ת"א שלא הכרתם: ריף ספוגים מדהים מול החוף

מי שמכניס את הראש מתחת לפלטה הכחולה והחד-גונית של הים התיכון, יכול למצוא עולם תת מימי עשיר, עם מגוון עצום של דגים, חסרי חוליות וצומח, חלקם ייחודיים לאזור. אבל בישראל קיימות לאורך הים התיכון רק 7 שמורות טבע ימיות קטנות וצמודות לקו החוף, שאינן מספקות את ההגנה הנחוצה לסביבה רגישה זו. כך על פי סקירה שערכו בעמותת אקו אושן (EcoOcean).

עוד בערוץ כלכלה ירוקה :

• גם בכנרת: רק עשירים יכולים לחיות סמוך לחוף
• הצילו את ים המלח: צפו באירוע הציפה ההמוני
• תפוח בדבש אורגני: כמה זה יעלה לכם?
  

העמותה הוקמה על ידי קבוצת מדענים ישראלים ופועלת בחקר הים, השימור והחינוך סביבתי. הסקירה, שהתבססה על מסמך מדיניות שימור הסביבה הימית שפורסם באתר רשות הטבע והגנים, קובעת כי שטחן הכולל של שמורות הטבע הימיות מהווה רק 0.25% מסך השטח הריבוני הימי של ישראל, שעומד על יותר מ-4,000 קמ"ר.

טריגונים בחופי חיפה(צילום: חגי נתיב)

חוקי העמותה קובלים כי הקצאת השטחים לשמורות הימיות בישראל נמוכה מאוד, לעומת השטח המוקצה לשמורות היבשתיות, שעומד כ-20% משטח המדינה. "שטח זה גם קטן בהרבה מהשטח הימי המוגן במדינות ים תיכוניות אחרות כטורקיה, יוון, קרואטיה, איטליה וספרד", נקבע.

נוסף על כך, רובן של שמורות הטבע משתרעות מקו החוף ועד למרחק של כמה מאות מטרים בודדים מערבה, אל תוך הים. בעמותה מסבירים כי השמורות אמנם מגינות על בתי הגידול הסמוכים לחוף ועל סביבת המים הרדודים, אך אינן מועילות כלל לסביבה הימית שבעומק הים.

מי צריך שמורות ימיות?

בתי הגידול ובעלי החיים שבים התיכון נפגעים עקב מגוון לחצים, בהם דיג מאסיבי והשפעות תעשייתיות כמו אסדות קידוח, מתקני התפלה, נמלים, תחנות כוח, צינורות גז ותשתיות תקשורת. אם לא די בכך, במשך שנים ארוכות שימש הים כחצר האחורית של ישראל, להזרמה מסיבית של שפכים ופסולת תעשייתית.

הכרזה על שמורת טבע ימית מסייעת לשמור על מערכות אקולוגיות ומינים בסכנת הכחדה בטווח שנמצא גם גם מחוץ לגבולותיה. עם זאת על פי החוקרים, היקפן הקטן של השמורות כיום במי הים התיכון של ישראל, מאפשר לשמר בה בתי גידול ואתרים נקודתיים בלבד, ולא מעבר לכך. 

"כדי לשמור על מערכת אקולוגית נרחבת, יש לשמר גם אזורים רחוקים מהעין, בעומק הים", מפרטים בעמותה. "אם לוקחים בחשבון אזורי רבייה של דגים ובעלי חיים ימיים אחרים, שלעיתים מצויים רחוק מהחוף, וכן את טווחי התנועה הנרחבים של בעלי חיים ימיים, בהם יונקים גדולים כמו דולפינים ולוויתנים, הרי שהשמורות הימיות הקיימות נותנות כיום פתרון חלקי בלבד".

שאיפתם, כפי שמתווה תוכנית אב שגובשה ברשות הטבע והגנים, היא יצירת שמורות טבע ימיות גדולות בים התיכון, שחלקן ישתרעו עד לגבול המים הטריטוריאליים של המדינה. ד"ר רותי יהל, אקולוגית ימית של הרשות, מסבירה כי התוכנית מקצה 20% מהשטח הימי של ישראל לשמורות, כפי שקובעת אמנת ברצלונה לשמירה על הים התיכון ושעליה חתומה ישראל.

