טרנד: לסביות נכנסות להריון בהזרעה ביתית
בלי רופאים ובלי תיווך: הטרנד בהריונות של הומואים ולסביות הוא הזרעה ביתית. נפגשים ביום הביוץ, הוא נכנס לשירותים עם כוס סטרילית והיא מחכה במיטה ומחדירה את הזרע בעצמה. ב"זמנים מודרניים" ב"ידיעות אחרונות" מסבירים איך זה עובד
את הכניסה להיריון מידידה ההומו תיכננה שירה, עורכת תוכן תל-אביבית ולסבית, כמו מבצע צבאי. "כמה ימים לפני תאריך הביוץ העברתי לו אס-אם-אס 'תענית סקס,' כדי שהזרע שלו יהיה חזק," היא מדווחת. "עוד קודם קניתי לו חילבה, אלמנט שנחשב למחזק כוח גברא, וגם איזו מרקחת מכמון, מחילבה ומדבש, שכפית ביום ממנה אמורה לשפר את הזרע.
"המסכן נאלץ לבלוע את זה למרות שהוא נגעל מהטעם, וביום שבו היה לי ביוץ הוא בא, נכנס לשירותים בדירת המטר על מטר שלי, עשה מה שעשה, יצא עם הכוסית ביד ונתן לי אותה".
עוד בערוץ הריון ולידה ב-ynet:
- אילו בדיקות גנטיות חדשות יתווספו לסל הבריאות?
שירה כבר הייתה מצוידת. "הייתי מוכנה מראש עם מזרק של אקמולי," היא ממשיכה. "הייתי מוטרדת מהשאלה כמה עמוק צריך להזריק את הזרע וניסיתי להירגע עם הידיעה שלא לכל הגברים יש איברי מין גדולים. בכל מקרה, בכוסית זה נראה מעט נורא, היה נדמה לי שצריך יותר חומר לעבוד איתו וחבל על כל טיפה.
"התגברתי על החשש המסוים ועל הגועל ושאבתי את הזרע במיומנות. במזרק האקמולי זה כבר קיבל תחושה של שפע, כי המזרק יותר ארוך וצר."
בא, נתן, הלך
שירה והידיד, שהוא כיום אבי בנה בן העשרה חודשים, בחרו להיכנס להיריון בשיטה שהופכת פופולרית יותר ויותר – ההזרעה הביתית. בלי סקס, אבל גם בלי מבחנות, רופאים ואווירת בית חולים".
האבא של הבן שלי הוא חבר ותיק," היא מספרת. "הכרנו בערך שמונה שנים לפני ההיריון הזה ומאוד התאים לי המסלול של הורות משותפת ואם אפשר, אז בלי מעורבות של הממסד הרפואי. כשהלכתי לבדיקה שגרתית אצל הרופא ודיברתי על זה שבא לי לעשות ילד, הוא אוטומטית רשם לי הורמונים. לא אהבתי את זה, והיה לי ברור שאנסה קודם כל בבית.
"לא רציתי תרומת זרע אנונימית כי כן רציתי אבא לילד, מישהו שיחלוק איתי את הנשיאה בעול ויהיה שותף פעיל."
ברגע שהתקבלה ההחלטה והשניים הסכימו כי סקס הוא לא אופציה מבחינתם, הם יצאו לדרך. שירה נעזרה בחברה, אחות במקצועה, כדי להשיג את מה שהיא מכנה "מרחיבי ואגינה" (מכשיר שנמצא לרוב אצל גינקולוגים, המשתמשים בו לפני בדיקות שגרתיות כדי להרחיב את הפתח), וערכה הכוללת מזרק וצינורית להחדרת הזרע לרחם.
לערכה היא קראה בחיבה "הרחבה" כקונטרה למינוח הרפואי "החזרה" (להחדרת זרע לנרתיק). היא התאמנה עם המכשור הרפואי, ובעצת המטפלת ההוליסטית שלה מדדה חום כדי לזהות את זמן הביוץ.
ואז הגיע היום הגדול. "בפעם הראשונה נורא התרגשנו," היא מספרת. "הוא הגיע אליי לדירה, ואני יצאתי לטייל ברחוב, כי הדירה הייתה פצפונת ורציתי שתהיה לו פרטיות. כשהוא סיים, הוא סימס לי 'המשימה בוצעה,' ואני חזרתי מהר הביתה ומצאתי אותו שם נבוך ונרגש. הוא השאיר אותי עם כוסית הזרע ויצא לטייל.
