:) חוגג 30 שנות חיוכים

יום הולדת לסמיילי: האמוטיקון (שילוב של המילים emotion ו-icon), סמל המעביר הבעת פנים באמצעות שילוב של סימני פיסוק ואותיות, חגג אתמול שלושים שנות קיום באינטרנט. הראשון שעשה שימוש באמוטיקון הוא סקוט פלמן (Fahlman) חוקר למדעי המחשב, שהעלה הצעה ללוח המודעות הדיגיטלי של החוג לפיה החברים בחוג יסמנו אמירות הומוריסטיות באמצעות הסמיילי.

בעמוד האינטרנט שלו, פלמן מגלה שהסיבה בגללה יזם את השימוש באמוטיקון (בעברית - "רגשון") היתה פרקטית למדי, "בתחילת שנות השמונים, קהילת מדעי המחשבים באוניברסיטת קרנגי מלון עשתה שימוש רב בלוחות דיגיטליים ברשת - מקום בו מרצים ותלמידים יכלו לקיים דיונים במגוון נושאים (...) חלק ניכר מהפוסטים שעלו כללו הומור, אך אם מישהו היה מעלה הערה סרקסטית, חלק מהקוראים לא הבינו את הבדיחה והעלו תגובות ביקורתיות ארוכות, דבר שעורר מגיבים נוספים להעלות את הביקורת וההסברים שלהם".

"הבעיה הזו הביאה כמה מאיתנו לחשוב שאולי צריך לסמן באופן מפורש פוסטים שאין לקחתם ברצינות (...) ואכן הוצעו מגוון של "מסמני בדיחות". בתוך הדיון הזה, עלה בדעתי שהסימן :-) יהווה פתרון אלגנטי. באותו פוסט הצעתי גם שהסימן :-( ישמש לסימון אמירה רצינית, למרות שבמהרה הסימן שימש בעיקר להביע חוסר שביעות רצון, תסכול או כעס".

פלמן מספר שלאחר חודשים ספורים הוא וחבריו החלו להבחין בעשרות אמוטיקונים חדשים שנוצרו מחוץ לקהילת החוג למדעי המחשב. "(סמיילי) פעור פה ומופתע, סמיילי מרכיב משקפיים, אברהם לינקולן, סנטה קלאוס, האפיפיור וכולי". אך למרות השפע בהבעות איקוניות, הסמיילי הפופולרי נשאר עד היום זה שפלמן הציע, והגרסה נטולת האף :)

הסמיילי המקורי אגב, אותו הפרצוף החייכן והצהוב שאנו מכירים, מיוחס למעצב הגרפי האמריקאי הארווי בל, שיצר אותו במסגרת קמפיין פרסום עבור חברת ביטוח בשנת 1963.

במקרה של הרשת, השימוש בסמיילים במקור היה אמור לתמוך בטקסט, לעזור לאלו שמנסחים אותו לנעוץ את המסר. אך היום דומה הסמיילים תופסים חלק ניכר מהשיח ולפעמים אפילו מחליפים משפטים שלמים. במובן הזה, דומה שהשימוש המוגבר בסימנים מהווה חזרה בזמן – האדם הקדמון צייר ממוטות על קירות המערה, ואנחנו מעלים סמיילי שנותן נשיקה על קירות הפייסבוק :-*