המבנים שישדרגו לנו את הנוף
מבנה שנראה כמו פסל סביבתי, אמפיתיאטרון שבנוי ממש כמו קונכיה. בשנה הקרובה אמורים להיחנך כמה מבנים אדריכליים מיוחדים ברחבי הארץ. מי ברשימת המבטיחים? צפו בתמונות
משנה לשנה, הפרויקטים האדריכליים שנבנים בארץ הופכים להיות יותר גדולים, מרשימים ובעיקר שאפתניים. חלקם מצליחים להדהים אותנו כל פעם מחדש, אבל לא כולם מצליחים לעמוד מאחורי רשימת ההבטחות הראשונית.
לכתבות נוספות על עיצוב הבית בביקור בית
לכבוד השנה החדשה, אספנו עבורכם את הפרויקטים המבטיחים שאמורים להיחנך בתשע"ג. יקרה או לא יקרה? אוהבים או לא? זו כבר שאלה לדיון אחר. בינתיים, בואו להכיר.
נתניה: בניין העירייה החדש
מה מתוכנן כאן: הבניין החדש בו תשב עיריית נתנה נבנה במתחם היכל התרבות, במטרה לרכז את כל משרדי העירייה שפועלים כיום במספר מוקדים בעיר. הבניין תוכנן בצורת גביש ויתנשא לגובה 27 קומות, כשלצדו יקומו שני בניינים נמוכים בני חמש קומות.
למה זה מעניין אותנו בכלל: ההצעה מציגה תכנון חדשני לבניין העירייה, שמהווה אלמנט עיצובי במרחב הציבורי. הקומה האחרונה של הבניין תהיה קומת תצפית עם גינה ירוקה שתהיה פתוחה לציבור הרחב.
בעיות בדרך: הפרויקט יצא לדרך בשיטת BOT, מה שאומר שהעירייה העניקה את הזכיון לחברה פרטית. השקעתם של היזמים מוחזרת על ידי ציבור המשתמשים בפרויקט, ובסיום תקופת הזכיון המבנה יוחזר לעירייה.
על התכנון: קלוש צ'צ'יק אדריכלים ומשרד קימל אשכולות אדריכלים
תל-אביב: מתחם גבעון
מה מתוכנן כאן: חניון עירוני בן 1,000 מקומות חניה וכיכר עירונית פעילה עם בתי עסק ובתי קפה במרכז הרחובות החשמונאים, הארבעה, קרליבך וארניה. בשפה יפה קוראים לזה "פיאצה".
למה זה מעניין אותנו בכלל: מטרת הכיכר העירונית היא להפוך את האזור המוזנח לפיאצה שוקקת חיים, כמו הכיכרות המפורסמות באירופה, במתחם שיכלול מזרקת ערפל, בריכה ביולוגית ובמה להופעות והקרנות סרטים.
בעיות בדרך: בעלי הבניינים שמקיפים את הכיכר מסרבים לשפץ את המבנים בגלל חוסר כדאיות כלכלית, לכן לא ברור עדיין איך הכיכר הסופית תיראה כשהיא מוקפת בבניינים ישנים ומוזנחים.
על התכנון: גינדי השקעות.
תל-אביב: מתחם שרונה
מה מתוכנן כאן: במתחם שרונה נעשה שימור של המושבה הטמפלרית, שמשתרעת על שטח של 45 דונם ונבנתה לפני 140 שנה; החלפת ייעוד המבנים למבני מסחר וציבור; והקמת גנים ציבוריים ומרכז מבקרים.
למה זה מעניין אותנו בכלל: 33 מבני האבן שופצו מהיסוד כדי להחזיר להם את תהילת העבר, חלקם אפילו הוזזו ממוקמם כדי לאפשר הרחבה של הכבישים באזור. תהליך השימור משחזר את הפרטים הקטנים ביותר, ואפילו הוקם בית מלאכה לשחזור פריטי העץ המקוריים.
בעיות בדרך: נמתחה ביקורת רבה כלפי יזמי המתחם והעירייה, בגלל מספר נמוך מאוד של מבנים שמיועדים לשימוש ציבורי. זאת בתוספת סיטואציה קצת מוזרה ובזבזנית בה שופץ המתחם לראשונה ונפתח לציבור, ולאחר מכן נסגר למקצה שיפוצים נוסף.
על התכנון: מוטי קירשנבאום, הפרסומאים ראובן אדלר ואייל חומסקי, מתי דב וקרן מידאס השקעות, קבוצת רוגובין וחברת אברהם אירני להשקעות.
אוניברסיטת תל-אביב: ביה"ס פורטר ללימודי הסביבה
מה מתוכנן כאן: מבנה בית הספר ללימודי הסביבה משתרע על שטח של 4,000 מ"ר, ממש בסמוך לכביש הראשי. אל הבניין אפשר יהיה להגיע דרך טיילת חדשה שמגיעה מתחנת הרכבת ישר אל הקמפוס, והיא נבנית במקביל להקמת הבניין החדש. המטרה העיקרית של הפרויקט היא להעלות את סטנדרט הבנייה באוניברסיטה, כמבנה הנמצא בחזית הבנייה הירוקה בעולם.
