נימוח אישה: ביקור במסעדת קלימרה
לכל המנות ב"קלימרה" שבנמל יפו יש שמות של בחורות. קטע מוזר אבל מצד שני - האוכל כאן מוצלח מאד. יעקב מאור נהנה שם מכל ביס ולק וגם מהתמחור ההגון
ידוענים כמו יונה הנביא, אלכסנדר מוקדון, סלאח א־דין, נפוליאון, פרנץ יוזף, מארק טוויין, הרצל ורספוטין עברו בנמל יפו בדרכם לדפי ההיסטוריה, פעם עיר נמל משגשגת שלא ראתה ממטר מזחים שכוחי אל כמו ניו יורק, רוטרדם וסינגפור. עד שבאו חיפה ואשדוד והותירו בו כמה עשרות סירות דיג פוטוגניות ואכולות מלח. כך חולפת תהילת עולם.
תנופת הפיתוח שעוברת על יפו בשנים האחרונות לא פוסחת על הנמל, ומסעדת הדייגים (האנגר 2), שמציעה כבר 38 ברבוניות ועראק, כבר לא לבד.
עוד בערוץ האוכל:
האנגר 1 המשוקם יודע עדנה, ולצד המסעדות שנפתחו בו מתחיל לפרוח גם שוק אוכל. תחיית המתים המבורכת אולי תצבע את הנמל העתיק בצבעים שמחים ומכניסי אורחים.
קלימרה התמקמה באגף הדרומי של האנגר 1 לפני קצת יותר מחצי שנה. מדובר במסעדה-בר חובבת נשים. לראיה, כל המנות המוגשות בה נושאות שמות נשיים - מקארלה ויוספה ועד אדלה. אם מלחי כל העולם בונים על אישה בכל נמל, כאן מחכות להם 16, לא כולל הספיישלים היומיים. אין בתפריט ראשונות ועיקריות, הגדלים הם של מנות ביניים והקונספט הוא שֶרינג. כל אחד טועם מהשני.
למרות שמה, קלימרה לא מתמקדת דווקא במטבח היווני. בתפריט יש ייצוג למרכיבים מארצות הים התיכון וממזרח אסיה: שמן זית, יוגורט וזעתר, וגם למון גראס, מירין וחלב קוקוס. אז למה קלימרה? כי ועדת השמות של המקום החליטה שכך נקראת אשתו של הקלמרי. יש מצב שאסף אשתר חבר בוועדה?
באנו בחמישי, היום של העסקיות (12:00-17:00). עסקית מתומחרת ב-79 שקל וכוללת פוקצ'ה, שליש בירה או קאווה או שתייה קלה, ושתי נשים לבחירה חופשית מהתפריט (פולה, קלאודיה, מישל וסילביה תובעות תוספת 10 שקלים).
הפוקצ'ה המוארכת והפריכה הגיעה עם צלוחית עגבניות מרוסקות בטעם מעושן ושיחקה יפה את תפקיד המתאבן. מהיצע פירות הים בחרנו בקלימרה (קלמרי סגול צלוי) ובפולה (תמנון על הפלנצ'ה).
זאת שישבה מולי וכל הזמן קראה לי "אבא", הרשימה בידענותה בביולוגיה ימית כשציינה שהתמנון והקלמרי הם היצורים הכי אינטליגנטיים בקרב חסרי החוליות. המידע הזה הסב לי קצת צער, כי לא יפה לאכול חיות אינטליגנטיות, אפילו שאין להן חוליות. פרה זה בסדר - היא הרי מטומטמת - וגם לתרנגול יש מנת משכל של תרנגול. אבל לאכול קוף או כלב זה כבר מפגן נאלח של חוסר אנושיות. גם החתול, אגב, ניחן בבינה לא מבוטלת, אבל גם ככה הבשר שלו מגעיל.
עם כל הצער, כבר היה מאוחר להחזיר למטבח את קלימרה ופולה, מה עוד שההופעה שלהן הייתה מאוד אסתטית. הקלמרי לווה ביוגורט כבשים, קושט בעלעלי ריג'לה ונח על איולי של חצילים שרופים. גלילי התמנון התחבאו בתוך תל של סלט רענן שהורכב מעלי נענע ארומטיים, כוסברה, בצל ירוק, בצל סגול חרוך על הפלנצ'ה ושעועית לימה. שתי המנות היו מעולות: מרקם הקלמרי, גוף וראש, עבר את מבחן הנגיסה בהצטיינות (בדיוק באמצע הדרך בין הצמיגי לסמרטוטי) וגם שמר על עסיסיות; בשרו הרך של התמנון התפרק לדקויות טעם מענגות.
"מנה בלי גוף", איבחנה המומחית לחסרי חוליות את הגברת הבאה. הסביצ'ה פרידה מהספיישלים של היום (תוספת של 15 שקל) הרוויחה ביושר את האבחנה: הדג הנא נח לו בין איוני יוגורט כבשים, הוזלף בשמן זית ועוטר במיקרו בזיליקום, פרחי אמנון ותמר ופרוסות סלק אדום וסלק צהוב. המצג היה מרהיב, חומרי הגלם מצוינים, אבל לא היה במה לתפוס. הדג היה כלא היה, התפוגג כמו קצף ים.
כמו הסביצ'ה, גם הספיישל הנוסף שבחרנו - סינטה טלה 160 גרם, בתוספת 35 - לא הוכתר בשם, ולמען הסדר הטוב אקרא לו סימה. ובכן, סימה הופיעה בדרגת צלייה מדיום והסבה לנו את מלוא הנחת. בשר הטלה היה במיטבו וכך גם הקרם ראטה הצהבהב שליווה אותו. את הפירה האנין הזה מכינים מתפוחי אדמה מזן ראטה, שמצטיינים בטעם חמאתי. כמעט כל התוצרת מיוצאת לחו"ל ואת המעט שנותר בארץ חוטפות מסעדות מבינות עניין.
קרמשניט מקרם פטיסייר מלווה בתאנים (26) ופעמיים אספרסו (18) חתמו ארוחת טעימות מהנה במחיר הוגן של 270 שקל, כולל שליש קרלסברג וחצי ווינשטפן (תוספת 8). את ההנאה השלימו הצפייה במטבח הפתוח שמספק דרמה אונליין וההסברים המפורטים של אורי המלצר על מרכיבי המנות. טיפ למעשנים: עמדת ניקוטין אידיאלית תמצאו מול ברז הסניקה בירכתי המסעדה. לא יודעים מה זה סניקה? גם את זה יסביר לכם אורי המלצר.
- קלימרה, האנגר 1 נמל יפו, 03-6823232
לפנייה לכתב/ת 
