למה לפייסבוק מותר לצנזר?
תכנים רבים שמעלים גולשים לפייסבוק מוסרים על ידי הרשת החברתית מאחר ואינם עומדים בתנאי השימוש שלה. אך מה הקשר בין חוקיה של פייסבוק לחוקי המדינה?
חשבונות מתחזים, הטרדה, פגיעה בזכויות קניין רוחני, פורנוגרפיה, דברי שטנה, פרסומים פוגעניים והיד עוד נטויה, כל אלה מהווים סיבה טובה להסרת פרסומים ומידע כאלה ואחרים מרשתות חברתיות בכלל ומפייסבוק בפרט. הפעם נתמקד בפייסבוק, אך האמור רלוונטי גם לשירותי שיתוף חוצי גבולות אחרים באינטרנט, כגון Picasa, טוויטר,פיקסה, יוטיוב ואחרים.
לפעמים עירום זה רק עירום
בדרך כלל, הסרת מידע פוגעני שפורסם בפייסבוק מתבצע בפועל על-ידי צוות אנושי. צוות זה בוחן את המידע הרלוונטי ובהתאם לקריטריונים שהוכתבו על-ידי גוגל שוקל האם יש מקום להסיר את המידע שפורסם והאם יש צורך בנקיטת פעולות נוספות. אז מה הבעיה? הרי אם מישהו כותב משהו פוגעני או מפרסם פורנוגרפיה בפייסבוק, טוב מאוד שגורם כלשהו בפייסבוק יושב עם האצבע על הדופק ומסיר את המידע הפוגעני הזה. לכן, לא רק שאין כל בעיה, אלא יש להלל את פועלה של פייסבוק בהסרת המידע.
במילים אחרות, אין ויכוח לגבי הצורך בגורם שיאכוף וישמור על החוק בפייסבוק. הבעייתיות במנגנון שכזה מתעוררת לפני כן, בשלב השיקולים האם להסיר את המידע. עניין זה אינו יחודי לפייסבוק וקיים בכל מקום שבו יכול הציבור לפרסם מידע, אך לאור גודלו של ציבור המשתמשים והיות פייסבוק כפר גולבאלי המנוהל באופן פרטי, הבעייתיות המדוברת מתעצמת. כך למשל, המשפט הידוע "פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה" יכול לספק מקרה מבחן מצויין.
גורמי הצנזורה בפייסבוק זיהו איור של בחורה מעורטלת למחצה אשר פורסמה על הקיר של אחד מן המשתמשים. האם התמונה תוסר או תיוותר על הקיר? ומה אם תקבל פייסבוק פניה להסרת התמונה מאחד מן המשתמשים שלה הנמצא במדינה אחת שבה תוכן התמונה נתפש כפורנוגרפיה לכל דבר ועניין, בעוד שבמדינה שבה מתגורר המפרסם תוכן התמונה נחשב כאומנות.
תלונה על תלונה
דוגמה מקומית יותר, פייסבוק הסירה פעם אחר פעם פרסום תצלום תלונה שהגיש דגן ואלד למשטרת ישראל בעניינה של חברת הכנסת מירי רגב. ואלד טען בתלונתו כי ח"כ רגב הסיתה לאלימות במהלך נאום "הסרטן" המפורסם בעקבות האירועים בדרום תל-אביב.
סביר מאוד להניח כי התמונה הוסרה בעקבות פניות אל פייסבוק והצגת טיעונים כאלה ואחרים, אך מדוע פייסבוק הסירה את התמונה פעמים ובפעם השלישית נותרה התמונה? לפייסבוק הפתרונים. למרות שבפייסבוק אומרים כי לגבי תכנים בעברית - יד מסננים דוברי עברית, התפרסם כי פייסבוק משתמשת, בין היתר, בצוותי צנזורה ממדינות העולם השלישי בתמורה למשכורת מגוחכת בכל קנה מידה. סביר מאוד להניח כי לאזרח מרוקו המועסק על-ידי פייסבוק אין את היכולת ו/או הכלים לבצע את שיקול הדעת הראוי לצורך ביצוע צנזורה של פרסומים שמקורם בישראל.
למרות שפייסבוק נולדה בחיק הציבור המקומי בארצות הברית, לא חלף זמן רב והמשתמשים בשרותיה הגיעו מכל קצבי תבל תוך שפייסבוק עושה מאמצים רבים להנגשת שירותיה באופן הטבעי ביותר למשתמשים. לצורך כך, בין היתר, התאימה פייסבוק את הממשק למספר רב של שפות. מפסקי דין שניתנו בעשור האחרון בשאלת סמכות שיפוט והדין החל, בישראל ובעולם, ניתן לומר כי הדין המקומי החל במקום מושב המשתמשים חל על גם פייסבוק למרות שמקום מושבה בארצות הברית.
מי היא שתחליט?
