רחוק מאבא ואמא: ראש השנה בחיים החדשים

חג בחיים החדשים: לרבים מאיתנו הימים שלפני החגים לחוצים ומרגשים. קניות, מתנות וגם ויכוחים אצל מי עושים השנה את החג. אבל אצל ילדי בית השנטי בתל אביב המצב שונה. חלקם קרועים בין העבר עם המשפחה שהייתה להם לבין ההווה, חלקם מתעסקים במשפחה החדשה אליה עברו.

בחירות בארה"ב 2012 - כל הדיווחים ב-CNN ו-ynet

לפני חמש שנים עלה א' (18) מאתיופיה עם בני משפחתו. אחרי שנתיים לא קלות החליט שהוא רוצה לעצמו עתיד טוב יותר. "רציתי להתקדם בחיים ולא לעשות שטויות", הוא אמר ל-ynet. "אם הייתי נשאר לגור עם ההורים הייתי נשאר ילד רחוב, שותה אלכוהול כל היום ומגיע לסמים". בינתיים הוא סיים את לימודיו בתיכון ואפילו קיבל תעודת בגרות בהצטיינות. בעתיד הוא מתכוון ללמוד יחסים בינלאומיים במכללת ספיר.

א'. סיים בגרות בהצטיינות(צילום: אמיר לוי)

את ראש השנה הוא לא יחגוג בבית הוריו וחש רגשות מעורבים. "אני רוצה להיות עם המשפחה שלי ולפעמים מתחרט שעזבתי אותם", הוא אמר. "מצד שני אני שמח בשביל עצמי, אני גם נותן דוגמה לאחים הקטנים שלי. צריך לזכור שיש גם ילדים שההורים בכלל לא זוכרים אותם ומזלם הגדול שהם פה, כי בית השנטי הוא המשפחה הכי מאושרת שאני מכיר".

אצל ד' בת 17.5 המצב שונה. היא לא בחרה לצאת מהבית, בחרו בשבילה. היא הגיעה לבית השנטי לפני שמונה חודשים בלבד ומרגישה כמו בבית, לאחר הרבה שנים של ניכור והתעללות מצד הוריה. "הרגשתי חוסר אונים מוחלט כשאבא שלי צעק שאני אעוף מהבית ושאם מישהו ינסה לפתוח את הדלת הוא ישבור לו את העצמות", היא נזכרת. "נשבעתי לעצמי שלשם אני לא חוזרת, אבל מצד שני גם לא רציתי להגיע לפנימייה. תמיד תיארתי מקום גדול עם מסדרונות לבנים שנראה כמו כלא. פחדתי שייקחו לי את החופש שלי".

חוגגים רחוק מהבית(צילום: אמיר לוי)

לבית השנטי היא הגיעה לאחר שקיבלה המלצה מידיד. "כשהגעתי לדלת שאלתי את עצמי 'למה מגיע לי כל הטוב הזה?' הגעתי לשם רטובה לגמרי מהגשם, ראיתי מקום עם מלא צבעים, ישר כיבדו אותי במרק חם והרגשתי בבית", היא סיפרה. עבורה, זו הפעם הראשונה שהיא תחגוג  את החגים מחוץ לבית. "אח שלי התקשר לפני יומיים ושאל איפה אני ואם אני באה לחג", היא אמרה. "הוא ביקש שאביא לו מתנה מבית השנטי. הוא לא מבין בדיוק איפה אני וזה ישר מעלה דמעות בעיניים. זה קשה לחזור אחורה, אבל כשאתה מגיע לבית אתה צריך לבחור ואני בחרתי בעצמי. היה לי חשוב להתנקות מכל החברים, המשפחה, העבר שלי, הסטיגמות עליי, שאני ילדה חסרת בית ואני מאוד מתרגשת מהחגים, אפילו לנקות את הבית מרגש אותי".

ד'. "לא רציתי להגיע לפנימייה"(צילום: אמיר לוי)

נ', בת 18 וחצי מחולון, הגיעה למקום לפני שנה וחצי ,אחרי שגדלה רק עם אמה שלטענתה התעללה בה פיזית ונפשית. "בשלב מסוים הייתי בורחת הרבה לרחוב, ישנה בחדרי מדרגות או על גגות של בתים עד שהעובדת הסוציאלית מצאה אותי והביאה אותי לפה. פה קיבלתי משפחה ואהבה", היא סיפרה. "יש געגועים לזמנים טובים, כשחגגנו בבית של סבתא עם מאכלים פרסיים והרבה חום מצידה, אבל היום כשהיא כבר לא בחיים אני שמחה שאני כאן ולא עם אמא שלי. היום אני כבר מרגישה אחרת, לא בודדה הייתי רוצה להישאר פה הרבה שנים".

נ'. "רוצה להישאר פה הרבה שנים"(צילום: אמיר לוי)

ה'. הגיע מירושלים(צילום: אמיר לוי)

"אם היה זיכרון רע מהחגים בבית, כאן נוצר זיכרון חדש והוא מדהים", אמר ה' בן 19 מירושלים. ה', דתי לשעבר, הגיע לבית השנטי לפני כשנה אחרי ניסיונות כושלים של גמילה מסמים, אלכוהול ואלימות. "פעם ראשונה שהצלחתי להיגמל מהכול", הוא אמר בסיפוק. "בבית

 הזה נולדתי מחדש. היו תקופות שהייתי מין מפלצת אנושית - מרביץ לילדים קטנים, כל היום מסתובב מסומם, יוצא ונכנס ממסגרות, אבל ידעתי שאני רוצה לעצמי משהו אחר כי אני אוהב ללמוד ורוצה להצליח בחיים".