מחקר ענק: משככי כאבים גורמים להתקף לב חוזר
חוקרים בדנמרק שבדקו נתונים של כ-100 אלף איש מצאו שיעור גבוה של התקפי לב חוזרים אצל חולים שנטלו משככי כאבים שאינם סטרואידיים - תרופות ללא מרשם כגון נורופן, אדקס ואדוויל. הסכנה נמשכת עד חמש שנים מהתקף הלב הראשון
עברתם התקף לב ? היזהרו עם משככי הכאבים: מחקר ענק שנערך בדנמרק וכלל עשרות אלפי בני אדם מגלה כי נטילת משככי כאבים שאינם סטרואידיים, דוגמת נפרוקסן ואיבופרופן, מעלים בעשרות אחוזים את הסיכון ללקות בהתקף לב חוזר.
סיכון זה נמשך לפחות חמש שנים אחרי התקף הלב. על הממצאים מדווח כתב העת Circulation בגיליונו החדש.
איך למנוע התקף לב?
30% סיכון להתקף נוסף
החוקרים מאוניברסיטת קופנהגן בדקו נתונים ממרשם בתי החולים ובתי המרקחת בדנמרק לגבי קרוב ל-100 אלף איש בגיל 30 ומעלה, שלקו בהתקף לב ראשון בחייהם בין השנים 2009-1997.
החוקרים בדקו אם החולים הללו קיבלו מרשם לתרופות מסוג NSAIDS, תרופות לשיכוך כאבים וטיפול בדלקות שאינן מכילות סטרואידים.
בין התרופות שנבדקו היו נפרוקסן, המוכר בארץ כ"נקסין" ובשמות אחרים, ואיבופרופן, אשר בישראל נמכר כאדוויל, נורופן ואחרים.
החוקרים אף אספו נתונים לגבי מחלות הנבדקים, גילם, מינם, רמת ההכנסה וגורמי סיכון שעלולים היו להשפיע על התוצאות.
החוקרים מצאו ש-44% מהמשתתפים קיבלו לפחות מרשם אחד לתרופות מקבוצת ה-NSAIDS. אלו שקיבלו מרשם כזה היו בסיכון הגבוה ב-59% למות שנה לאחר התקף הלב, ובסיכון הגבוה ב-63% לתמותה לאחר חמש שנים מההתקף.
עוד הראו הנתונים כי אלה שנטלו תרופות NSAIDS נמצאו בסיכון הגבוה ב-30% ללקות בהתקף לב שני בתוך שנה מההתקף הראשון, ובסיכון הגבוה ב-41% ללקות בהתקף נוסף בתוך חמש שנים מהראשון.
לדברי החוקרים, מחקרים קודמים תומכים בממצאים, והסיכון ללקות בהתקף לב נוסף לאחר נטילת NSAIDS נותר גבוה גם שנים לאחר התקף הלב הראשון.
"יש צורך במשנה זהירות בנטילת משככי כאבים על ידי אנשים שעברו התקף לב", סיכמו החוקרים, והדגישו כי מדובר בתרופות שאינן מצריכות מרשם ולכן נראות לכאורה בטוחות, אולם הממצאים מראים כי הן טומנות בחובן סכנה ממשית.
אלפים לא מזהים את הסימנים
מדי שנה מטופלים בבתי החולים בישראל כ-10,000 אנשים שלקו בהתקף לב. מבין אלה, שיעור התמותה נע בין 5%-7%, והוא בין הנמוכים בעולם. כ-3,000 נוספים נמנעים מלהגיע לבדיקה, אף שהם מציגים סימנים מוקדמים להתקף לב, ומתים בביתם.
אלה המצויים בסיכון גבוה ללקות בהתקף הם הסובלים מהשמנת יתר, מעשנים, חולי סוכרת, סובלים מיתר לחץ דם וכאלה שבמשפחתם היסטוריה של מחלות לב וכלי דם.
אלה צריכים להיות במעקב רפואי שגרתי ולשים לב במיוחד לסימנים הדורשים בדיקה דחופה: לחץ בחזה אשר עשוי להקרין גם לכתפיים, לצוואר או לזרוע שמאל (הלחץ מסוכן במיוחד אם הוא מופיע גם במנוחה), זיעה קרה וקשיי נשימה.
כדי לאבחן התקף לב יש צורך בשניים מתוך שלושה הממצאים הבאים: סימנים מקדימים דוגמת אלה שלעיל, סימנים מתאימים בתרשים האק"ג, והקביעה הנחרצת - בדיקת אנזימים בדם. בבדיקה זו נמדדת רמת האנזימים המשתחררים לזרם הדם בזמן פציעה של שריר הלב כפי שמתרחש בעת התקף לב.
אנזימים אלה, הקרויים CPK וטרופונין, עולים לערכים גבוהים במיוחד בשיאו של התקף הלב ונשארים גבוהים זמן קצר לאחר האירוע.
במקרה כזה מובהל החולה בדרך כלל לצנתור, שבו מוחדר צנתר דרך המפשעה ומאפשר לרופאים לבדוק את קוטר כלי הדם הכליליים המזינים את שריר הלב, ואף להרחיב כלי דם שנחסמו. 
לפנייה לכתב/ת 
