"ההוביט": מאורת האגדות של טולקין

• הטריילר של "ההוביט": בקרוב על המסכים
  

ב-21 בספטמבר 1937, בדיוק מחר לפני 75 שנים, הפציע "ההוביט" (השם המלא שם הספר הוא "ההוביט או לשם בחזרה") בשמי המו"לות הבריטית, וחולל מהפכה. במקור, "ההוביט" יועד לילדים, שכן טולקין כתב אותו עבור ילדיו והקריא להם את העלילות המדהימות שהמציא. אולם כפי שקורה לעתים, קהל היעד המקורי מתרחב ו"ההוביט" נקרא בשקיקה גם על ידי מבוגרים, אשר ראו בו סיפור הרפתקה אולטימטיבי.

"ההוביט". תרגום חדש באריזה של פעם

בעקבות ההצלחה, נתבקש טולקין לכתוב המשך לספר, ובמהלך העבודה ארוכת השנים שתוצאתה היא סאגת "שר הטבעות", העמיק היוצר עוד ועוד אל תוך נבכי העולם של בילבו, גנדלף, גולום והאחרים, והעניק לקוראיו יצירות אהובות, משפיעות ומכוננות, אשר פרצו את גבולות ספרות הילדים.

"ההוביט" הוא אחד מספרי הפנטזיה הראשונים - ז'אנר בו נחשב טולקין לאב מייסד. הוא תורגם לשפות רבות, זכה להצלחה בכל העולם ומהווה אבן פינה עבור חובבי ספרות ללא קשר לז'אנר הפנטזיה. בישראל ראו אור עד כה שני תרגומים של הספר. תרגומו של משה הנעמי לעברית פורסם ב-1976, ושנה לאחר מכן פורסם התרגום המפורסם המכונה "תרגום הטייסים", אותו ערכו מספר טייסים ישראלים שנשבו במהלך מלחמת ההתשה בעת כליאתם בכלא במצרים, קודם להופעת התרגום הראשון.

מתוך הסרט "שר הטבעות". דמותו של גנדלף צברה נפח עמוק

"שר הטבעות" נחשבת ליצירתו הגדולה ביותר של טולקין, ואף על פי שהציג בה וב"ההוביט" מקוריות, תנופה ספרותית ודמיון ללא גבול, רבים זיהו את ההשפעות של המיתולוגיות הנורדיות בספריו, וחלקם ביקרו אותו על כך. ואכן, טולקין שאב השראה מהמיתולוגיות, אך למעשה יצר מיתולוגיה משל עצמו ("הארץ התיכונה", אשר מתגלמת גם בספריו האחרים) והעניק לבריטניה את אחת המיתולוגיות האהובות והמוכרות ביותר.

"אף על פי שסיפורי פנטזיה ואגדות עם התפרסמו לפני טולקין, לא היה שני לו במזיגת מיתוסים ושברי אגדות אל תוך סיפור מודרני וסוחף", מבאר רן בר-זיק, ממקימי קהילת טולקין הישראלית, ואחד החוקרים הבולטים של "ההוביט". "כך אנו רואים ב'ההוביט' מוטיבים מתוך יצירות באנגלית עתיקה, שהחשובה מביניהן היתה 'ביוולף', יצירת האגדות הנורדיות. שמות כל הגמדים והקוסם גנדלף נלקחו מהאגדות, והגובלינים הגיעו היישר מהמיתוסים הגרמניים וכן בהשראת יצורים מסיפורי פנטזיה ישנים יותר. את כל אלו טולקין ערבב ברוב כישרון, ויצר יצירה סוחפת להפליא. המשפט הפותח: 'במאורה באדמה חי לו הוביט' הפך למשפט מוכר מאוד בעולם, עוד הרבה לפני ש'שר הטבעות' נכתב".

