לא רק בגלל יום כיפור: איך הצום מגן על הלב?

צום קצר הוא הזדמנות טובה להשיג מנוחה אופטימלית, פיזית ומנטלית. אבל האם צום קצר יכול לתרום לנו עוד מבחינה בריאותית? האם צום בן יום אחד יסייע לנו לשרוף עודפי שומנים או לנקות רעלים מהגוף? האם הוא טוב ללב? 

קראו עוד על צומות וניקוי רעלים:

• שיטת ד"ר מאייר: צמים להבראת איברי העיכול
• צום בריא: מה לאכול לפני ואחרי ועל מה לוותר
• התחלה טהורה: מדריך לניקוי הגוף מרעלים
  

צום הוא התנזרות קצרת טווח - מכמה שעות ועד כמה ימים - מצריכה קלורית, באמצעות הפסקת מזון ושתייה. הצום קיים בתרבויות מקדמת דנא והוא מהווה חלק מהפרקטיקה של הדתות הגדולות כגון יהדות, נצרות, אסלאם, הינדואיזם ובודהיזם. הצום ידוע גם בקרב שבטים מרוחקים והופך להיות פופולרי כיום גם בקרב גישות תזונתיות מסוימות.

התנהגות צום טיפוסית בקרב קבוצות דתיות כוללת צום למשך יום אחד מספר פעמים בשנה כדוגמת יום כיפור, צום במהלך שעות היממה כדוגמת הרמאדן, או צום במשך מספר ימים ברצף כפי שנפוץ בקרב שוחרי הבריאות המודרניים.

צום ללא מים מחולק לשלושה שלבים:

• צום מוקדם - שלב הנמשך מהיום הראשון ועד היום השביעי לצום, כולל.
  

• צום - מתחילת השבוע השני לצום לעד לסוף השבוע השמיני.
  

• רעב - יכול להתחיל כעבור ארבעה-שמונה שבועות. במצב זה הגוף משולל הזנה עד שאיברים חיוניים "נצרכים" לצורכי אנרגיה והתוצאה עלולה להיות קטלנית.
  

ישנם צומות המבוססים על מים בלבד: אלו הם בדרך כלל צומות רפואיים הדורשים פיקוח רפואי, ועשויים להימשך חודש ואף שלושה חודשים.

חשוב להבין ש"צומות מיצים" או "תערובות ניקוי" למיניהן אינם נחשבים לצום אלא להגבלה קלורית קיצונית, אשר בריאותה מוטלת בספק ואין מספיק עדויות מדעיות מאחוריה.

האם נפטרים מעודפי שומן?

הרבה אנשים חושבים שצום קצר הוא הזדמנות נפלאה להיפטר משומנים עודפים. אמנם, כשמפסיקים לאכול הגוף צריך להשתמש במשאבים פנימיים לצורך אספקת אנרגיה, אולם למרבה הצער זוהי אינה תוכנית כבקשתך ולא ניתן לומר לגוף מתי וכמה תאי שומן לפרק, בטח לא בצום של 24 שעות.

בטווח של 12 שעות צום, רמת המרכיבים התזונתיים בדם יורדת וישנה ירידה הדרגתית בריכוזי האינסולין בסרום ועלייה הדרגתית ברמת הורמון הגלוקגון, המעודד ייצור גלוקוז מהגליקוגן בכבד, כדי להעבירו אל זרם הדם. אולם, מאגרי הגליקוגן בכבד מוגבלים ויש צורך בייצור גלוקוז מחומרים אחרים, שאינם פחמימתיים, בתהליך הקרוי גלוקונאוגנזיס.

בתהליך זה מנוצלות קודם חומצות אמינו גליקוגניות לצורך ייצור גלוקוז, אף שמתרחש גם פירוק של חומצות שומן. עדיין, קצב פירוק חומרים אלה מגיע לרמתו המקסימלית רק לאחר 48 שעות.

בהזדמנות זו כדאי לציין כי כל זה נכון למצב של צום מוחלט או צום עם מים. בצומות מיצים, לעומת זאת, לא מתרחשים אותם תהליכים, מאחר שצורכים גלוקוז מבחוץ.

יש אנשים שמוצאים בצום יום כיפור הזדמנות לרדת קילו או שניים. ירידה במשקל במהלך צום היא בדרך כלל 0.3% ממשקל הגוף ליום, בימים הראשונים, כשהירידה היא בעיקר בעקבות אובדן נוזלים. במחקר שבוצע בבית החולים איכילוב על נשים ביום כיפור נרשמה ירידה של כ-1.3 קילו במהלך הצום, אולם לרוב המשקל חוזר לעצמו ברגע שחוזרים לאכילה רגילה.

בנוסף, רוב האנשים מפצים על המחסור של הצום בהעלאת הצריכה הקלורית שלהם לאחר הצום. אותה התנהגות מתרחשת גם בצומות ארוכים יותר. במחקר שעקב במשך שבע שנים אחר 121 חולים שסבלו מהשמנת יתר ועברו צומות של חודשיים בממוצע, נמצא כי לאחר שנתיים-שלוש 50% מהם חזרו למשקלם לפני הצום, ובסוף המחקר 90% מהם חזרו למשקלם הקודם.