"עשיתי מה שהייתי צריכה, נשארתי כמה דקות עם הרגליים למעלה וכשהוא חזר, התחבקנו ופצחנו בחגיגת אוכל ושתייה. בבדיקת דם כעבור שבועיים התברר שאני בהיריון."
הניסיון הזה הסתיים בהפלה טבעית כעבור שבועות בודדים. "לא נשברתי," היא אומרת. "מבחינתי זה רק העיד על זה שהשיטה עובדת ומצליחה והמערכות שלנו תקינות. השהות שנכפתה עלינו גרמה לנו לדון בכל מיני היבטים של העניין, לחשוב ולעבוד על החוזה בינינו. בסופו של דבר זה ממש חיזק אותנו."
את ביטחונה הגדול בתהליך הצליחה לערער חברה שהעלתה בפניה את סוגיית הכניסה להיריון ללא תשוקה, "ופתאום נשתל אצלי ספק קטן כזה, שאולי בגלל זה זה לא ילך. אבל הבנתי שכן יש תשוקה משותפת, התשוקה של שנינו להורות, וזה הוכיח את עצמו."
כחצי שנה אחרי ההפלה הספונטנית החליטו שירה והידיד לנסות שוב. "בפעם השנייה היינו מנוסים ומכניים," היא מדווחת. "חזרנו על הפעולה ארבע פעמים, בכל פעם שהיו לו חורים בלו"ז בעבודה. הוא בא, נתן, הלך. פעם אחת עשינו מזה ערב. הוא עשה מה שעשה בשירותים, חזר לחדר, אמרתי לו, 'תסתובב רגע' ולחצתי על המזרק. הוא הסתובב חזרה והמשכנו לשבת מול יוטיוב ולעשן."
שירה סיפרה על ההתרחשויות האינטימיות הללו לחברות קרובות בלבד, אבל לא להוריה, שנאלצו להסתפק בידיעה שהיא "בתהליך" והתעדכנו בפרטים רק כשההיריון כבר הושג.
"אבא שלי חקר אותי, רצה לדעת אם שכבנו לצורך העניין. אמרתי לו שמה פתאום, שהוא נתן ואני לקחתי וזהו. כרגע אנחנו עדיין במצב של משמורת מלאה אצלי, אבל כשהקטן ילך למשפחתון, הוא גם יתחיל לישון אצל אבא. בינתיים הם נפגשים לפחות ארבע פעמים בשבוע, ויש לנו גם ארוחות משפחתיות עם הסבים והסבתות משני הצדדים."
שירה ממליצה לזוגות שרוצים לנסות הזרעה ביתית לשמור על פתיחות ועל חוש הומור. "אני לא חושבת שזה יכול להצליח בלי ההיכרות המוקדמת הטובה ובלי היכולת לצחוק על זה," היא אומרת. "שמעתי על אנשים שניסו בבית ויש מבוכה ואי-נוחות של שני המעורבים. מה שעזר לנו היא העובדה שאנחנו חברים ויכולנו לעשות צחוק מהתהליך, וגם הנחישות שלי לעשות את זה ולהצליח בלי רופאים.
"זה היה אידיאלי, כי יכולנו לחלוק חלל, לעשות את זה באותו בית וככה לאפשר לזרע להגיע כמה שיותר מהר ליעד. בזמן ההזרקה עצמה הייתי בעיקר ממוקדת מטרה, שמתי לי מוזיקה כדי שיהיה נעים וכמעט רומנטי, אבל בסך הכל זה אקט טכני, משימתי.
"מצב הרוח שלי באותה תקופה היה ממש הרפתקני, מרוגש, כמעט חתרני, בקטע של 'הנה, רציתם לתת לי הורמונים, דרשתם שנחתום על חוזה ואנחנו דופקים את המערכת ועושים את זה בצורה עצמאית ונעימה."'
במקום סקס - ערב גבינות ויין
גם טלי ומורן, זוג לסביות מצפון הארץ, הקפידו על אווירה משוחררת בערב ההזרעה הביתית שלהן. תורם הזרע, חבר קרוב של טלי, הגיע לדירתן עם מגש גבינות משובחות, והן הכינו מראש את היין.
הוא לקח כוסית ריקה, נכנס למקלחת והחזיר אותה מלאה. כשהן נכנסו לחדר השינה עם הכוסית, מורן שאבה את הזרע למזרק והחדירה אותו לטלי. "רגע של התעלות ושמחה גדולה," הן אומרות היום, כשיש להן ילדה בת שנתיים שנולדה בעקבות אותו ערב.
