35% דיווחו: "אנחנו לא גומרים את החודש"

האם יש פער מעמדות בישראל? הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה סקירה חדשה על הנושא. מהסקירה עולה כי ב-2010, 35% מבני 20 ומעלה דיווחו כי הם לא מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות השוטפות. בישובים ממעמד נמוך, 46% דיווחו כי הם אינם מכסים את הוצאותיהם ובמגזר הערבי 45%.

• 52% היו באוברדראפט בשנה האחרונה
• בנק אוצר החייל: 34% מהישראלים במינוס
• אנחנו אוהבים את המינוס - ומפנקים את הבנק
  

עוד עולה מהסקירה, כי בעוד שבישובים ממעמד גבוה 14% מההכנסות היו מהון (מניות, קרנות ופנסיה) ו-9% היו מקצבאות, בישובים מהמעמד הנמוך ההנכסות מהון היו 4% בלבד מההכנסה, בעוד שההכנסות מקצבאות ותמיכות היוו 21% מההכנסה החודשית. 

עוד נמצא, כי בישובים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, שיעור המדווחים על מצב בריאותי לקוי היה גבוה פי 2 מבישובים ממעמד בינוני ופי 3 מבישובים ממעמד גבוה.

איך מגדירים?

אחת השאלות הבוערות בסטטיסטיקה החברתית-כלכלית היא כיצד מגדירים מעמדות. קיימת שיטה אחת, לפיה שני עשירוני ההכנסה הנמוכים (20% מהאוכלוסיה) מוגדרים כמעמד נמוך, שני העשירונים הגבוהים מוגדרים כמעמד גבוה, וששת העשירונים שביניהם, המהווים 60% מהאוכלוסייה, הם המעמד הבינוני.

בנוסף, קיימת מדידה המחשבת את ההכנסה הפנויה החציונית למשק בית. זוהי ההכנסה שחצי ממשקי הבית מרוויחים יותר ממנה וחצי מרוויחים פחות ממנה. משק בית שהכנסתו היא פחות ממחצית ההכנסה החציונית מוגדר כ"עני".

בלמ"ס החליט להעניק הגדרה חדשה למעמדות בישראל - לפי הרמה החברתית-כלכלית בישובי הארץ. הרשויות המקומיות חולקו ל-10 אשכולות לפי פרמטרים כלכליים שונים.

הישובים בשלושת האשכולות הנמוכים ביותר הוגדרו כישובים ממעמד נמוך, הישובים באשכולות 4-7 הוגדרו כשייכים למעמד הבינוני והישובים בשלושת האשכולות הגבוהים הוגדרו כישובים ממעמד גבוה. בהתאם, כל התושבים שגרים בישוב ממעמד מסוים הוגדרו כשייכים לאותו מעמד, ללא קשר להכנסתם.

מנתוני הלמ"ס עולה כי חלוקה כזאת מדרגת 68.3% מאזרחי ישראל כשייכים למעמד הבינוני. 20% שייכים למעמד הגבוה ו-11.6% הוגדרו כשייכים למעמד הנמוך.נמצא כי בקרב שני עשירוני השכר הנמוכים, 13.6% גרים בישובים שמוגדרים כשייכים למעמד חברתי-כלכלי בינוני. כמו כן, בקרב בעלי ההכנסה הבינונית (עשירונים 3-7) 10.9% גרים בישובים ממעמד גבוה.