חלית בסרטן השד? 11 החלטות קשות שצריך לקבל
לעבור כריתת שד חלקית או מלאה? לבחור בניתוח או בטיפול כימותרפי? והאם לסמוך על טיפול ניסיוני? דווקא בזמן הרגיש והקשה של קבלת האבחנה על סרטן השד, צריך לבצע כמה החלטות חשובות שאולי ישפיעו על סיכויי ההחלמה. מדריך
את מוצפת דאגה לעצמך ולבני המשפחה, וגם חרדות מהצפוי לקרות. השאלות לא מפסיקות לזרום: האם החיים נגמרו עבורי? מה עם הילדים? איך מודיעים להורים? האם הטיפולים כואבים? האם שווה לסבול בכלל?
קראי עוד על סרטן השד:
- קו טיפולי חדש: FDA אישר תרופה חדשה לסרטן שד
- מחקר ענק: חזה גדול מעלה הסיכון לסרטן השד
כל חולה חייבת כימו? מיתוסים על סרטן השד
ובתוך כל זה צריך להתחיל לקבל החלטות לגבי התהליך הרפואי שתעברי. קבלת החלטות במצב של אי-שקט נפשי, לחץ, חוסר זמן וידע עלולה להוביל לבחירות שגויות, אבל איך אפשר להתמודד עם הבשורה ולפעול בצורה שקולה?
לטיפול בסרטן השד ארבעה מרכיבים: ניתוח, כימותרפיה, הקרנות ומניפולציה הורמונלית. לפני שמתחילים בתהליך הריפוי צריך לקבל עשר החלטות חשובות לגבי הטיפול והשיקום, והנה הן:
1. ניתוח או טיפול אונקולוגי?
לפעמים עדיף להתחיל בכימותרפיה ורק לאחר הקטנה של הגידול להמשיך בניתוח. כשמדובר בגוש קטן בשד שנמצא במסגרת סקירת ממוגרפיה, אפשר להתחיל בדרך כלל בניתוח.
עם התקדמות המחלה והתגברות החשש לגרורות, כדאי לשמוע כמה שיותר חוות דעת לגבי הצורך בניתוח או בקבלת כימותרפיה. דברי עם הכירורג ועם האונקולוג, ועשי עבודת מחקר לפני את מתייעצת איתם. בואי עם שאלות מוכנות שיעזרו לך לגבש החלטה.
2. באיזה סוג ניתוח לבחור?
עלייך להחליט האם לבצע כריתה חלקית (למפקטומי), שמשמעותה הוצאת הגוש הסרטני בשוליים נקיים מגידול, או כריתה מלאה של השד (מסטקטומי)?
כריתה חלקית: כשמדובר בגוש אחד קטן, אפשר להסתפק בכריתה חלקית בלבד ובהוצאת הגוש הסרטני מהשד. לרוב הנשים קל יותר להתמודד עם כריתה חלקית, וזה הניתוח שרובן בוחרות לעבור כיום. אם תשני את דעתך, אפשר בשלב שני לעבור כריתת שד מלאה.
כיוון שהסיכוי שהגידול יחזור אחרי כריתה חלקית גדול יותר, הכריתה החלקית מלווה בהקרנות לשד. מדובר ב"עסקת חבילה": למפקטומי וקרינה.
הסיכוי להחלמה שווה בכריתה מלאה ובכריתה חלקית: אין קשר בין סוג הניתוח והצורך או אי הצורך בטיפולים כימותרפיים בהמשך, ואין קשר בין סוג הניתוח והסיכון לגרורות או לתמותה בעתיד.
כריתה מלאה: יש מצבים שמחייבים כריתה מלאה, בדרך כלל אם התגלה יותר מגוש אחד, אם הגוש גדול מאוד או שאי אפשר להקרין את השד מסיבות שונות.
3. האם לבצע שחזור שד, ואם כן - מתי?
אם הוחלט לבצע כריתת שד מלאה, צריך להחליט אם לבצע שחזור שד עם הניתוח או בשלב מאוחר יותר, לאחר גמר הטיפולים. לשחזור במהלך הניתוח יש יתרונות קוסמטיים, אך גם חסרונות:
א. מדובר בניתוח ארוך יותר, שמשמעו אפשרות ליותר סיבוכים.
ב. לאחר ניתוח שחזור ההחלמה ארוכה יותר, וכך גם הכאב.
