מבקש סליחה מכל הבנות שיצאתי איתן השנה

לכבוד השנה החדשה אני רוצה לשלוח ברכות אישיות לכל הבחורות שיצאתי איתן השנה. אני מתלבט אם לכתוב את הברכות לפי סדר האלף בית של השם הפרטי או שם המשפחה, אולי לפי סדר כרונולוגי ואולי לפי משך היחסים שהיו בינינו. החל מכמה שבועות של שכרון חושים קל, דרך דייט או שניים בשביל להיות בטוח שכן אבל בדרך כלל שלא, וכלה בצ'אט און ליין או סתם משפט אחד בבר שכמעט והסתיים בסטירה.

לכבוד השנה החדשה אני חושב שאולי זה דווקא נכון להתחיל מאלו שזה נגמר איתן טוב, שאם נתראה במקרה ברחוב אחרי החגים, נחייך ואפילו נקבע מתישהו לשבת על בירה ולהתעדכן, ולסיים באלו שהסיפור איתן הסתיים בבכי חרישי, או מחשבות אל תוך הלילה, שלי או שלהן. לכבוד השנה החדשה אני מתלבט אם לעשות טבלה או תרשים עוגת פלחים כדי לבחון באחוזים כמה ידידות צברתי בשלוש מאות שישים וחמישה הימים או הלילות, שחלפו, ובעיקר להבין כמה אויבות צברתי.

יוצא אבל פחות

לכבוד השנה החדשה החלטתי שהגיע הזמן להתמודד עם העובדות ולעשות מעין מאזן או חשבון נפש, כדי שאוכל לזכות בכפרה. להבין בכמה נפשות נתקלתי בשנה החולפת ומה השארתי אחרי. לא היו כל כך הרבה, נתחיל מכך, ניתן אפילו להצביע על ירידה די משמעותית לעומת ארבעת הרבעונים הקודמים.

הייתה בתחילת השנה שעברה החלטה נחושה לבחון מבעוד מועד ולמיין. לא לשחוק סתם את עצמי, או את מספר הרחובות הפוטנציאליים בהם אני יכול להסתובב בעיר בלי לחשוב אם כדאי לי לחלוף אותם מהר.

הייתה החלטה לחוס על חשבון הבנק, לחוס על שעות השינה, לחוס על מילותיי ולחוס על כמות הפעמים שארצה לספר את סיפור חיי או להתנהג באופן מאוד לא טבעי כאילו היה זה טבעי. ובכל זאת, למרות הרגיעה בשוק, אני מתקשה למלא את כל כרטיסי הברכה, אבל לא בגלל הכמות אלא בגלל שהן קצת מתבלגנות לי בראש. יש כאלו שאני זוכר רק את שמן, יש כאלו שאני זוכר רק את הפרצוף, יש כאלו שאני זוכר רק את המחשוף ויש כאלו שאני זוכר רק לאיפה יצאתי איתן.

יש כאלו שאני זוכר מהן רק את המלצרית שהגישה לנו את המשקאות – שזה כבר ממש נורא. יש את אלו שאני זוכר איזה סרט ראינו ביחד, יש את אלו שאני זוכר רק מה שתינו, ויש את אלו שאני לא זוכר בכלל. ישאלו המתחכמים איך אני יודע שיש כאלו שאני לא זוכר, אם אני לא זוכר, והתשובה פשוטה – הסתברותית זה נראה לי הגיוני. אם מכל אחת אני זוכר פרגמנט בודד, חלקיק מסוימים באישיות או בחוויה שהותירה בי, ויש כאלו שאני זוכר מהן כמה פרטים, ישנן ודאי את אלו מהן אני לא זוכר דבר.

סליחה ששכחתי

אולי אתחיל מאלו האחרונות, אתנצל בפניהן ששכחתי. זה לא שהן לא היו חשובות באותו מפגש, פשוט לא היה בהן משהו שאני חיפשתי או משהו שממש הפריע. לשנה החדשה אאחל לאותן עלמות שיזכו לפגוש מישהו שיזכור כל רגע איתן, כל מבט וכל מילה. מישהו שלא יוכל לזכור איך היה לחיות את חייו בלי לחשוב עליהן ולהיזכר בהן בכל רגע נתון. מישהו כזה. כי אני בטוח שמישהו כזה, איש אחר שאינו אני, קיים בשבילן ומסתובב כבר עכשיו בעולם, מחפש אחריהן.

אולי אמשיך מאלו שאני זוכר בהן משהו ששיגע אותי או נורא הפריע לי. בברכה לשנה החדשה אתנצל שנתפסתי לשטויות, שבכלל שמתי לב לדברים הלא חשובים, לסיפורים הארוכים מדי על הכלב המכוער שלה, לנקודת החן במקום הלא נכון (כאילו שלנקודות חן יש מקום נכון), לדירה המבולגנת מדי, לדירה המסודרת מדי, לדירה. אאחל להן לשמור באדיקות על אותה מגרעת שתהפוך במרוצת הימים לקסם בעיניו של אהוב ליבן שמחכה אי שם.

מכאן ראוי שאתנצל בפני אלו שלא סיפרתי להן הכול, שלא פתחתי את ליבי בפניהן, שלא נתתי מה שאני יכול. לא סיפרתי על הרגע ההוא בכיתה ב', לא סיפרתי על מותו של אדם קרוב, לא סיפרתי איזה סרט מטופש אני הכי אוהב, ולא סיפרתי מה הכי טוב לי במיטה, ואם בכלל זה הכי טוב כשזה במיטה. "זאת לא את זה אני", הוא משפט מנוצל, מכובס, לעוס ומאוס, אבל לפעמים הוא פשוט נכון. אולי נפגשנו בשעה הלא נכונה, אולי נפגשנו בדקה הלא נכונה. בחיים עיתוי יכול להיות קריטי.

אני מאחל לאלו ובטוח בכך, שיום אחד, בהתרפקות עם איש טוב מתחת לשמיכה בחורף קר, סיפור שהוא לא סיפר לאף אחד מעולם יחצה דרכו מפיו אל אוזנייך, ואת תדעי שהאיש הזה באמת שלך ושהעיתוי היה מושלם. לאלו שמילאו חלל גדול, אותן עלמות מקסימות שהשחירו כל כך הרבה ריבועים ריקים בצ'ק ליסט או העבירו קו על חלק גדול מאוד מהמצרכים ברשימת המכולת - לאלו הייתי רוצה להגיד שאני מצטער שזה לא עבד.

מכונה ששמה אהבה

מכונה לא יכולה לעבוד עם רוב החלקים שלה, היא צריכה את כולם. לא סתם נגזר הביטוי "חסר לו בורג". וזוגיות, אני לומד זאת מחברי הגרושים, הנשואים והנישאים, היא מכונה מורכבת ועדינה עם המון ברגים. הייתי רוצה לאחל להן שכבר השנה, או לכל המאוחר בזו שאחריה, יצליחו להרכיב את המכונה הזו וגם אם לפעמים היא תחרוק או תתקע – היא תעבוד.

והייתי רוצה גם להתנצל בפני עצמי. על שלא תמיד הקשבתי לאינסטינקטים, שלא תמיד סמכתי על התחושה, שלא תמיד ראיתי בעצמי ראוי או מוצלח ואני מקווה שבשנה הקרובה אהיה קצת יותר סלחן ואוהב כלפי עצמי. והייתי רוצה לאחל לעצמי, גם למצוא אהבה.

בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק