מילה יובוביץ': "לשחקנים אין הרבה חברים"
השחקנית מילה יובוביץ' חוזרת כאליס ב"האויב שבפנים: גמול" שיצר בעלה הבמאי פול וו.ס. אנדרסון. למרות ההילה הנוצצת, היא מודה שחברי האמת שלה אינם נמנים על עולם הקולנוע. "אני לא ממש ביישנית", היא מודה בראיון, "לרוב אני שומרת מרחק"
מיליצה יובוביץ' (או כפי שהוא מוכרת כיום כמילה ג'ובוביץ' - בעיוות אמריקני) יצרה לעצמה תדמית של גיבורה קשוחה בסרטי פעולה הוליוודיים. אם תוסיפו לעובדה שאת סדרת סרטי הלהיט "האויב שבפנים" מביים בעלה פול וו.ס. אנדרסון, אולי תתפתו לחשוב שהשניים הם זוג ש"מעורבב" היטב בתעשייה, אבל מסתבר שלא כך הדבר.
בראיון לקראת "האויב שבפנים: הגמול" - סרט נוסף בסדרת האקשן המצליחה - יובוביץ' מעידה על עצמה כבחורה די מופנמת במציאות. "אני לא ממש ביישנית", היא אומרת בגילוי לב, "אני רק קצת מהוססת לגבי מי שאני מרשה לו להכיר אותי. אולי זה בגלל שהתחלתי בגיל כל כך צעיר בתעשייה הזאת, והחברים האמיתיים שלי שלי בעצם הכירו אותי מלפני ההצלחה והפרסום".
זה מפתיע שאין לך חברים.
"כן, המעט חברים שיש לי צוחקים עלי, כי כל פעם שאני מתכננת איזה ערב של כולנו יחד הם אומרים לי 'את מי את מתכוונת להזמין בדיוק? את ההורים שלך?!', אבל אתה יודע מה? לפחות אני בטוחה שהם נאמנים לי ואוהבים אותי והם בצד שלי. מעולם לא הייתי מאלו שיש סביבם יותר מידי אנשים".
את לא פוגשת כל מיני סלבריטאים במסיבות נוצצות?
"כן, אני פוגשת אנשים, ואומרת היי וזה, אבל זה אף פעם לא ממש ממשיך מעבר לזה. הפעמיים היחידות בחיים שקרה שכן התחברתי עם אנשים באירועים זה היה עם צ'לסי הנדלר ועם אליזבת בנקס. ראיתי אותן באירוע וזהו. זה היה זה. אתה מכיר את זה שאתה פוגש אנשים והשיחה זורמת באופן טבעי? הבנות האלה, זה היה ככה איתן. אבל לרוב אני שומרת מרחק".
אבל כולם רוצים להיות בחברת שחקני קולנוע.
"כן, אבל בסופו של דבר אני לא מסכימה שלשחקני קולנוע יש הרבה חברים. יש להם הרבה מכרים, זה כן, ויש להם יח"צניות שגורמות להם להראות כאילו יש להם חברים. אני יכולה להגיד לך שהשחקנים המעטים שהצלחתי לדבר איתם ולהתחבר אליהם אמרו לי פחות או יותר את אותם דברים, שרוב החברים האמיתיים שלהם הם חברים מלפני הפרסום, מהבית ספר או התיכון. אז כן, אני אומרת לאנשים שלום במסיבה, אבל אני לא אזמין אותם אלי הביתה לברביקיו".
רק מילה טובה
יובוביץ' בת ה-37 נולדה באוקראינה, לפני שעברה עם משפחתה ללונדון בגיל חמש, ומשם ללוס אנג'לס - בעיקר בעקבות הדחיפה של אמא שלה, שטוענת שהיא "גידלה אותה כדי שתהיה כוכבת קולנוע". ההשלכות לכך היו רעות, ממש כמו הסטיגמה. אמנם בגיל 12 מילה כבר התחילה בעולם הדוגמנות, כשעבדה עבור 'רבלון' וכיכבה בשערי מגזינים, אבל כבר אז נחשבה לילדה פרובלמטית עם בעיות סמים ו-ונדליזם.
את המעבר שלה להוליווד היא עשתה באופן רשמי כשלוהקה ל"בחזרה ללגונה הכחולה" (1991), סרט ההמשך לסרט הפרובוקטיבי שהמציא את ברוק שילדס, אבל התפקיד שלה ב"אלמנט החמישי" היה זה שנתן לה את כרטיס הכניסה לשורה הראשונה ברשימת שחקניות האקשן בתעשייה.
ב-2002, כשהסרט הראשון בסדרת "האויב שבפנים" (שמבוססת על סדרת משחקי המחשב המצליחה "Resident Evil"), הרוויח למעלה מ-40 מיליון דולר, היא כבר הפכה רשמית לכוכבת קולנוע בקנה מידה עולמי. ההצלחה שלה התניעה את סדרת הסרטים הזו. ש"האויב שבפנים: הגמול" הוא הסרט החמישי בסדרה, אך לפי יובוביץ' "עומד גם בפני עצמו".