ג. בחלק מהמקרים הניתוח הוא רק תחילת תהליך השחזור, שממשיך במקביל לטיפול כימותרפי - שני דברים שלא פשוט להתמודד עמם במקביל.
4. איזה סוג שחזור שד לעשות?
לפני שמחליטים באיזה סוג של שחזור כדאי לבחור, רצוי להיפגש עם הכירורג, עם האונקולוג ועם הפלסטיקאי ולהתייעץ עם כולם.
5. האם להסיר גם את בלוטות הלימפה?
ההחלטה אם לכרות גם את בלוטות הלימפה תתקבל לרוב תוך כדי הניתוח. בדרך כלל יאמר הכירורג מראש כי הוא ממליץ לבדוק תוך כדי ניתוח את בלוטת הזקיף, בלוטת הלימפה הראשונה המתפקדת בבית השחי, ואם יימצא שהיא נגועה - להמשיך לכריתה של בלוטות נוספות.
אם ברור מראש שגם בלוטות הלימפה מעורבות במחלה, יש לבצע ישירות ניתוח של בלוטות הלימפה בבית השחי. לאחרונה החלו להציע לחולות המתחילות קודם בטיפול כימותרפי, להמשיך בניתוח בבלוטת הזקיף.
6. האם לעבור בדיקת MRI?
במקרים חריגים, כאשר לאחר בדיקה ידנית של הכירורג, ממוגרפיה ואולטרסאונד עדיין לא ברור איזה ניתוח עדיף, יש צורך לבצע גם MRI. זו החלטה שיקבל המנתח עם הרנטגנולוג.
יש לבצע את הבדיקה רק אם היא מוסיפה מידע חשוב למנתח ולאונקולוג לצורך קבלת החלטות טיפוליות. MRI מעכב את הניתוח בכשלושה שבועות, ומחקרים שונים הוכיחו שהוא מיותר עבור רוב החולות.
7. האם לעבור איתור גרורות בגוף?
סרטן שד יכול לשלוח גרורות לעצמות, לריאות ולכבד. אפשר לבדוק אם יש גרורות במקומות אלו באמצעות CT חזה ובטן ומיפוי עצמות. PET CT היא בדיקה חדישה יותר, אך מזהה גרורות רק אם גודלן מעל 7 מ"מ. מיפוי עצמות רגיש יותר לזיהוי גרורות בעצמות.
בגידולים קטנים מאוד, בשלב התחלתי, אין צורך בבירור מקיף לפני הניתוח. כשהגידול גדול יותר ויש סיכון לגרורות, צריך לבצע את הבדיקות לפני הניתוח. אם מתגלות גרורות, מתחילים בטיפולים אונקולוגיים ולא בניתוח.
8. האם לעבור בדיקה גנטית בשלב קבלת ההחלטות?
רק כ-10% מהחולות בסרטן השד נושאותאת המוטציות הגנטיות המוכרות לנו. לכן, עבור כ-90% הבדיקה מיותרת לגמרי בתחילת הדרך.
גם אם תגלי שאת נשאית של הגן, כרגע חשוב יותר לטפל בסרטן שהתפרץ. כל הטיפולים להקטנת הסיכון לחלות שוב יכולים להידחות עד לסיום הטיפולים, או לזמן שתרגישי פנויה לדון בנושאים נוספים.
9. האם לכרות את השחלות?
אצל נשאיות המוטציה הגנטית BRCA עולה השאלה אם לעבור כריתת שחלות להקטנת הסיכון לחלות בסרטן שחלות.
גם במקרה הזה, כרגע צריך להתמקד בסרטן השד ולטפל בו. טיפולים שמטרתם להקטין את הסיכון לחלות במחלות אחרות יכולים וצריכים להמתין עד להחלמה מסרטן השד.
10. איזה טיפול הורמונלי לקבל?
בגידולים סרטניים אשר נמצאו עליהם קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון, ההורמונים הנשיים, אפשר לתת טיפול "אנטי הורמונלי" המקטין את הסיכון לחזרת המחלה.
לפעמים ניתן להיעזר בטיפול כזה גם להקטנת הגידול או לעצירת התקדמותו.
הטיפול בנוי מטמוקסיפן, המתחרה על הקולטנים עם האסטרוגן, או טיפול בתרופות המעכבות ייצור אסטרוגן. ההחלטה מתי ובאיזה תכשיר להשתמש נעשית בדרך כלל בשלב האחרון של הטיפול, בהתייעצות עם האונקולוגים.