למה זה מעניין אותנו בכלל: המתכננים שואפים לזכות בתואר הבניין הירוק ביותר בארץ ובמדליית פלטינה של תקן LEED לבנייה ירוקה. כדי להגיע לשם ישולבו כאן מספר רב של מערכות מעניינות, שמיועדות לצמצם את צריכת האנרגיה, כמו בריכות אקולוגיות הניזונות ממים אפורים, גג ירוק עם צמחים מדבריים שצורכים מעט מים, וכן קיר בתלת ממד העוטף את הבניין ועשוי שפופרות תרמו-סולאריות, שאחראיות על מיזוג האוויר בעזרת השמש - ללא צורך בחשמל.
בעיות בדרך: כדי להשיג את מדליית הפלטינה הנכספת, הפרויקט יצטרך להיבחן פעמיים ולקבל ניקוד מצטבר של מעל 80 נקודות.
על התכנון: גיאוטקטורה בראשות האדריכל יוסי קורי, אקסלרוד–גרובמן אדריכלים וחן אדריכלים.
ראשל"צ: פרויקט הרובע באזור התעשייה הישן
מה מתוכנן כאן: פיתוח של אזור התעשייה הישן בראשון לציון, במטרה להפוך אותו לרובע הבילויים החדש של העיר ובמטרה לקדם תרבות ויצירה ישראלית.
למה זה מעניין אותנו בכלל: התוכנית כוללת טיפול בשטח של 26 אלף מ"ר וכולל רחבה עירונית להופעות, ריצוף ייחודי, הצללות, מיצב סביביתי, הוספה של מאות מקומות חניה ושיפוץ חזיתות המבנים הקיימים. את הנאפיס ישאירו שם, אל דאגה.
בעיות בדרך: בשנים האחרונות התמקמו מסעדות וברים רבים בין המוסכים ובתי המלאכה. אזור זה תפקד כאזור תעשייה ביום וכמתחם בילויים מאולתר בלילה, ונדרשת עבודת מיתוג רבה כדי ליצור משיכה לאזור.
על התכנון: מייזיץ כסיף.
אשדוד: אמפיתיאטרון אשדוד
מה מתוכנן כאן: האמפי החדש שצופה לים עומד להפתח כבר בחודש הבא, כחלק מפרויקט פארק אשדוד הנבנה בימים אלה מסביב לאזור גבעת הטילים. האמפי עצמו מתאים למופעים גדולים של 8,000, צופים וייערכו בו מופעי אופרה, מוזיקה, רוק, תיאטרון והתכנסויות שונות.
למה זה מעניין אותנו בכלל: הבמה וסביבתה בנויים בצורת קונכייה גדולה על רקע הים, ונוצרת תחושה איסופית המאפשרת לקהל להתרכז במופע עצמו. חווית הצפייה מתעצמת בעזרת מסכים גדולים ומערכות תאורה וסאונד משוכללות.
בעיות בדרך: האמפיתאטרון נבנה בסביבה של חורש טבעי, תוך התמודדות עם צורך לאזן בין הבנייה לבין שמירה על הצמחייה הקיימת באזור.
על התכנון: גדעון שריג.
אשקלון: המשכן לאמנויות הבמה
מה מתוכנן כאן: המשכן החדש לאמנויות הבמה יהיה במבנה שישתרע על שטח של 4,500 מ"ר ויכיל אולמות ובית ספר למחול ומוזיקה, לצד כיכר ציבורית למופעים פתוחים.
למה זה מעניין אותנו בכלל: כלפי חוץ הבניין נראה כמו מקבץ של קופסאות בחיפוי לוחות מתכת מחוררת, שנראות יחדיו כמו פסל סביבתי. המשכן עצמו יחולק לשני אגפים: בית ספר למחול וקונסרבטריון עירוני, אודיטוריום של 500 מקומות ישיבה ואודיטוריום נוסף של 150 מקומות ישיבה. בקומה העליונה ישנה מרפסת עם תצפית המשקיפה על אשקלון והסביבה.
בעיות בדרך: נמתחה ביקורת חריפה מצד אדריכלים בארץ, על כך שהוחלט להזמין אדריכלית בינלאומית במקום לתת הזדמנות לאדריכלות המקומית.
על התכנון: מנואל גוטראן.
באר שבע: מוזיאון המדע החדש
מה מתוכנן כאן: המוזיאון החדש נבנה על שטח של 17 דונם בעיר העתיקה של באר שבע, על ידי עיריית באר שבע וקרן רש"י, בעלות של לא פחות מ-30 מיליון דולר. מטרת המוזיאון היא לעורר עניין במדעים ובטכנולוגיות, כאשר המוזיאון והפארק מסביבו אמורים לתרום לתהליך ההתחדשות של העיר העתיקה
למה זה מעניין אותנו בכלל: כחלק מהבנייה, ישומר בניין עות'מאני מפואר ומסביבו ייבנה פארק. מרבית חללי התצוגה של הגלריות ייחפרו מתחת לפני הקרקע ויפנו לחצרות, שיחדירו אור טבעי פנימה. מעניין.
בעיות בדרך: בתחילה הפארק היה אמור להיות פתוח לחלוטין, אבל בגלל חשש לוונדליזם הוחלט להקים סביבו גדר.
על התכנון: אילן פיבקו.
הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הפנים מבית המגזין "בניין ודיור"
לפנייה לכתב/ת 