בסרט זה יובוביץ' חוזרת לגלם את אליס, רוצחת מקצועית בגוף של אישה נאת מראה וחטובה, אשר יוצאת למלחמה בתאגיד שיצר אותה כנשק אנושי ובזומבים שפשטו על ערי העולם כתוצאה מהניסויים השונים שהוא מבצע. כך יובוביץ' מציגה את עצמה מחדש לעולם לבושה בחליפת לייטקס שחורה או לא לבושה בכלל - כוסית קטלנית שמכסחת לרעים את הצורה, לשמחתם של הצופים הרבים - בעיקר הגברים שבהם - שנוהרים לבתי הקולנוע (הסרט מוביל את טבלת שוברי הקופות בארצות הברית).
"בסופו של יום סרטים כמו זה הם סוג של בריחה", אומרת יובוביץ', "אם רציתי, יכולתי לעשות כל מיני סרטי אינדי שהם סופר-עמוקים, אבל בסופו של דבר כשאנשים הולכים לקולנוע הם רוצים לברוח לאיזה שעה. החיים שלנו הם סופר-עמוקים, ויש לנו מספיק בעיות בעולם, אנחנו לא צריכים ללכת ולבלות את הסוף שבוע שלנו בלצפות בעוד בעיה".
אולי דווקא לנשים לא יהיה נוח עם זה, כי הדמות שלך הפכה לסוג של סמל מין.
"לפעמים נשים מתעצבנות מזה כי הן חושבות שזה לא מוצדק. בשבילי, אני מסתכלת על זה כמשהו מעורר השראה. זה ממש תלוי איזה מין אישה את. שמתי לב למשל שביפן, בערך 90 אחוז מהקהל של 'האויב שבפנים' הוא נשים, ובאמריקה זה אולי 40 אחוז. אז זאת פילוסופיה שונה.
"אני חושבת שאנשים כאן חושבים שאם בחורה מתלבשת סקסי, ויש לה אקדח, זה יותר מידי מתיימר. בגרסה הנוכחית של 'האויב שבפנים' אליס היא גם אמא, ובנוסף לכאוס והאלימות, הערך הבסיסי של הסיפור הוא שמעל הכל עומדת ההבטחה שלה להציל ילדה. אני חושבת שדווקא עם זה נשים באמריקה כן יכולות להזדהות".
אי אפשר שלא להתייחס לתלבושת שלך בסרט הזה, אפרופו להיות סקסית.
"אני עיצבתי את כל התלבושות של אליס. את התלבושות בשלושת הסרטים האחרונים עיצבתי יחד עם השותפה שלי כרמן הוק. יש לנו ליין בגדים שנקרא 'יובוביץ'-הוק'".
למרות שהיא זו שעיצבה את התלבושות, יובוביץ' מודה כי אלו אינם בגדים נוחים במיוחד. "לוקח כל כך הרבה זמן ללבוש את האאוטפיט הזה", היא מספרת, "כשכבר אמרו לי שאני יכולה להחליף נעלים או מכנסיים, לא היה לי ממש כוח לעשות את זה. הייתי אומרת להם 'יאללה, בואו נעשה את זה כבר ככה'. הייתי רצה על הפלטפורמות במקום במגפי הפעלולים".
אמא יקרה לי
ההפיכה של אליס הקשוחה וחסרת הרחמים לאמא בסרט החדש אינה מקרית. לפני חמש שנים יובוביץ' ילדה את בתה הראשונה, אוור. אבא פול, שהוא כאמור גם במאי והתסריטאי של סרטי "האויב שבפנים", הודה בראיונות שהבת שלו בהחלט היוותה השראה לתסריט.
"אני חושבת שלהיות אמא בהחלט עזר גם לי בסרט הזה", אומרת יובוביץ' ומודה שגם שיתוף הפעולה עם בעלה סייע לה לצלוח את הפרויקט. "אנחנו עושים סרטים כייפים ביחד. זה אולי סטרס פיזי, אבל מבחינה רגשית כיף לנו. אז אין לנו את המתח הזה של 'סחטת לי את המיץ כל היום, ואני עכשיו צריכה להסתכל עליך כל הלילה'.
"אני לא יכולה להגיד אותו דבר על הזוגיות של ג'ינה רולנדס וג'ון קאסאווטס. ברגע שהוא מישכן את הבית שלהם בפעם השניה בשביל איזה סרט אינדי שהם הפיקו, אני במקומה הייתי מתגרשת ממנו באותו רגע. אז הכל יחסי".
יש לך תוכניות לשנה הקרובה?
"בחודש האחרון הייתי בבית, עשיתי כל מיני דברים כיפיים עם הבת שלי. השנה החלטתי להגיד 'לא' כמעט לכל סרט שהציעו לי כדי להיות איתה קצת. ידעתי שיש לי את ענייני האוסקר בתחילת השנה, ואת סבב התקשורת הזה של 'האויב שבפנים'. עבדתי קצת על המוסיקה שלי בין לבין וזהו. הבת שלי מתחילה עכשיו כיתה א', אז חשוב לי מאד להיות שם בשבילה לפחות בחלק הראשון של השנה".
לפחות יהיה לך קצת זמן להפגש עם החברות צ'לסי ואליזבת.
"כן, כולנו עובדות המון ואין לנו ממש זמן שאנחנו יכולות להתראות. צ'לסי ואני קוראות אחת לשניה בכל מיני שמות מגונים באימיילים כל הזמן, אבל סיכמנו שכשאני אסיים עם סיבוב התקשורת לסרט נפגש לאיזו ארוחת ערב נחמדה".