מחיל הרגלים, אל המאורה

"ההוביט" נחשב כאמור כפתיח לטרילוגיה הכבירה של טולקין, ובר-זיק טוען כי אחת הסיבות לכך שחרף העובדה שיועד לילדים, זכה הספר להצלחה בקרב מבוגרים מתוקף היותו "עשיר במשחקי שפה מתוחכמים מצד אחד, ומהצד השני - השפה שלו מספיק פשוטה כדי שילדים יוכלו ליהנות ממנה". בעת פרסום הספר, שימש טולקין (1892-1973), שנולד בבלומפונטיין אשר במדינת אורנג' החופשית (כיום חלק מדרום אפריקה), כמרצה באוניברסיטת אוקספורד.

כרזת הסרט "ההוביט - מסע בלתי צפוי". חוזר לתודעה

הוא היה בלשן אנגלי ולימד שפה וספרות אנגלית. אל הכתיבה הגיע לאחר שלחם בחיל הרגלים של הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, וטען כי הפנטזיה היוותה עבורו מפלט מזוועות המלחמה, התיעוש ואימת החברה המודרנית. קריאה ביצירותיו אכן חושפת את התחושות הקשות שנבעו מהמציאות האלימה.

אחד מחבריו הטובים של טולקין היה הסופר ק.ס. לואיס, מחבר סדרת ספרי "נרניה", אותו פגש באוניברסיטה, בה השניים הקימו מועדון ספרותי בשם "האינקלינגס". טולקין פרסם עבודות מחקר על המיתולוגיה הבריטית המצומצמת וספרי עיון, אך מוכר בעיקר כסופר פרוזה. השנה ראה אור בעברית ספרו "סיפורים מממלכת הסכנה" (זמורה ביתן) המכיל תרגומים ל"סיפורי פיות" שכתב.

הצלחתו העולמית של "ההוביט" נבעה גם מתרגומיו ללשונות רבות. בר-זיק מספר כי עקב האנטישמיות בגרמניה, מו"ל גרמני רצה לוודא אם טולקין יהודי או לא, לפני שהוא מוציא או לא מוציא לאור את הספר. "טולקין דחה בשאט נפש את הניסיון של המוציא לאור הגרמני לוודא שהוא יהודי", מספר בר זיק, "ובמכתב נזעם למוציא לאור הראשי שלו, הוא ציין שחבל מאד שאינו משתייך לעם היהודי". מיותר לציין כי בהמשך הספר כן תורגם גם לגרמנית, נקרא ונלמד בבתי ספר ואוניברסיטאות - ובקרוב יגיע לאקרנים העיבוד הקולנועי בבימויו של פיטר ג'קסון, שגם ביים את "שר הטבעות".

לא די בספר טוב כדי להפוך לקלאסיקה כפי שקרה עם ה"ההוביט",

ולטענת בר-זיק האלמנט המרכזי ביצירה שתרם להתקבלותה הגורפת, "הוא המתח בין המיתי למודרני. בילבו הוא דמות מודרנית בדיוק כמונו - הוא אדם פשוט, לא חובב הרפתקאות, פציפיסט שלא נחשף לסכנות גדולות. הגמדים וגאנדלף 'חוטפים' אותו אל תוך העולם המיתי האפל של טרולים, גובלינים, אלפים וסכנות מרובות. ההתמודדות של בילבו עם הסיטואציה, בעוד הוא נאלץ להתמודד גם עם נחיתותו הפיזית וגם עם מערכת ערכים שונה לגמרי מזו שהוא מחזיק בה, מראה לנו שהמיתי והמודרני יכולים להשפיע אחד על השני".

המפגש המחודש עם בילבו ושאר הדמויות מעורר את פנטזיית המסע הפראית, שתרמה גם כן להצלחתו הרבה של הספר. "'ההוביט' היה אחד מהסיפורים הראשונים שהיה בהם את אלמנט היציאה למסע כדרך של התפתחות וגדילה", מסביר בר-זיק, "בילבו גדל ומתעצם במהלך המסע וכך גם הקוראים המזדהים עמו. הוא רוכש מיומנויות חדשות, חברים חדשים ומצליח להפוך מסרח עודף - למישהו שמציל את המצב שוב ושוב, ובסופו של דבר עומד בזכות עצמו, ללא צורך בגנדלף מורה הדרך החכם והגמדים המלווים אותו. המסע של בילבו הוא מסע גשמי ורוחני כאחד".