אצל נדב, איש עסקים ירושלמי, זה היה קצת יותר מסובך. את אם בנו בן החמש הכיר דרך מודעה שפירסמה במקומון למטרת הורות נטו. "נפגשנו במשך כמעט שנה, התיידדנו ועשינו את כל הבדיקות שצריך לעשות, כולל בדיקות גנטיות ובדיקות איידס. לא הייתה פה התאהבות, והיה לנו חשוב שזה יהיה בטוח. בכל זאת, המטרה שלנו הייתה לעשות ילד וזה עניין רציני."
נדב היה אז בזוגיות עם גבר, האם לעתיד הייתה בזוגיות עם אישה ושנה אחרי ההיכרות, בתום כל הבדיקות, נפגשו כל הארבעה לארוחת ערב חגיגית שתוכננה מראש לפי תאריך הביוץ של האם.
"ישבנו, צחקנו, אכלנו ושתינו, דיברנו על החיים והאווירה הייתה מצוינת," הוא מספר. "פעם, בבית חולים, כשהייתי צריך לתת דגימת זרע, שלחו אותי לחדרון עם מגזיני פורנו נשים ולא הבנתי איך זה יעזור לי בדיוק. בבית זה הרגיש אחרת. בן זוגי ואני פרשנו לחדר השינה שלהן, והוא עזר לי למלא את הכוסית שהוכנה מראש. זה לא היה סקס סוער, זה היה לגמרי ענייני."
כשיצאו מהחדר, העבירו את כוסית הזרע לזוג הנשים, שנכנסו בתורן לחדר השינה וביצעו את ההזרעה. לבסוף נפגשו כולם שוב לקינוח בסלון ונפרדו עם תקווה גדולה לעתיד, שנגוזה כשהאם המיועדת קיבלה מחזור. בדיקות נוספות העלו השערה שזרעו של נדב חלש, והייתה אפילו רופאה שהציעה לאם בנו לוותר עליו ולמצוא שותף אחר.
"היא באמת יכלה להגיד לי, 'תודה רבה, שלום, אני לא צריכה אותך,"' הוא מספר בחיוך, "אבל היא החליטה שאנחנו יחד בקטע הזה ושאנחנו לא מוותרים והולכים עם זה עד הסוף. המשכנו לנסות עוד כמה פעמים, ובסופו של דבר נולד לנו בן מדהים שאנחנו מגדלים יחד, עם יום אצלי באמצע השבוע וכל סוף שבוע שני, קצת כמו זוגות גרושים".
מה הסיכוי שהזרעה ביתית תסתיים בהיריון?
אם הגבר והאישה בריאים ופוריים, סיכויי ההצלחה של הזרעה ביתית הם 25%, אומר פרופ' אייל שיינר, רופא בכיר במחלקה למיילדות וגיניקולוגיה בבית החולים סורוקה.
"הנתון הזה לא שונה מסיכויי הכניסה להיריון ביחסי מין רגילים או בהזרעה המבוצעת בבית החולים".
טיפים להזרעה ביתית
- לפני שאתם פותחים בתהליך, כדאי לעשות בדיקת זרע כדי לוודא את תקינותו, ממליץ פרופ' אייל שיינר.
- רצוי להימנע מיחסי מין ומאוננות במשך יומיים לפני שמנסים.
- עקבו אחר מועד הביוץ בעזרת ערכה ביתית כדי לשפר את סיכוי ההפריה. יש ערכות שמזהות בשתן את השינוי ההורמונלי האופייני לביוץ.
- הצטיידו מראש בכוסית סטרילית, כמו זו של בדיקת השתן בקופת חולים, וקנו מזרק סטרילי בבית מרקחת.
- אל תשתמשו באלכוהול לחיטוי הכוסית או המזרק. הוא לא בריא לזרע.
- מוטב להימנע מסבון בשלב האוננות לצורך איסוף הזרע, אבל חשוב לסבן את הידיים לפני כן.
- הזריקו את הזרע עמוק לנרתיק בעדינות, ולא בלחיצה אחת על המזרק.
- הקפידו להשתמש בזרע בטווח של שעה לכל היותר מרגע שנאסף.
- אם צריך להעביר את הזרע מבית לבית, אין צורך בצידנית. טמפרטורת החדר מספיקה.
- רצוי להישאר לשכב כרבע שעה לאחר הכנסת הזרע לנרתיק, אפשר עם ישבן ורגליים מורמים.
לפנייה לכתב/ת 
