שעון החורף מגיע: "אנשים פחות מחללים שבת"
לדתיים הקדמת שעון החורף "תחסוך" שעה בצום ביום כיפור, אולי תקל גם את ההשכמה לתפילה, ויש מי שמרוצה מ"סדר יום יותר טוב לילדים". אבל לרבים אחרים זו סיבה לעצבים: "הבית הופך לשדה קרב. אי אפשר ללכת לג'ימבורי כל הזמן"
שעון הקיץ
יגיע לקצו בלילה שבין שבת לראשון כאשר מחוגי השעון -
למי שעוד יש מחוגים - יוזזו ב-2:00 שעה אחת לאחור. נדמה כי לא משנה את מי שואלים, קשה למצוא מי שממש מרוצה מהמעבר המוקדם לשעון חורף לפני יום כיפור, לא החילונים וגם לא הדתיים.
זה לא משנה הרבה לתפילות, אין הבדל גדול של אור או חושך ממילא", אמר ל-ynet חרדי מבוגר מבני ברק.
- בחירות בארה"ב 2012
- כל הדיווחים ב-CNN ו-ynet
אף שבציבור החילוני התפישה היא כי הדתיים והחרדים עומדים כאיש אחד מאחורי שר הפנים אלי ישי ומאחורי יו"ר ועדת הפנים, ח"כ אמנון כהן, אנשי ש"ס, שמעכבים את חקיקת קיצור שעון החורף, מתברר שיש כאלה שממש לא מבינים על מה המהומה. "מצדי אפשר לשנות את השעון גם אחרי החגים,
יועצת שינה מסבירה:
איך לעזור לקטנטנים לעבור שעון?
דבורה זהבי כהן
המעבר לשעון החורף מעלה חשש גדול בקרב הורים לתינוקות ופעוטות, שכבר יכולים לדמיין את עצמם כצוות הווי ובידור בשעה חמש לפנות בוקר. איך מרגילים את הילדים לשינוי ותוך כמה זמן סדר היום שלהם יחזור לקדמותו?
אייל מנדל, גם הוא חרדי מהעיר הגדולה, חושב שלא צריך להפוך כל דבר לריב בין חילונים לדתיים. "לדעתי זה עניין של נוחות ופחות עניין דתי. מבחינתי לעבור לשעון חורף זה יותר מקל. אם עושים את זה בגלל יום כיפור אז זה בסדר כי יש פחות שעה לצום. באופן כללי, ככה הילדים שלי הולכים לישון מוקדם יותר ויש להם סדר יום יותר טוב בשעון חורף". לדבריו, "בימי הסליחות זה עוזר, אבל זה באמת לא קריטי".
אברך מבוגר הסביר כי לדעתו "יש אפליה גדולה כלפי ציבור המתפללים. זמן התפילה בימים אלו הוא כמעט שעה וחצי ויש אנשים שעובדים אחר כך, לכן טוב היה שהיו מתחילים את שעון החורף עוד מראש חודש אלול, לפני יום הכיפורים, לתת לאנשים לומר סליחות, ושלא יהיו אנשים מבולבלים ולא מתפקדים בגלל שקמו בחושך".
חיים, תלמיד ישיבת פוניבז', סבור כי המעבר לשעון חורף "מקל בתפילות, וכשיש חושך מוקדם יותר, אנשים פחות מחללים שבת כי נגמר להם היום".
לעומתו, ישראל, תלמיד ישיבה צעיר חושב אחרת. "ביום כיפור אני מעדיף שעון קיץ שיהיה אור כמה שיותר מאוחר, מה זה משנה עוד שעת אור או חושך לתפילה או לצום. שיאחרו את התפילה ויתחילו בשבע". ניסים, תלמיד ישיבה אחר, הוסיף: "הצום יוצא יותר מוקדם אז לדעתי זה זמן טוב להעביר את השעון".
בצד החילוני, לעומת זה, ההורים לילדים קטנים הם אלה שמרגישים היטב על בשרם את השינוי הפתאומי בשעון. "זה מזיק מאוד לרווחה האישית שלנו. בשעה 18:00 בערב כבר לא נוכל לצאת החוצה עם הילדים וזה מגביל", אמרה אביגיל (34), אם לשלושה ילדים בני 3, 4 ו-8 מירושלים. "בגלל שמחשיך מוקדם אי אפשר להיות בחוץ ולכן חוזרים הביתה, הילדים הופכים עצבניים. השעה הזאת שלפני השינה היא שעה קשה, אצלנו בבית קוראים לה 'שעת המכשפות'. הבית הופך לשדה קרב".
"פוגע בחינוך לחיסכון בחשמל"
גם שרית (24), אם לתאומים בני שלוש מיהוד, אומרת שהמעבר לשעון חורף מתסכל אותה. "הילדים אוהבים להשתולל ולפרוק אנרגיה. גם אם הם נשארים אצל חברים הם עדיין במקום סגור ופשוט מתסכל להשאיר אותם כל הזמן בבית. מצד שני אי אפשר לקחת אותם חמש פעמים בשבוע לג'ימבורי כי העלויות הן גבוהות. מציבים לנו עובדה והילדים פשוט ייאלצו לשחק בגן השעשועים בחושך כי לא בכל מגרשי המשחקים יש תאורה. מה גם שילדים קטנים פוחדים מהחושך".גם החוגים שמתחילים בדרך כלל ב-17:00 מוקדמים בעקבות השינוי לשעה 16:00. לדבריה של אבישג (36), אם לשלושה מכפר סבא, "זה מתנגש עם דברים אחרים. אני לא מספיקה לחזור מהעבודה וכבר צריכה לצאת מהבית. בשנה שעברה הבן הבכור היה אומר לי 'אוף אמא משעמם לי! למה החושך בא מוקדם?'. שינוי השעון גם מביא לבזבוז בחשמל והילדים מתרגלים להדליק אור כל הזמן. זה פוגע בחינוך לחיסכון בחשמל".
לפנייה לכתב/ת 
שעון חורף, בעד או נגד?
מומלצים
