מרדף אחר חשוד - לכל שוטר מותר להשתתף?

האם מותר לשוטר לעשות ככל העולה על רוחו, בעת מרדף אחר מכונית בורחת? מרדף שנערך ברחובות גבעתיים ותל-אביב, הסתיים בתאונה קשה בין ניידת משטרה ורכב של יחידת חבלה, שהיה נהוג על-ידי חבלן. שני שוטרים נפצעו, נזק כבד נגרם לשני כלי הרכב, ונזקים נגרמו גם לעמודי תאורה, גדר הפרדה ורמזור. בבית המשפט הואשם החבלן בנהיגה בחוסר זהירות, אך סנגורו טען כי לשוטר שרודף אחרי מי שנחשד כמפגע, מותר לעשות הכל.

מה חשב בית המשפט על הצטרפותו של החבלן למרדף, ועל אחריותו לתאונה הקשה? המשיכו לקרוא.

"כשמדובר במי שנחשד כמפגע, כל מעשה של שוטר ייחשב כסביר"(צילום: עמית מגל)

"הצטרף למרדף על דעת עצמו"

הסיפור מתחיל במרדף רב-משתתפים שנערך בחודש מאי 2010, בשעה שתיים לפנות בוקר. "המרדף החל בגבעתיים", מתארת השופטת דלית ורד, מבית המשפט לתעבורה בתל-אביב. "רכב מסוג ב.מ.וו לא עצר במחסום משטרה, והחל להימלט. בתחילה השתתפו בו ניידות ממרחב דן, אך כשהגיע הרכב הנמלט לאזור תל-אביב הצטרפו אליהן ניידות ממרחב ירקון".

"כל מעשה של שוטר ייחשב כסביר"

על כתב האישום שהוגש נגדו, בגין נהיגה בחוסר זהירות, בחרו החבלן וסנגורו לענות בטיעון מפתיע. "השוטר, בתוקף תפקידו להגן על הציבור, רשאי לנקוט כל אמצעי סביר", הסביר הסנגור. ומהו אמצעי סביר? "כל אמצעי שהשוטר יהיה בדעה כי הוא סביר, הרי הוא סביר, ואין להרהר על כך", הבהיר הסנגור. או במלים פשוטות: לשוטר מותר לעשות ככל העולה על רוחו.