אבא אבן באגרנט: גם ארה"ב לא חזתה מלחמה

לא רק בירושלים, גם בוושינגטון לא האמינו שמצרים וסוריה יפתחו במתקפה ביום כיפור. שר החוץ אבא אבן הסביר בכל לשון - דיפלומטית כמובן - שלמשרדו לא הייתה סיבה להאמין שישראל נמצאת בסכנה מיידית, בין היתר מכיוון שגם הנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה האמריקני באותם ימים, העריך רק יומיים לפני 6 באוקטובר הארור שקהיר מעוניינת לפעול בתחום המדיני ולא הצבאי. באותה שבת נשמעה האזעקה באמצע היום הקדוש, לפני 39 שנה.

עוד בעדויות שנחשפות:

גורודיש: אריק לא מילא פקודות. ידין: הוא הלך כסביבון

הערתי את ראש המוסד: טוס לסוכן, תהיה מלחמה

סיגרים ולשכות פאר. צמרת צה"ל לפני יום כיפור

את עדותו של אבן בוועדת אגרנט שחקרה את כשלי מלחמת יום כיפור מפרסם היום (ה') משרד הביטחון באמצעות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. בתחילת דבריו הוא הודה כי "המלחמה באה לי ולמשרדי בהפתעה, כאשר עצם פרוץ המלחמה היה מנוגד להערכות שהיו בידינו". שר החוץ סיפר על ישיבה של ועדת ראשי השירותים (המוסד, שב"כ ואמ"ן) ב-4 באוקטובר 1973, שבה נאמר כי לא צפויה התקפה סורית נרחבת בקרוב וגם לא נראה שהמצרים מתכננים תקיפה.

אבן (מימין) וגולדה. התקשר ושאל: ייתכן שאנחנו תקפנו?(צילום: משה מילנר, לע"מ )

אבן, שכיהן כשר החוץ משנת 1966 ועד הקמת ממשלת רבין ב-1974, היה באותם ימים בארה"ב. הוא סיפר על פגישתו עם מזכיר המדינה האמריקני הטרי קיסינג'ר, באותו 4 באוקטובר. "על-מנת להעיד באיזו מידה ארה"ב לא הייתה מודעת לשום משבר קרוב, אציין כי הנושא המרכזי של השיחה היה הצעה שאחרי הבחירות בישראל, אשר עמדו אז להתקיים ב-30 באוקטובר, אזדמן שוב לארה"ב ויש לי יסוד שיזדמן לארה"ב גם שר החוץ של מצרים ואז ד"ר קיסינג'ר יתנדב לבדוק אפשרות של הנעת איזה מהלך חדש.

עוד סודות יום כיפור שנחשפו בשנים קודמות:

• הפרוטוקולים המצמררים מישיבות הממשלה  / פרויקט מיוחד
• עדויות אגרנט שפורסמו ב-2008 / פרויקט מיוחד
  

"עקב העובדה שאף אחד מאיתנו - כפי שהתברר - לא ראה סיכוי קרוב למלחמה, הרי התייחסנו לסיכוי המדיני הזה ובמיוחד לשאלה כיצד להתיר את הקיפאון והייתה הצעה מבצעית שלו לחדש את המגע באוקטובר".

גולדה ודיין עם חיילים בחזית(צילום: לע"מ)

ועדת אגרנט, מושב הפתיחה. משמאל לימין: יגאל ידין, משה לנדוי, שמעון אגרנט, יצחק נבנצל וחיים לסקוב(צילום: יעקב סער, לע"מ)

מתוך הפרוטוקולים של הוועדה

בהמשך הסביר אבן מדוע בירושלים ובוושינגטון העריכו שאין סכנה מיידית ממצרים. "פעלנו מתוך הנחה שכוח הרתעתנו הוא גדול מאוד, כוח הרתעתנו הוא מוחץ ממש, עד כדי כך שסאדאת לא ינסה להתקיף אותנו, אלא אולי מתוך הלך רוח של איבוד עצמי לדעת, של 'תמות נפשי עם פלשתים'. התשובה שקיבלנו תמיד מהזרוע הצבאית שאפילו ינסה לתקוף - דינו נחרץ לתבוסה מהירה, מוחצת".

לקריאת עדותו של אבא אבן בפני הוועדה מ-10.12.1974

המשך העדות - אבא אבן מעיד בוועדה

אבן גילה שכמה דיפלומטים מאירופה הוזמנו להרצאה של ראש אמ"ן האלוף אלי זעירא, שאמר כי "ספק רב אם מצרים תתקוף בגלל חוסר הסיכוי, חסר התוחלת, אבל אפילו יהיה - התגובה שלנו תהיה מוחצת". האווירה, הוא הוסיף, הייתה "של ביטחון עצמי מוחלט". אבן עצמו הודה שאמר לגורמי חוץ שהוא לא חושב שתהיה מלחמה.