בישראל קיבלה גישה זו משנה תוקף במסגרת ההליכים המשפטיים שננקטו בעניין אתר ההימורים "ויקטור צ'נדלר" שהופעל מגיברלטר ופנה לקהל הישראלי. בית המשפט קבע מפורשות כי חברה המפעילה אתר הימורים הפונה לישראלים עוברת על חוק העונשין בישראל, גם אם האתר פועל בחו"ל וגם אם מדובר בחברה זרה. משכך, על פייסבוק לוודא כי המידע המתפרסם או מגיע לידי משתמשים הנמצאים בישראל עומד בסטנדרט שנקבע בדין הישראלי.
האם כך מתבצעים הדברים בפועל, סביר להניח שלא, בין היתר משיקולים כלכליים. סיבה נוספת לכך נמצאת במישור החוזי בין המשתמשים לפייסבוק. בהתאם לתנאי השימוש בפייסבוק נקבע מפורשות כי סמכות השיפוט המקומית נתונה לבתי המשפט במחוז סנטה קלארה שבקליפורניה והדין שחל על הצדדים הינו דין קליפורניה.
אם כך - מי היא (פייסבוק) שתצנזר ותחליט האם המידע יפורסם או לא, במיוחד כאשר מדובר במידע חוקי למהדרין העומד בכל דרישות הדין במקום מושבו של המפרסם? יש מי שיטען כי מדובר בחברה פרטית אשר רשאית להקים מנגנון הסדרה עצמית, לקבוע את המתרחש בתחומה ואף יש לה את הזכות המלאה לעשות ככל העולה על רוחה לרבות צנזורה של מידע אשר לדעתה אינו מתאים לפרסום. כל מי שאינו מעוניין להיות כפוף להסדרה זו שפייסבוק קובעת, שלא ישתמש בשרותיה.
לטענה זו הגיון רב בנסיבות מסוימות. יחד עם זאת כאשר ספקית שרותים כגון פייסבוק מספקת שירותים לכשביעית מאוכלוסיית העולם ונגישה בכל מקום שאליו האינטרנט מגיעה, כמעט, אינני יכול לקבל את הטענה כי מדובר בחברה פרטית בעלת מנגנון צנזורה המתאים לה. על פייסבוק לשאוף ולעמוד בסטנדרט גלובאלי אחיד ככל שניתן, יחד עם הקמת מנגנון, כלים וכח אדם המתאימים ככל שניתן לדין המקומי. כך או כך, פייסבוק משקיעה משאבים לא מבוטלים כדי לספק מענה מהיר לחלק ניכר מן הסוגיות המשפטיות השכיחות ביותר, כפי שניתן לראות בעמוד "דיווח על שימוש לרעה או הפרות מדיניות".
אכלו לי, מחקו לי
אז מה עושים כאשר מישהו מנצל לרעה את מערכותיה של פייסבוק? לא מוותרים ופועלים בהתאם לנהלים שפייסבוק קבעה. בחלק הארי מן המקרים, פעולה מהירה וממוקדת במסלול הנכון תפטור את הבעיה. כך למשל אם פרסמו מידע שפוגע בכם, במספר לחיצות עכבר ניתן להגיע לעמוד הרלוונטי לפגיעה המסויימת ולפנות אל הצוות שיועד לכך על-ידי פייסבוק. בתקווה, צוות זה יפעל במהירות והמידע יוסר בתוך פרק זמן קצר יחסית.
מן הצד השני, יכול להיות שגורם כלשהו בחר לנצל באופן ציני את מערכת התלונות וגרם לכך שמידע לגיטימי שפרסמתם הוסר. אם פייסבוק פנתה אליכם וביקשה לקבל תגובה לפני הסרה, הרי שבאפשרותכם להשיב ולהסביר מדוע אין מקום להסירו. אם המידע הוסר ללא תגובתכם, באופן דומה למקרה הקודם, ניתן לפנות לצוות הרלוונטי בפייסבוק ולבקש את החזרת המידע או לפרסמו שוב, תוך נטילת סיכון שפייסבוק תחסום את החשבון שלכם על בסיס התעלמות חוזרת מתנאי השימוש.
במקרים קיצוניים בהם קיימת הוכחה ברורה שפייסבוק נותנת יד להתנהלות לא ראויה בכלל ושאינה עולה בקנה אחד עם הדין המקומי, כדאי לפנות אל פייסבוק ולהסביר מדוע עליה לבצע את המבוקש תוך ציון הדין המקומי והשלכותיו. כאמור לעיל, קיימת סבירות גבוהה כי תשובת פייסבוק תישען על כך שדין מדינת קליפורניה חל על מערכת היחסים ביניכם לבין פייסבוק. לכן, בכדי "לשכנע" את פייסבוק לפעול מהר ולטובתכם, מומלץ לבדוק האם החוק של מדינת קליפורניה ו/או החוק הפדרלי בארה"ב תומך בעמדתכם. במידה והתשובה חיובית, הרי שיש לפתוח את מכתב השכנוע בהסתמך על אלה ואז בסבירות גבוהה למדי, פייסבוק תיענה, הפעם, בחיוב לפניתכם.
