60 שנה אחרי: האם ישונו חוקי העבודה בישראל?

האם לראשונה ישונה חוק שעות עבודה ומנוחה, שחוקק ב-1951 על ידי שרת העבודה דאז גולדה מאיר, התואם את הכלכלה והמציאות התעסוקתית של סוף שנות ה-40?

• מעסיקים בהיי טק יוצאים נגד חוקי העבודה
• אושרו תיקוני חקיקה לחיזוק זכויות עובדים 
• התמ"ת צפוי להמליץ לשנות חישוב שעות נוספות
• קנסות כבדים על הפרת חוקי עבודה
  

שר התמ"ת, שלום שמחון הורה לבחון לעומק את החוק המיושן ולשקול את התאמתו למציאות הכלכלית והחברתית לשנת 2012.  

הוועדה שהורה שמחון להקים אמנם תדון בחוקי התעסוקה השונים אך לא דווח כי תעסוק בחוק העסקת הנוער, סוגייה שעלתה לכותרות לפני מספר חודשים.

בהתאם לכך הוחלט על ועדה בראשות סמנכ"ל משרד התמ"ת לשעבר, אלי פז - המשותפת למשרדי התמ"ת, האוצר, ארגוני מעסיקים, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה - שתדון במכלול נושאים הנוגעים לשעות העבודה הנהוגות במשק הישראלי ותבחן אפשרות לשנות את החוק ולהתאימו להווה.

הוועדה תידרש לקבלת מידע החיוני לעבודת הוועדה, לרבות תשתית מידע ונתונים בנושא שעות עבודה, ענפים משקיים, מחקרים על שוק העבודה בישראל, מחקרים השוואתיים בינלאומיים – בדגש על מדינות ה-OECD, תשתית חוקית לרבות חקיקת משנה והסכמים קיבוציים בישראל, תשתית חוקית השוואתית במדינות כגון: גרמניה, בריטניה וצרפת ועוד.

הוועדה אף קוראת לציבור להציע את רעיונותיו בקשר לתשתית החוקית הקיימת לכתובת המייל: vaadat.shaot@moital.gov.il. את הרעיונות יש להגיש עד 20 באוקטובר בהיקף של עד 5 עמודי word, עם פרטים מלאים של הפונה ובאם הוא מייצג גוף כלשהו - מיהו הגוף.

יו"ר הוועדה, אלי פז, אמר: "הדגש בעבודת הוועדה החדשה, אשר הוקמה לבחון את הסדרי ההעסקה השונים במשק, בכל הנוגע לשעות העבודה, הוא על בחינה. אין הוועדה חותרת ליצירת שינוי כמטרה. נכון להיום, קיים היתר כללי לכלל המשק להעסקת עובדים בשעות נוספות, שניתן בצמוד למלחמת יום הכיפורים על תשתית חוקית של צרכי ביטחון במצב חירום".

"יש להסדיר את סוגיית השעות הנוספות"

"ברור לכל בר דעת", הוסיף פז, "שמדינה אינה יכולה לבסס את כל שוק העבודה שלה, על תקנות שנועדו לשעת חירום בלבד. מכאן, שהמינימום ההכרחי הוא להסדיר את סוגיית השעות הנוספות ולעגן את הנושא – כחוק – בספר החוקים או בתקנות השונות".

הוועדה בראשותו של פז, תעסוק בחודשים הקרובים, בין השאר, בבחינת מכלול החוק והתאמתו למציאות המשקית והחברתית כיום ובחינת ההיתרים הקיימים כמצב נתון. בחינת ההיתרים להעסקה בשעות נוספות המושתתים כיום על תשתית חוקית בעייתית, בחינת סעיפי החוק המוציאים אוכלוסיות מתחולת החוק, בחינת ההסכמים הקיבוציים הקיימים.

עוד תעסוק הוועדה בבחינת ההסכם בענף ההיי-טק, בחינה מבוקרת של אוטונומיה לצדדים - גמישות בהסכמים קיבוציים ושעות עבודה גמישות לפי בחירת העובדים, בחינת הסכמים עבודה מקלים בתעשייה ובענפים נוספים, בחינת מגבלות ותנאים לאישור הסכמים קיבוציים, בחינת איכות ההגנה על עובדים במשק ומניעת ניצול.

נושאים נוספים בהם תעסוק הוועדה: בחינת המודלים התעסוקתיים של עובדים במשכורת למול עובדים שעתיים בשכר, חתירה לצמצום מצבת העובדים השעתיים במשק, בחינת נושא הגמישות הניהולית בשוק העבודה, בחינת היבטים הנוגעים לבריאות תעסוקתית, מחלות מקצוע ושחיקה פיזית, בחינת האפקטיביות של שעות העבודה כיום, חלוקת עוגת השעות במשק לעובדים (צמצום אבטלה) והגדלת שיעור ההשתתפות בכוח אדם במשק, חלוקת ההכנסות במשק באופן צודק יותר, שיפור מיצובה של ישראל במדד האי שוויון, השפעת הטכנולוגיה המתקדמת על הגדרת שעות העבודה, בחינת מיצובה של ישראל על פי אמנות בינלאומיות, ועוד.

כמו כן, ייבחנו במסגרת הוועדה השלכות המערכת הגלובלית לרבות חברות בינלאומיות, על דפוסי העסקה מקומיים, היבטים מגדריים בסוגיית שעות העבודה, סוגיות הנוגעות לערכי משפחה וזמן האיכות המושקע בה על ידי העובד/ת בישראל, פתרון ויישוב סכסוכי עבודה וניגודי אינטרסים עם גורמי כוח: ועדים, איגודי עובדים ואיגודי מעסיקים, סוגיית שעות עבודה במשרה נוספת והשלכותיה על היבטי בטיחות ובריאות תעסוקתית, צמצום תלות בהיתרים הניתנים על ידי המשרד הממונה ועוד.