שר החוץ דיבר גם על הכישלונות הדיפלומטיים של קהיר, שלא הצליחה להעביר החלטות במועצת הביטחון של האו"ם בשל הווטו האמריקני. ברית המועצות, לדבריו, לא מעוניינת במלחמה, בשל החשש מתבוסה מצרית. "כן, ברית המועצות אינה רוצה מלחמה, והיו עוד איתותים של אישים סובייטים, קשה לדעת מה מידת סמכותם, אך הם דאגו להפיץ את זה וזה היה מקובל כמעט ללא סייג בעולם כולו".

הייתה חזית של חרם, אבל מלחמה?

אבל לא רק המודיעין הישראלי לא הצליח לחזות את ההתקפה המצרית, אלא גם המודיעין האמריקני, עד ממש כמה שעות לפני שהצבא המצרי נכנס לסיני. אבן ציטט את דבריו של היועץ לביטחון לאומי בוושינגטון כי ההערכה בארה"ב לתרגיל המצרי, שאמור היה להסתיים ב-7 באוקטובר, היא שמדובר באמצעים הגנתיים בלבד. "התגובה נמסרה מיד לארץ והלכנו להתפלל כל נדרי. זה היה כמעט - פלשנו כבר לתוך יום הכיפורים עם כל הטלפונים האלה", אמר שר החוץ דאז.

ב-6 באוקטובר, כמה שעות לפני פרוץ המלחמה, גם האמריקנים שינו את עמדתם והיועץ לביטחון לאומי אמר שבוושינגטון יש הערכות למלחמה. חבר הוועדה יגאל ידין שאל אם קיסינג'ר הזהיר את הערבים והסובייטים. אבן השיב: "היה לי הרושם שהוא לא הזהיר אותם. על כל פנים כאשר שוחחתי איתו למחרת הוא אמר שהוא יעשה את הדברים הללו. יפנה לסובייטים ויפנה למצרים, זאת לאחר שמסרתי לו את התוכן שקיבלתי מהארץ". קיסינג'ר התקשר בסופו של דבר לקהיר ואז לטענת אבן נאמר לו כי "המצרים טוענים שישראל מתקיפה את המצרים, את החוף המצרי במפרץ סואץ באזור סוחנה, שם יש פעילות ימית". אבן התקשר לארץ ושמע מגולדה הכחשה גורפת.

אבן על כוח ההרתעה

בחזית הצפונית. "ביטחון עצמי מוחלט" לפני ההפתעה(צילום: לע"מ)

שר החוץ הזכיר גם בפני חברי ועדת החקירה שבמאי 1973 היה חשש ממלחמה עם מצרים. "ההערכה הייתה שסאדאת יתמסר למערכה המדינית וזה הגביר את הנטייה אצל האמריקנים לומר שחשוב שתהיה הידברות ומשא ומתן כי הזמן אינו פועל לטובת ישראל", הסביר אבן את ההערכה האמריקנית. "אבל לגבי המלחמה, ההתפתחויות שעליהן דיברו חיזקו את התזה שמצרים לא תלך למלחמה כי היא חלשה מבחינה צבאית והיא תתמיד בלחץ בתחום המדיני".

באזכרה ממלכתית. 2,569 חללי צה"ל מהמלחמה(צילום: גיל יוחנן)

זו הייתה גם הדעה במשרד החוץ. "היינו רוב החודשים הללו בהרגשה שהחזית שלנו היא חזית של לחץ מדיני, לחץ כלכלי, לחץ של חרם". אבן העריך כי מצרים תוסיף להיאבק בזירה שיש לה בה כוח ולא תפנה לזירות אחרות. הוא אמר כי היו אז גורמים בוושינגטון שהעריכו כי תפרוץ מלחמה תוך חודש או חודש וחצי, אך אחרים הרגיעו ואמרו שהמצב לא נפיץ. בבית הלבן ובמחלקת המדינה אימצו את ההערכה שלא תפרוץ מלחמה, חמישה חודשים לפני יום כיפור.

האופוריה, בשפה דיפלומטית

בהמשך הוא שב והתייחס להערכה של אמ"ן שלא צפויה מלחמה, והסביר את נקודת הראות של משרד החוץ. "כאשר יש נניח הרבה נאומים מלחמתיים אז מדינות אחרות היו שואלות 'האם אתה בטוח שלא יילחם?' היינו שואלים את אמ"ן והם אמרו שאין בשטח שום סימן לכך". משרד החוץ מקבל גם סקירה מהמוסד,

 אך הוא - למעשה כמו כל צמרת המדינה באותם ימים - העדיף את הערכת אמ"ן.

ומה הנימוק? לדבריו, מאז מלחמת ששת הימים ב-67' "היה רושם שהנושא המודיעיני היה נושא מוצלח. כלומר כאן אני מציין שוב את האווירה הכללית שהשתררה עקב הניצחון המזהיר והגדול הזה".

הוא חזר ואמר כמה פעמים כי לא העלה על דעתו שמצרים תתקוף: "לא חשבתי שתהיה מלחמה. חשבתי שאין אפשרות למנוע החלשת מעמדנו המדיני, אם אנו מתחרים עם הערבים בזירה העולמית, כשיש להם הרבה יותר כוח מאשר לנו. יש לנו הרבה יותר אפשרות למנוע פורענויות". בהמשך הוסיף אבן כי "הרושם שלנו היה שלא יכול להיות דבר פתאומי".