הטריק שיעזור לילדים לזכור יותר - ולהצליח בבי"ס

פתיחה: תקשיבו. חיידק מסוג 14QPX מכפיל את עצמו בכל שנייה. מניחים בכוס בירה חיידק אחד מסוג 14QPX והיא מתמלאת תוך 428 שניות. כעת מניחים בכוס בירה זהה שני חיידקים מסוג 14QPX. תוך כמה שניות תתמלא הכוס?

עוד לא החלטתי אם אתן את התשובה בסוף הפוסט, אבל זו ממש לא התשובה הראשונה שעלתה בדעתכם. זה לא בגלל שאני קטנוני (למרות שכמה אקסיות עבר שלי יחלקו חמורות על קביעה זו), אני פשוט מעוניין שתתבוננו פנימה, על מה שקורה לכם בדקות הקסומות של חיפוש אחר הפיתרון. מי מכם שנכנס לעניין שכח לזמן קצר עולם ומלואו, ובעיקר שכח את עצמו - דהיינו הפסיק לעסוק ב"אני ואני ואני ומה חשוב לי ומה מגיע לי וכמה קשה לי ולמה כולם נגדי". אני מניח שהבנתם את העיקרון.

שאלות: מתייחסים אליהן כאל ניג'וס

המצב בפועל, בין כותלי הכיתה ובעת ישיבה מסויטת על שיעורי הבית, הוא כמובן הפוך. במקום להשתמש בשאלות כאוצר מנטלי, אנחנו מתייחסים אליהם כאל דרישה לתשלום חוב מיידי מחברת חשמל: משהו מנג'ס ומעיק, שחייבים להסיר אותו במהירות מעל סדר היום כדי שנוכל לחזור ולצפות בטלוויזיה בביטחה.

למה בעצם? כי החיה האנושית מתעבת אי וודאות. התלמיד הישראלי והסטודנטית הישראלית תופסים הימצאות במצב של אי ידיעה ככישלון. יותר מדי משוואות מתמטיות ומבחני שליש בהיסטוריה חצבו בנו את המיתוס שהתשובה הנכונה והמושלמת נמצאת אי שם, וכל שנייה שעוברת מבלי שהגענו אליה מוכיחה שאנחנו דבילים בני דבילים.

איך מיישמים? פשוט שואלים

ועכשיו, קפיצה פרקטית מפתיעה: את יושבת עם הילד על שיעורי בית? שאפו. בואי תנסי לעשות משהו אחר קמעה: תתלבשי על קטע ממוקד מהחומר ושניכם יחד תנסו להמציא במהירות כמה שיותר שאלות.

לדוגמה, אם אתם נוברים בסיפור נוח והמבול ( פרק ה' והלאה בספר בראשית, אם זכרוני הגריאטרי אינו מטעני) שאלות אפשריות יכולות להיות: איפה מוזכרת המילה "בשר" בקטע? כמה זמן אחרי שנוח סיים את התיבה התחיל המבול? מדוע שלח נוח את העורב מחוץ לתיבה?האם הביטוי "זוגות זוגות" מופיע בקטע? מה הקטע הכי משעמם בטקסט? כיצד היה יכול נוח להיעזר במצלמה או באייפון? אילו מאכלים טעימים העמיסו נוח והחבר'ה על התיבה?

שמתם לב בוודאי שבעוד שחלק מהשאלות קונבנציונליות יחסית, ישנן שאלות שמדשדשות על גבול הביזארי ואף חמור מכך – ישנן שאלות שהתשובה עליהן אינה נמצאת כלל בטקסט. הייתכן? כן. אכן ייתכן ואף רציונלי.

הפנמה עמוקה של חומר לימודי פירושה שיצרת איזושהי מערכת יחסים רגשית עם הטקסט, וכפי שיזכיר לכם כל מטפל זוגי מתחיל, מערכת יחסים טובה נסמכת על תקשורת (דהיינו שאלות ותשובות). שאלות כאלו מספקות לילד שלך שתי מתנות למידה: הן מאפשרות לו לשוחח עם הטקסט, והן משאירות את התודעה שלו על מצב fun. למה ההנאה חשובה בשלב זה יותר מהדיוק? כי בעוד אנחנו משחקים, משתטים ונהנים, מוחו של הילד בשקט ובעקביות מפנים את הטקסט.

גם במבחנים: טריק הזיכרון האולטימטיבי

ואם יש ביניכם כאלו שקשה להם להוריד את הרגל מעל דוושת הציונים הגבוהים, אל דאגה – שאילת שאלות היא טריק הזיכרון האולטימטיבי. הנה טכניקה שאני מפעיל מדי פעם על ילדים תמימים והורים חסרי הגנה – והיא נועלת את החומר לתוך הזיכרון אחו-שקשוקי. קחו ילד בן תשע עד 13 במצב צבירה סטנדרטי, תנו לו לרפרף במשך 20 שניות (לא יותר!) על טקסט של אחד-שני עמודים. עכשיו תבקשו ממנו להמציא לפחות חמש שאלות על מה שקלט (אתם הפקידים – אתם רושמים את השאלות!). בשלב הבא תבקשו ממנו לקרוא את הטקסט ולענות בקול על השאלות שרשמתם. אין תשובה לשאלות שלו בטקסט? יופי! שיגיד את זה.

עכשיו תשלחו אותו להשתרע בניחותא על חוף זהב בקריביים. טוב, לא ממש, פשוט תשלחו אותו לעשות מה שבא לו למשך חצי שעה.

תחזירו אותו. תבדקו מה הוא זוכר וכמה הוא זוכר. את פתקי התודה אתם יכולים לשלוח לי במייל.

אתם יודעים, המון הורים מגלגלים בסתר לב תקווה שיגדל להם איזה סקרן-מדען קטן בבית. סקרנות היא אכן דרך חיים נפלאה, אבל היא מציבה לנו תנאי אחד בסיסי – שבכל רגע נתון תימצא שאלה שתעסיק אותך בלב ובנפש.

23. "עכשיו כל משריצי המטומטמים יאשימו את מערכת החינוך. כל פוסטמה שחושבת שהאידיוט שלה גאון, תנבח על המורות הטפשות. כל איש-מערות שחושב שהקופיף שלו הוא דארווין, ינהם תמיד על הרמה הנמוכה. יצורים שחדוות הלמידה שלהם מגיעה מערוץ 2 ומהקטלוג בקניון הזהב, מצפים שהמערכת תהפוך את גורי האייפון/כדורגל/סלבס שגידלו, לאיינשטנים צמאי-דעת וקולומבוסים מגלי עולם".

גיל ונטורה הוא פסיכולוג, יועץ קריירה ומומחה לחשיבה יצירתית. לקורסים, ייעוצים והרצאות של גיל