המטרה: השפעה על כל הסביבה הימית

על מנת להחליט היכן צריך להכריז על שמורות, יהל מפרטת כי בוצעו סקרים מעמיקים ומופו בתי הגידול בקרקעית הים. הוא מוסיפה כי האתרים שנבחרו כוללים שימור מקומות ייחודיים כמובן, כמו קניון גדול במיוחד או רכסי כורכר תת ימיים, אבל 10% שטחים חוליים בעלי קרקע מדברית. "כדי שהמערכת כולה תשרוד, צריך לשמר חלקים מהסביבה כולה", היא מסבירה.

בין האתרים המעניינים שהתגלו כלול רכס כורכר "עם ריף מדהים של ספוגים" כדבריה, 100 מטר מתחת לפני הים מול חופי תל אביב. "חייבים לשמר אותו", היא אומרת, "אם יבנו תשתיות, בית הגידול המיוחד הזה פשוט יעלם ולא יהיה יותר". נקודה מעניינת אחרת נמצאת מול ראש הנקרה – קניון עמוק במיוחד במרחק 3.5 ק"מ, "היחיד בסדר הגודל הזה בישראל". 

עוד היא מדגישה, כי השטחים הכלולים בתוכנית לאו דווקא ייסגרו לפעילות, אלא יקבלו רמות שונות של הגנה, לפי הרגישות שלהם. כך למשל, בחלקם יתאפשר דיג ושייט תחת הגבלות.

"הרעיון הוא ליצור סביבה ימית יציבה ובריאה יותר, כך שאנו נקבל מים באיכות גבוהה יותר להתפלה, סביבה שיכולה לשמש למטרות פנאי ונופש, ומערכת שמייצבת ותורמת לשימור האקלים", היא אומרת. "המים הריבוניים שלנו מגיעים למרחק של 22 ק"מ מהחוף, על כל השטח הזה אנחנו צריכים לשמור".

דגי ברקן אדום(צילום: חגי נתיב)

מנסים להדביק את הפער

הבעיה לא נקודתית לישראל אמנם, אבל עושה רושם שאנחנו לא מהמדינות המתקדמות בתחום. "בכל העולם יש ניצול יתר של משאבי האוקיינוסים", מספרת יהל. "רק בסוף שנות ה-80 החלו להבין שזה לא משאב בלתי נגמר ושחייבים להבטיח את עתידם".

ואכן הגישה החלה להשתנות משהובנה מורת הפגיעה לצד העובדה כי מהווים משאב כלכלי ואקלימי חסר תחליף עבור האנושות. עם זאת המצב כבר הדרדר עד כדי כך, שיש מדענים שטוענים כי אנחנו על סף נקודת האל-חזור ובחלק מהמקרים מוצעות אפילו פעולות חריפות כמו עצירת הדיג לחלוטין, גם בארץ. 

בישראל המודעות לנושא התעוררה עשור לערך מאוחר יותר, והדרך לשינוי עוד ארוכה. כך למשל, גם מעט השמורות הקיימות סובלות כיום בחלקן מהעדר פיקוח ואכיפה, עקב העדר תקציב וכח אדם מספקים.

"הכרזת שטחים ימיים נרחבים כשמורות ימיות היא כלי אפקטיבי להבטחת קיומה של סביבה ים תיכונית בריאה לנו ולילדנו", אומר דני שפר, מנכ"ל עמותת אקו אושן. "אולם ללא תקצוב, פיקוח ואכיפה ראויים לא יוכלו שמורות אילו למלא את תפקידן".

באקו אושן מבטיחים כי אם החזון יתממש, הציבור הרחב יוכל לחוות את הטבע הימי שמאפיין את חופי הים התיכון בשיא יופיו. "שמורות טבע גדולות ייצגו מגוון נרחב של בתי גידול ויסייעו ליצור מערכת אקולוגית פחות מופרעת", מסבירים שם. "בשמורות יוכלו להתפתח גרעיני רבייה ללא הפרעה, מה שיתרום להתאוששות הדגה, לא רק בהן אלא אף מחוצה להן".

