושאר הפרטים של שטרי הכסף ומעות יקבע הנגיד, בהתייעצות עם המועצה ובאישור שר האוצר, סימנים אשר יאפשרו לעיוורים לזהות את ערכם של השטרות והמטבעות".
מי יוכל להתנגד להצעה שכזו המבוססת גם על היגיון פשוט, על הגינות וגם על הפסוק מתורתנו הקדושה: "ולפני עיוור לא תיתן מכשול"? אפילו בית המשפט בוושינגטון הורה לממשל להתאים את השטרות לתועלת העיוורים. גם תמיכתו של ידידי ח"כ משה גפני, בשבתו כראש ועדת הכספים, היתה מלאה. מדוע שבמדינת היהודים לא יושקע מעט מאמץ, כסף קטן תרתי משמע, כדי להקל על העיוורים?
אוסיף ואעיר כי הפסוק "לפני עיוור לא תיתן מכשול" זכה להרחבה פרשנית והוא כולל גם מתן עצה רעה, הטעיה בענייני מסחר וכל הכשלה של מי שהוא "עיוור" בעניין מסוים. אבל המצווה הבסיסית, כפשוטה, ודאי מדברת על עיוור ממש.
לשמחתי הממשלה לא התנגדה לחוק, ועדת השרים לחקיקה תמכה, ובלבד שאתאם את פרטיו עם משרד האוצר. הרי לא בכל יום (לשמחתנו) מדפיסים שטרות בישראל, וגם כוונתי שלי היתה כי השטרות החדשים יודפסו בסבב הבא של שטרות הכסף המיועד להיכנס למחזור ב-2013, תשע"ג. יחד עם שינוי הדמויות על גבי השטרות קיוויתי שגם הסימונים המיוחדים לעיוורים יבואו לידי ביטוי.
נגיד שהוא צודק
הכנסת אישרה את הצעת החוק בקריאה הטרומית, השלב הראשון של כל הצעת חוק פרטית בתהליך החקיקה. אבל אז התעוררו אי-אלו קשיים. לא עקרוניים, אבל בכל זאת מעכבים. נגיד בנק ישראל סטנלי פישר הטריח עצמו בבהילות לפגישה עמי בלשכתו של יו"ר ועדת הכספים. הטענה שבפיו: רק מספר שבועות קודם לכן, במאמץ מתמשך וגדול, אושר חוק בנק ישראל, בגרסה חדשה ומעודכנת המקנה לבנק ישראל ולנגיד סמכויות רחבות ובעיקר עצמאות בניהול המדיניות המוניטרית של ישראל.
הנגיד טען טענה מוצדקת: החוק הקטן הזה, כפי שמעידה כותרתו, דורש תיקון בחוק בנק ישראל החדש הקיים. יש חשש שאם יסכים הנגיד לשינוי הזה, יבואו עוד ח"כים ויתחילו אף הם להכניס שינויים מהותיים יותר. היתה לו גם הצעה מעשית: "אתה אמנם הריבון, ח"כ אורבך, אבל אם תיאות לעצור את תהליך החקיקה בוועדת הכספים, אני מבטיח לך בעל פה ובכתב כי
השטרות הבאים יודפסו באופן שיקל על העיוורים. וזאת, במסגרת סמכותי ובלי צורך בשינוי החוק".
אחרי משא ומתן קצר הסכמתי להצעה של הנגיד. הרי מטרת המחוקק איננה להוסיף עוד חוק על שמו לספר החוקים, אלא להכניס שינויים מועילים בחיי המדינה והאזרחים. התכתובת והתזכורות בנושא איששו את ההתחייבות של הנגיד באותה פגישה, ולא מכבר התבשרתי כי השטרות הבאים עלינו לטובה שנכנסו כבר לשלב העיצוב וההדפסה יהיו גם בעלי אורך שונה וגם בעלי סימונים מיוחדים על גבי השטרות שיקלו על כבדי ראייה.
טוב, אז לא צירפתי לסטטיסטיקה שלי כמחוקק עוד חוק, אבל בזכות הפנייה של חגי לוי, ובזכות הצעת החוק שלי שעברה רק בקריאה טרומית, לציבור העיוורים וכבדי הראייה בישראל יהיה קל יותר. הסרנו מכשול מפני עיוור. גם חוק, גם מצווה מדאורייתא. מה עוד אפשר לבקש.
- הכותב הוא סגן יו"ר הכנסת. צהר לחקיקה
הוא פרויקט משותף של ynet וארגון רבני צהר.