אם כן, אף על פי שצום עשוי להיות אפקטיבי לירידה במשקל, צום לבדו ללא ייעוץ ושינויים אחרים באורח החיים אינו מבטיח שמירה ארוכת טווח על המשקל הנמוך. 

רוב האנשים מפצים על המחסור בצום בצריכת יותר קלוריות(צילום: shutterstock)

האם צום משפר את בריאות הלב?

מאמר שפורסם בנובמבר 2011 במגזין future medicine הגיע למסקנה כי צום חד-פעמי אינו יכול להוות שיטה ל"תיקון מהיר" של הלב, אבל ייתכן שלצום כמה פעמים בשנה, במשך שנים או עשרות שנים – יש יתרון קליני משמעותי.

אין זה אומר שצריך להתחיל לפתח הפרעות אכילה, אבל אולי היצמדות לצומות הרשמיים של היהדות במהלך השנה, למשל, יכולה להספיק כדי לתת יתרון בריאותי ללב.

אחד המנגנונים המעניקים יתרון בריאותי זה הוא עירור ייצור הורמון הגדילה במצב של צום בקרב מבוגרים. במחקרים רבים נצפתה עלייה ברמות הורמון הגדילה, כשעיקר העלייה התרחשה במהלך 24 השעות הראשונות של הצום, עם תוספת מינימלית ב-96 השעות שלאחר מכן.

הורמון הגדילה האנושי הוא מרכיב מפתח בוויסות המטבוליזם של מבוגרים, דרך השפעה נגדית על אינסולין ועידוד פירוק שומן, שני מהלכים המסייעים בהפחתת מסת שומן בטנית. צמצום רקמת השומן בתורו מפחית עמידות לאינסולין, ובכך מקטין את הסיכון לפתח סוכרת ובעיות אחרות הקשורות לוויסות מטבולי.

חיזוק לכך אנו מקבלים ממחקרים אפידמיולוגיים, שמצאו כי לאוכלוסיות שצמות יש סיכון נמוך לסוכרת ולמחלת עורקים כליליים. אחד המחקרים המשמעותיים בוצע ביוטה שבארצות הברית בשנת 2008. המחקר כלל 448 אנשים, כאשר כשני שלישים מהם היו חברי כנסיית המורמונים, אשר רובם צמים במשך 24 שעות אחת לחודש, למשך שנים או עשרות שנים עוד מתקופת נערותם.

במחקר נמצא כי צום קשור לשכיחות נמוכה יותר ומובהקת של מחלת עורקים כליליים וסוכרת. מחקר דומה נוסף בוצע ב-2011 על 200 אנשים והראה תוצאות דומות.

המוטיבציה למחקרים אפידמיולוגיים אלו הייתה נתונים סטטיסטיים משנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, שלפיהם תמותה ממחלות לב וכלי דם הייתה נמוכה יותר ואריכות הימים הייתה ארוכה יותר בקרב אוכלוסיית יוטה, ובעיקר בקרב המורמונים, לעומת שאר אוכלוסיית ארצות הברית.

בהתחלה חשבו כי הנתונים נובעים מהאיסור החל עליהם בהקשר של שימוש בטבק, אולם ניתוח מעמיק יותר הראה שמצבם הבריאותי קשור בצומות השגרתיים.

אם כן, צום שבשגרה במשך שנים או עשרות שנים שומר על בריאות הלב ועשוי לתרום להארכת החיים. מובן שיש צורך להמשיך ולחקור את הקשר הזה.

האם צום עוזר בניקוי רעלים?

הצום נתפס כאחת הדרכים להגביר סילוק פסולת מהגוף, אולם מחקרים לא הצליחו להוכיח זאת. התשובה לכך טמונה אולי ביכולת של אנזימי כבד בעלי תפקיד דה-טוקסיקטיבי (של ניקוי רעלים) לתפקד הן במצב רעב והן במצב של אספקה תזונתית של חומרים שלהם הם נדרשים לצורך פעילותם השוטפת.

עם זאת, נראה כי לאדם המודרני, החשוף לרעלנים רבים ולמתכות כבדות, צום מוחלט ארוך טווח עלול לגרום לעלייה משמעותית במתווכי ביניים פעילים ורעילים לכשעצמם ולעלייה ברדיקלים חופשיים.

מצב זה עשוי להזיק במיוחד לחולים כרוניים, שהרזרבות נוגדות החמצון שלהם נמוכות משמעותית בדרך כלל. לכן, צומות ארוכים נעשים בפיקוח רפואי בלבד.

כמובן שעליכם לבדוק עם הרופא שלכם אם מותר לכם לצום, בעיקר אם אתם נוטלים תרופות או סובלים ממחלות כרוניות.

הכותבת היא נטורופתית מוסמכת R.Na, בעלת קליניקה פרטית, מנהלת אתר טבע-לי ומרצה בבית הספר לרפואה משלימה בסמינר הקיבוצים