(צילום: חגי נתיב)

השמורות הימיות בישראל נפרשות מראש הנקרה בצפון ועד זיקים בדרום והן נגישות לקהל הרחב. בסיוע אקו אושן בדקנו מה אפשר לראות בהן ומה האתגרים העיקריים שעומדים בפניהן. הנתונים שבסקירה רוכזו במיוחד עבור ynet בידי חוקרות העמותה אפרת בר ואיריס ארבל.

שמורת ים ראש הנקרה - אכזיב

איפה? השמורה נמשכת עד למרחק של 2 ק"מ מערבה מקו החוף, וכוללת רצועת חוף מפורץ שאורכה כ-6.5 ק"מ, מגן לאומי ראש הנקרה ועד לחורבת נמל אכזיב.

מצב: מאמצי השמירה והאכיפה בה החלו כבר בשנות ה-70, אולם רק ב-1998 היא הוכרזה כשטח שמור ייחודי על ידי השר להגנת הסביבה. ב-2005 הורחבה לגודלה הנוכחי.  

אכזיב(צילום: חגי נתיב)

מה תראו שם? במרחק של כ-1.5 ק"מ מהחוף אפשר למצוא טבלאות גידוד, איים קטנים וכמה שוניות. קרוב יחסית לקו החוף קיים קניון תת ימי עמוק עם מגוון של דגים ובעלי חיים כמו ספוגים וצדפות. בעמותה מספרים על אזור ייחודי , הכולל בתי גידול סלעיים, נקרות ומחילות המשמשות כאזורי מחייה למגוון בעלי חיים כמו תמנונים, דגים וחסרי חוליות. 

טבלאות הגידוד הן אזור סלעי עשיר באצות, סרטנים, דגים, חלזונות וחסרי חוליות נוספים. "טבלאות הגידוד הן בית גידול ייחודי למזרח הים התיכון", מסבירים בעמותה. "הוא נוצר כתוצאה מבליה של סלע הכורכר המאפיין את חופי ישראל ובנייתו מחדש על ידי שלדים גירניים של חלזונות ימיים (צינורניים) המתיישבים עליו. לטבלאות מבנה של שונית מלאת כוכים וגומחות, בזכותו הפכו לבית גידול עשיר למגוון בעלי חיים". 

טבלאות גידוד באכזיב(צילום: חגי נתיב)

האיים כוללים מצפון את תכלת, שחף ונחליאלי, ומדרום את אכזיב. אלה בין המקומות היחידים בארץ בהם מקננות ציפורים נדירות כמו נחליאלי לבן, שחף כספי ושחפית הים. במים סביבם יש שלל בעלי חיים ימיים כמו שושנות ים, ספוגים, סרטנים, מלפפוני ים וקיפודים. העלייה על חלק מהאיים אסורה כדי למנוע פגיעה בבית הגידול. שימו לב לשילוט והישמעו לתקנות השמורה.

בעיות: למרות הפיקוח ההדוק שמקיימת רשות הטבע והגנים על השמורה, יש עדיין דייגים המנסים לדוג בה בניגוד לחוק.

שמורת ים שקמונה

איפה? משתרעת מדרום למכון לחקר הימים והאגמים בחיפה. אורכה כ-1.5 ק"מ והיא מגיעה למרחק של ק"מ אחד מערבה מקו החוף.

מה תראו שם? שמורת שקמונה היא רצועה דקה עם עולם עשיר. להבדיל משמורת ראש הנקרה, טבלאות הגידוד בנויות מבסיס סלעי גיר הקשורים לרכס הכרמל. 

בעמותה מציינים כי העובדה שהשונית פעילה מאפשרת קיום מגוון גדול של סרטנים, בהם קפצן מצוי, בלוטון מצוי, נקשן וסלען זיפני, רכיכות כמו תמנונים, תולעים, קווצי עור, נבוביים, אצטלניים, ספוגיים ואלמוגים ודגי שונית כמו קרנונים וטווסונים. עד לאחרונה אפשר היה לראות בשמורה שוניות של חלזונות צורניים בשלמותן, אולם הסקרים האחרונים מלמדים שגם כאן הן נכחדו.

שיקמונה(צילום: חגי נתיב)

באיזור השמורה נמצא גם תל-שקמונה, אתר ארכיאולוגי שהישוב הקדום ביותר שהתגלה בו הוא מתקופת הברונזה המאוחרת (המאה ה-15 לפנה"ס).

