שעון חורף? הנה הג'אז שיתאים לכם בדיוק
אמנם עדיין אין טיפות גשם על החלון, אבל החשיכה המוקדמת כבר מזמינה מוזיקת רקע מתאימה. קבלו את המלצת "האוזן השלישית" לחמישה אלבומי ג'אז: מטריו שבדי המשתף פעולה עם ננה צ'רי ועד להשראה של הבסיסט אבישי כהן
Neneh Cherry & The Thing - The Cherry Thing
כל מי שאוהב ומתעניין במוזיקה חדשה והרפתקנית, חייב לשים את היד על האלבום הזה: The Thing, השלישייה של מוזיקאי האוונגרד השבדי מת'ס גוסטפסון, הוא אחד מההרכבים היותר קיצוניים שיש. כל מי שראה את החבורה הזו בפעולה לא יכול היה להישאר אדיש לאינטנסיביות, לעוצמות, לתחושה הנפלאה שמשהו גדול קורה מולך.
הפעם, באחד האלבומים המפתיעים ששמענו בשנים האחרונות, החברים משתפים פעולה עם לא אחרת מאשר ננה צ'רי. מה קורה כשגרוב, אוונגרד-ג'אז בעוצמות אדירות והמון חיוניות נפגשים? כנראה שבדיוק הדבר הזה. שבעה קטעים מבריקים של Pאנק-ג'אז שיפילו אתכם בנוק-אאוט לריצפה.
J.D. Allen Trio - The Matador And The Bull
אחת מן הגדוּלות החבויות בעולם הג'אז היא האפשרות למציאת שפה ייחודית ואינטואיטיבית תוך כדי חקירה אין סופית. הסקסופוניסט ג'יי די אלן הוא אחד כזה שפשוט גדל ותופח מול עינינו כבר יותר מעשור. בשנים האחרונות הטריו שלו מצליח בכשרון רב לשבור שיאים חדשים ולהרחיב את מעגל המאמינים.
ברווח שבין המיינסטרים לשוליים המוזיקה של אלן צנועה, מרעננת, בלתי מתפשרת ומפתיעה. למרות שמשהו בצליל ובעוצמות מזכיר לא מעט דברים גדולים מן העבר, הגישה כל כך עכשווית וחדשנית עד שאנחנו נותרים פעורי פה מולה.
Esbjorn Svensson Trio - 301
מאז שנות השישים אין ממש מוזיקאי ג'אז שבמותם הפכו למיתוס, בפרט כאלו שמתו בדרך חסרת זוהר בעליל, בתאונת צלילה. במקרה של הפסנתרן השוודי אסביורן סוונסון הכאב כפול שכן היה בשיאו היצירתי, כפי שיעיד Leucocyte - אלבומו האחרון וללא ספק המאסטרפיס שלו. האלבום החדש של EST מציג חומרים נוספים מאותו הסשן שהפיק את Leucocyte.
הוצאת חומרים "עודפים" שטרם ראו אור לאחר מותו של מוזיקאי יכולה להיות בעייתית, הרי סביר שהחומר הטוב ביותר כבר מצא את מקומו באלבום כזה או אחר. הבעייתיות נמוגה באוויר עם הצלילים הראשונים הודות לכך שהחיפוש היה העיקרון המניע את EST, והסשנים האלה הם הירידה למרתף עם הפנס והידיים המחטטות. מחטטות בין הגרובים האפלים, בין המנגינות הדוקרות, בין היכולת שלהם למתוח את גבולות המוכר לרצון שלהם להגיע ללא נודע.
Art Blakey & The Jazz Messengers - Tough! / Hard Bop
מה שהפך את ארט בלייקי והג'אז מסנג'רס לאחד ההרכבים המצליחים לאורך השנים היתה היכולת שלהם למזג חדשנות מוזיקלית ובידור, כשהמקצוע הזה הכיל בתוכו תערובת גאה של אפרו אמריקאיות וכריזמה נוטפת. שני אלבומים של המסנג'רס מ 1956-7 היוצאים מחדש נותנים הזדמנות פז להתוודע לאחד ההרכבים הכי פחות מוערכים בהסטוריה של המסנג'רס, וללא ספק אחד המהנים שבהם.
המוזיקה המהירה של התקופה מתאימה כמו כפפה לידיים הצעירות ולנגינה הנושכת של הנשפנים החצופים, קו האש הראשון בחמישייה. ג'קי מקלין (סקסופון) וביל הרדמן (חצוצרה) יורים צרורות ביבופ מתריסות לחלל המעושן. בלייקי לא מפסיק להטריד את המצילה המסכנה,כשמפעם לפעם קולו נשמע מבעד לחרכי הצלילים, מדרבן אותם בצעקות של הנאה. שני אלבומים שלא חידשו הרבה מבחינה מוזיקלית אבל מעניקים כמויות אדירות של כיף.
שלישיית שי מאסטרו
הקטע האחרון באלבום הבכורה של הפסנתרן שי מאסטרו, גרוב פוליריתמי עם סלסול בקצהו, הוא מחווה לבסיסט אבישי כהן. מעין הכרת תודה למוזיקאי הנערץ עליו, הראשון שנתן לו הזדמנות ולצידו התפרסם. ואכן, מעל האלבום מרחף ענן שצועק אבישי כהן, אבל השמיים מעל ראשו של שי מאסטרו רחבים מספיק כדי לראות שם גם השפעות אחרות, המתכתבות עם מיינסטרים הג'אז המתחדש.
את כולן עוטפת כתיבה חזותית שלרוב נשמעת כמספרת סיפור או כמתארת מסע, כששמות הקטעים מגוייסים להצתת הדמיון. ההתרגשות שביציאה לדרך, הקשיים, ההתעשתות והחוויה שנחקקה מתורגמים לצלילים המספרים סיפור אופטימי, מלא חיים ולעיתים דרמטי. הפסנתרנות המורכבת עליה הוא נשען ודמיונו העשיר מאפשרים לו להעמיק ולהרחיב היכן שאחרים מקצרים, וליצור עולם צלילים מפורט, רגיש ומלא צבע.
הכותבים עובדים בג'אז באוזן, חנות הג'אז של האוזן השלישית .
לפנייה לכתב/ת 