11. האם לבחור בטיפול חדשני ניסיוני?
הידע של עולם הרפואה בטיפול בסרטן השתפר רבות, אך עדיין אין תרופה המרפאת לגמרי את כל הנשים מסרטן השד. הרופאים וחברות התרופות עסוקים במחקרים ומנסים תרופות חדשות כל יום.
תרופות חדשות ותרופות ניסיוניות יכולות להוות פתרון למחלה, אך עדיין לא ידועות כל תופעות הלוואי הלא-רצויות, ולעתים סיבוכי הטיפול מתגלים רק לאחר שימוש ממושך. זאת המגבלה של כל התרופות החדשות, והרבה נשים אמיצות שהתנדבו לנסות על גופן את הטיפולים קידמו את היכולת ואת הידע הרפואי עבור אחרות.
עם התקווה להצלחת הטיפולים החדשניים, יש לזכור שהטיפול עלול להיות פחות יעיל בהשוואה לטיפולים קיימים. זהו הימור. חשוב לברר היטב עם הרופא המטפל מהם יתרונות הטיפול המוצע, אך חשוב יותר לברר מה הם החסרונות בהשוואה לטיפול הכי טוב המקובל כיום.
כל בחירה בטיפול חדשני או ניסיוני צריכה להתקבל מתוך שיקול דעת מעמיק ובהתייעצות עם הרופא, ולשקול אותו מול הטיפולים המוכרים עד כה.
נוסף על כך, יש לזכור שמחירן היקר של התרופות החדשות אינו מעיד בהכרח על יעילותן, כיוון שתרופות שיש הרבה ניסיון איתן לרוב יהיו זולות יותר, כיוון שפג הפטנט עליהן.
קחי את הזמן להתייעץ
כאמור, את עומדת כיום במצב שבו עלייך לקבל החלטות קריטיות, שיכולות להשפיע באופן בלתי הפיך על חייך. את חווה לחץ, חוסר ודאות ובלבול, ולעתים אף מרגישה שהרופא היושב מולך מגיש קשת של אפשרויות ומותיר אותך לבדך עם ההחלטה הסופית.
אם אין זה מצב חירום הדורש פעולה מיידית, קחי לעצמך שבוע או שבועיים כדי ללמוד את הבעיה ולחשוב על סדר הפעולות שאת עומדת לבצע. התייעצי עם רופאים ועם מטפלים שונים ואספי מידע.
לכל שאלות הללו מצטרפת ההחלטה מי יהיה הרופא או הצוות שבו תבחרי לטיפול, ואולי תרצי לקבל חוות דעת נוספת. אם תמצאי רופא או רופאה שיש לך איתו שיח פתוח וקשר טוב, כך שתרגישי שיש על מי לסמוך - יכול להיות שהשאלות הקודמות תהיינה פשוטות יותר עבורך.
ההמלצה היא: הקשיבי לתוכניות הטיפול השונות כדי שתוכלי לבחור ביניהן, וחשוב שתזכרי שאת מחפשת פתרון הנכון לך ולא בוחנת מה רופא זה או אחר יודעים. פשוט לכי צעד אחר צעד - את לא חייבת לעשות את כל הבדיקות, הייעוצים והטיפולים מיד בהתחלה.
למעשה, בדרך כלל יספקו הפתרונות החלופיים המוצעים לך אותה רמת בריאות.
ברוב ההליכים שתבחרי הסיכויים דומים או זהים, לכן הבחירה צריכה להיעשות לפי אישיותך ולפי שיקולייך הפרטיים.
מה שאת זקוקה לו עכשיו הוא בעל מקצוע שידע לכוון אותך לשאלות הפנימיות האמיתיות שלך מול עצמך. בחלק ממכוני השד תמצאי עזרה של עובדת סוציאלית, פסיכולוגית או אחות שהוכשרה לכך. אנשי המקצוע יעזרו לך גם להתמודד עם השאלות ביחס לעתיד: איך תתמודדי עם ההחלטות בעוד חמש שנים מהיום, כשאת שוב חולה או בריאה ולא מפחדת.
כדאי להתאזר בסבלנות ובסובלנות עד קבלת החלטה שקולה, ולא לקבל החלטות חפוזות בלחץ הרגע.
הכותבת היא כירורגית שד בכירה במרכז הרפואי ליידי אסיא מקבוצת אסיא מדיקל, ומנהלת המכון לבריאות השד באסף הרופא
לפנייה לכתב/ת 