בעיות:  בעמותה מפרטים כי סביבת השמורה עומדת לא אחת בפני לחצי פיתוח ובעיקר תחת לחץ של דיג מסחרי הכולל גם דיג ברובי צלילה, אולם הבעיה החמורה ביותר היא העדר פיקוח ואכיפה.

שמורת ים דור-הבונים

איפה? שמורת ים דור-הבונים משתרעת מנחל המערות ועד טנטורה, אורכה כ-3 ק"מ והיא מגיעה למרחק של 2 ק"מ מקו החוף.

מה תראו שם? קו חוף מפותל, מפורץ ועשיר בגומחות ייחודיות וריכוזי קונכיות. חלק מהמפרצים חוליים וחלקם סלעיים. קו התפר בין הים לרכס הכורכר כולל מצוקים, טבלאות גידוד, נקרות ונקיקים. במקום מתקיים בית גידול עשיר באצות ובבעלי חיים, בעיקר חסרי חוליות.

אי היונים מול מעגן מיכאל(צילום: חגי נתיב)

במקום יש שמורת טבע והאתר הארכאולוגי תל דור, שמושכים מבקרים רבים. מולה יש 5 איי כורכר קטנים, שמהווים שמורת טבע בפני עצמה: שמורת איי דור ומעגן מיכאל. השמורה כוללת את האיים שחפית, דור, טפת וחופמי שנמצאים מצפון, מול חוף דור, ואת אי היונים שנמצא מדרום, מול מעגן מיכאל.

האיים משמשים אתרי קינון לעופות מים כמו שחפית ים ושחף צהוב רגל. העלייה על חלק מהאיים אסורה על מנת למנוע פגיעה באתרי הקינון יש לשים לב לשלטים ולהישמע לתקנות השמורה.

בעיות: בעמותה מציינים כי על אף איסור הדיג בשמורה קיבלו דייגים היתר לכך, דבר הפוגע באוכלוסיות הדגים במקום. "ללא שינוי המצב ואכיפה משמעותית של איסור הדיג, עלולה הפגיעה המתמשכת בשמורת ים דור הבונים לגרום לנזקים בלתי הפיכים", אומרים שם.

חוף הבונים(צילום: חגי נתיב)

שמורת ים גדור

איפה? משתרעת מחוף אולגה עד חוף מכמורת הצפוני לאורך 3.25 ק"מ.

מה תראו שם? מצוק הכורכר התלול מעל החוף יצר מפולות סלעים ובקו המגע שלהם עם המים נוצרו בתי גידול ימיים חופיים. טבלאות הגידוד עשירות באצות, סרטנים, דגים, חלזונות וחסרי חוליות נוספים. הן מנותקות מהחוף ובינן לבין קו המים נוצרו לגונות רדודות המשמשות כ'בית תינוקות' לדגים צעירים. לאורך החוף מפרצים חוליים קטנים, המשמשים להטלות של צבי ים.

בעיות: באקו אושן מספרים על דיג לא חוקי של דקרים ומינים נוספים של דגים בסכנת הכחדה, בעיקר באמצעות רובי צלילה. "אכיפה מוגברת תמזער את התופעה ותאפשר התאוששות של המינים המקומיים". 

שמורות ים אבטח ושקמה

איפה? אבטח נמצאת מול חוף ניצנים ואורכה 6.6 ק"מ, שקמה מול חוף זיקים ואורכה 3.75 ק"מ.

מה תראו שם? שתי שמורות דרומיות בעלות קרקע חולית נקייה, שמאפיינת את קו החוף הישראלי. מהוות בית גידול לשושנת הים דונגית צורבת ולסרטן חולון החוף שאוכלוסייתו נפגעה עקב פעילות אנושית. משמשות גם כאזור רעייה והטלה לשני מינים של צבי ים: צב ים חום וצב ים ירוק, הנמצאים בסכנת הכחדה.

בעיות: בעמותה מונים לחצי פיתוח ותשתיות ימיות, בהם צנרת אסדות הקידוח וקרבה למתקני התפלה ותחנות כוח. בנוסף מביעים חשש מפני כוונה שהביע מנכ"ל רשות הטבע והגנים לתת היתר דיג בשמורת שקמה לדייגים שפונו מישובי גוש קטיף, דבר שיגע לדבריהם בשמורה הקטנה ממילא.