"לומר קדיש על חיים חפר - למרות הצוואה"

"אני לא רוצה שבלוויה שלי יגידו קדיש ואל מלא רחמים... וחזן וקברן", ביקש חיים חפר בראיון ל-ynet כשנה לפני מותו - אבל לא בטוח שצוואתו של הפזמונאי, חתן פרס ישראל, תתקיים. רב שנשאל על הקונפליקט שבין רצון הנפטר למצוות הדת קבע כי יש לארגן מניין אנשים שיגיעו היום (ד') ללוויה בעין-הוד ויאמרו בצנעה את קטע התפילה סמוך לקבר הטרי.

• מחפשים עוד דברים מעניינים על יהדות? היכנסו לפייסבוק שלנו
  

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• חפשו את החטאים בפריים: תשליך בתמונות
• מהסמים לקורס קצינים: פותחים דף חדש
• מדד הדת והמדינה: 83% - די ל"תורתו אומנותו"  
  

"מצווה לומר עליו קדיש ולעבור על צוואתו", כתב הרב ברוך אפרתי, ראש קהילה וישיבה ביישוב אפרת, בתשובה לשאלת גולש באתר כיפה. "לך ללוויה ואמור קדיש בפני עשרה בצד - בלי לעורר מהומות, כמובן, אלא מתוך כבוד לסובבים"'.

הרב אפרתי הסביר את פסיקתו מתוך כתבי רבי משה סופר ("החת"ם סופר", מגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-19), שקבע כי יש לומר קדיש גם על מי שאינו ירא שמים. הוא ציין שאף דוד המלך "העלה את אבשלום מגיהנום בתפילותיו", למרות שלא היה ירא שמים.

לאור זאת, כתב אפרתי לגבי חיים חפר: "קל וחומר על אדם ישר וטוב, שאהב את ארץ ישראל ואת עם ה', ולא חי באורח התורה רק משום שלא זכה להכיר את המאור שבה, שיש לומר עליו קדיש ולהעלותו מבאר שחת... יש להצטער מאוד על כך ששיבת ציון הנוכחית בתחילתה נעשתה בעיקר בידי אנשי-דלא-מעלי, שאינם יראי השם ואינם מחויבים למצוות, אך כך ה' מנהיג את עולמו, וכך נקבל, ובעזרת ה' ההנהגה תתוקן בזה".

לעת עתה לא ידוע על התארגנות מעשית לאמירת קדיש בלוויה. עם זאת, לא מן הנמנע כי מוקיריו הדתיים של חפר, אשר יעלו לקברו באחד הימים, יאמרו עליו קדיש מתוך אמונה שהדבר מועיל לו.

"הלך בדרך כל ארץ"

במאי 2011, לקראת קבלת פרס מפעל חיים מטעם אוניברסיטת בר אילן, העניק חיים חפר ראיון לכתב ynet, אור ברנע. חפר דיבר אז באופן גלוי ומצמרר על מותו והלווייתו, כפי שדמיין אותם.

"אני אוהב להתבדח על המוות", אמר אז, וסיפר היכן ייקבר: "יש בעין הוד בית קברות יפה, על גבעה, ויש רוח נהדרת

מהים. אני לא רוצה שיגידו קדיש ואל מלא רחמים. אני רוצה להיות בתוך ארון, ושתהיה מוזיקה, משהו של סשה ארגוב. על המצבה אני רוצה שיהיה כתוב 'הלך בדרך כל הארץ'".

חפר נפטר אמש בבית החולים איכילוב בתל אביב. בחייו מלאי היצירה כתב שירים רבים שהפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית - בהם "הסלע האדום", "הנני כאן" ועוד רבים.

אנשי תרבות רבים נפרדו בכאב ממייסד להקת הצ'יזבטרון. "אי אפשר לחשוב על ימי הפלמ"ח בלעדיו", אמר ל-ynet הסופר יורם קניוק, שהכיר את חפר מ-1948. "חיים נתן את הטון בכל המובנים, ויש בשיריו תקופה שלמה שחבויה לה. הוא היה סמל של תקופה, פלמ"חניק עד יומו האחרון".