"עכשיו הכול יכול לקרות": יהודי צרפת בעין הסערה
יום סוער קשר בין פרסום הקריקטורות נגד מוחמד והמתקפה על החנות הכשרה בסרסל, "ירושלים הקטנה". התושבים מחכים שהגל יעבור, אך מבינים שהחגים לא מביאים עמם רק חיוכים: "מאז ומתמיד הרגשתי כאן בבית, עד השנתיים האחרונות"
ראש העיר קורא להיזהר, בעלי חנויות חוששים מהבאות והאזרחים מתארים חיים "בין הכיסאות" - יהודים תושבי סרסל, הפרבר הפריזאי שידע אתמול (ד') מתקפה על חנות מרכול כשרה, מעידים על דריכות ופחד שמעיבים על תקופת החגים. זמן קצר לאחר פרסום הקריקטורות על הנביא מוחמד, שהוביל לסגירת נציגיויות צרפתיות רשמיות ברחבי העולם, מסכימים התושבים על שורה תחתונה אחת: "משהו השתנה".
בחירות בארה"ב 2012
- לכל הכתבות של CNN ו-ynet
"כולם מסתובבים בחוץ מתוך סקרנות ומסתכלים על החנות. יש פה מלא אנשים", סיפר ל-ynet רוג'ר ועקנין, שהביע חשש מאירועים דומים בתקופת החגים. "לא חשבנו שמשהו כזה יקרה פה, אבל עכשיו הכול יכול לקרות, בטח בתקופת החגים". לאחר חופשת קיץ בישראל, מעיד ועקנין כי כעת הוא שוקל לשוב ארצה, "או אפילו לעלות".
ועקנין, אב לשני ילדים, תושב סרסל - עיר שמונה 60 אלף תושבים ונודעת גם בשם "ירושלים הקטנה", בשל המספר הרב של יהודים הגרים בה - סיפר על אזהרה פומבית שניסח ראש העיר, שקרא לתושבים "לשים לב ולהיזהר, כנראה עקב העניין הרב סביב הסרט על מוחמד".
"זה בלתי נתפס עד כמה קל לפגוע בקהילה היהודית כאן, וכנראה בכל העולם. זה בעיקר מדאיג מאוד", אמר צ'ארלי לוי, בעל עסק קרוב לחנות שבה אירע הפיצוץ. "זה אמור להיות שבוע עמוס, עם הרבה אנשים שמסתובבים בחנויות ובקניון בגלל החגים, ועכשיו אין ספק שזה ישנה את המצב".
למרות החשש שתיאר, מסרב לוי לחושב על צעד קיצוני. "תמיד חושבים על עלייה לישראל, זה בראש, אבל למה שנברח מפה? לא עשינו שום דבר פסול. אנחנו אמנם יהודים, אבל זו המדינה שלנו, כאן החיים שלנו נמצאים ולא יבריחו אותנו בכזאת קלות. אני רק לא מבין למה המשטרה לא נוקטת באמצעים יותר חמורים כלפי אותם מתפרעים מוסלמים".
לעומתו, תיארה ליטל שוורץ, ישראלית שעברה לפריז לפני כשנתיים, תחושות שקושרות בין זהות לבין מודעות. "לפעמים עוד קשה לי להתרגל לזה שאני כבר 'צרפתיה' לכל דבר ולא רק אורחת, מה שמוריד דווקא את רמת הפחד אצלי, אבל כשחושבים על העתיד - ולרצות להקים פה משפחה וילדים - זה כבר ממש מרתיע", סיפרה.
שוורץ הכירה את ארוסה בטיול לדרום אמריקה ויחד החליטו לגור בבירת צרפת. היא מצאה עבודה והחלה ללמוד לתואר ראשון. "אני הולכת ברחובות ואומרת לעצמי שאין ממה לפחד, כי מבחוץ לא יודעים מי אני ולאיזו דת אני משתייכת, אבל זה לא אמור להיות ככה".
בעוד שוורץ עדיין מתרגלת לחייה החדשים במדינה זרה, יודע ג'ורג' אזולאי, שמתגורר במרסיי מעל 20 שנה, כי "משהו השתנה", כהגדרתו. "מאז ומתמיד הרגשתי בבית בצרפת, עד השנתיים האחרונות", הדגיש. "לא יודע להסביר למה בדיוק ואיך, אבל משהו השתנה".
לדבריו, "מצד אחד יש עלייה של מהגרים מוסלמים - שגם מקבלים יחס עוין מהצרפתים - ומצד שני יש אווירה אנטישמית בהרבה מקומות". אזולאי הבהיר כי יש משמעות לביטוי "אין כמו ישראל", אך הבהיר כי בשלב זה, הוא ומשפחתו כבר בנו חיים במקום. "זה מצב מאוד מתסכל, שכל יום אתה חושש שיקרה משהו לך ולילדים שלך, או לאנשים שאתה מכיר, וכל יום מגלים הפתעות חדשות נגדנו. נקווה שהגל הזה יעבור במהירות".
לפנייה לכתב/ת 
