השואה, עכשיו בפרסית. האיראני שמתעקש להנציח

"אם השואה תוכננה על ידי המערב, מדוע אתם לא מאפשרים לחקור אותה? השואה הפכה לקופסה שחורה, ולא מרשים לאף אחד לפתוח אותה ולבדוק אותה... אם האירוע הזה כל-כך חשוב, מדוע אתם לא מרשים לנו לחשוף את המציאות לכל העולם?"

את הפנינים שבפתיחה סיפק, לא בפעם הראשונה ובטח שלא בפעם האחרונה, נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד בספטמבר 2009. מאז חזר שוב ושוב על דרישתו "לפתוח את תיק השואה" - ולא שעה להפצרות העולם המערבי ואפילו משטר הרוסי המגונן שיחדל מהכחשת רצח העם הגדול בהיסטוריה. הוא תבע ש"גורמים רשמיים ובלתי תלויים" יבדקו אם השואה אכן התרחשה, והתעקש שגם אם אירעה - היא הייתה רק תירוץ בלתי-מוצדק להקמת מדינת ישראל וגירוש הפלסטינים מתחומיה.

מאחורי החומות הבצורות שמבודדות את איראן משאר העולם, פעל אחמדינג'אד כמעט בחלל ריק. משטר האייתוללות שלו ובכירי דת איראנים ניסו לקדם את אותה משנה המפקפקת בעצם התרחשות השואה, וניצלו את העובדה שחומרים מחקריים על מלחמת העולם השנייה וזוועותיה היה קשה מאוד למצוא בפרסית. כעת, אולי, המצב משתנה: מיזם חדש מבקש להכיר לאיראנים ברפובליקה האיסלאמית ומחוצה לה את המושגים "משרפות", "גטו" ו"מחנות השמדה", והכול - בשפת אמם.

ספרו של באבאקניה. גייס והשקיע שני מיליון דולר

מי שלקח על עצמו להציב את המכשול הזה בדרכו של נשיא איראן הוא ד"ר ארי באבאקניה, גניקולוג מומחה להפריה, שלפני עשור וחצי החליט לפנות את זמנו ולהתמסר לכתיבת ספר ראשון בפרסית על השואה. 15 שנה עברו, ובאפריל השנה הושלמה המשימה. כעת מבקש הרופא מלונג ביץ', קליפורניה, להסתער על 120 מיליון דוברי הפרסית, שמעולם לא קיבלו לידיהם מסמך מפורט ורציני על הזוועות שעשו הנאצים ועוזריהם ביהודי אירופה.

"יש בעולם אין ספור ספרים על השואה - בעברית, באנגלית, בצרפתית, בגרמנית ובעשרות שפות אחרות, אבל בפרסית - אין", אומר ד"ר באבאקניה ל-ynet. "חשבתי לעצמי שאני יכול לכתוב ספר כזה. בהתחלה התכוונתי לכתוב ספר קטן, של אולי 300 עמודים, ולהשלים אותו בתוך חצי שנה עד שנה", הוא משחזר. אחרי הכול, היה לו ניסיון קודם בכתיבה על העם היהודי: הוא כתב שני ספרים על התרומה היהודית לציוויליזציה ועל הזוכים היהודים בפרסי נובל, וחשב לכתוב ספר נוסף. "די מהר הבנתי שהדרך היחידה לכתוב על השואה היא לעשות זאת ביסודיות ובלי מגבלה של זמן ומילים. 15 שנה לקח לי לכתוב ארבעה כרכים בפרסית, המשתרעים על פני 2,500 עמודים".

התשובה להצהרות המקוממות של אחמדינג'אד, מסביר ד"ר באבאקניה, צריכה להיות מתוחכמת יותר מאשר רק זעם וביטול דבר כהבל-הבלים. "כשאחמדינג'אד מכחיש את השואה, לאיראנים אין שום כלי להתנגד בעזרתו לדבריו", הוא טוען, "כשאתה קורא את מה שנשיא איראן אומר - ואני קראתי - אתה שם לב שהוא לא אמר שהשואה לא קרתה. הוא אומר שצריך לחקור אותה. אז הנה, חקרתי, וזו התשובה שלי. אנחנו חיים בעולם חופשי וזכאים להחזיק בדעות שונות, אבל עם העובדות אי אפשר להתווכח. השואה היא האירוע המתועד ביותר בהיסטוריה האנושית, ולאלה הטוענים שהשואה לא התרחשה אני יכול לענות רק - הלוואי שהיא לא הייתה מתרחשת".

מובלים למוות בשואה. "התמיכה של ארה"ב ביהודים היא מיתוס"(צילום: באדיבות יד ושם)

ד"ר באבאקניה לא עזב לחלוטין את הרפואה, אבל פינה חלק ניכר מאוד מזמנו עבור חיבור הספר בפרסית על השואה. גם כיום הוא משמש כיו"ר הוועדה הרפואית המייעצת למרכז לרפואת נשים בלוס אנג'לס, אבל תיעוד השואה הפך למשימת חייו. ב-1993, כשנפתח מוזיאון השואה בוושינגטון, התקשר לאנשי המוסד החדש וביקש להשתתף בטקס החנוכה. "אשה מעבר לקו אמרה לי שיש רק 500 מוזמנים ובהם נשיא ארה"ב ביל קלינטון, אלי ויזל וניצולי שואה. היא שאלה אם אני ניצול, והשבתי שכולנו ניצולים. יושב ראש המוזיאון ביקש לדבר איתי, ואמרתי לו אותו הדבר: שלא משנה אם אתה חי באיראן או באוקראינה, אם היטלר היה מצליח - כולנו היינו מושמדים. היו"ר שמע, והזמין אותי לטקס".

מסביב לעולם ב-80 אלף דולר

הוא נולד בכפר קטן באיראן, ולמד בבית הספר לרפואה באוניברסיטת טהרן. ב-1974 יצא ללימודים בארה"ב, ואחרי ארבע שנים המשיך להשתלמות בנושא פוריות באוניברסיטת קליפורניה. אחרי המהפכה האיסלאמית באיראן ב-1979, שהביאה את האייתוללות לשלטון והפכה את המדינה לתיאוקרטיה, שלחו אליו ההורים את חמשת אחיו ואחיותיו, ובהמשך הצטרפו אליהם שניהם. כעת, כל משפחתו נמצאת בארה"ב.

ד"ר ארי באבאקניה מספר כי להרפתקת כתיבת הספר על השואה נכנס אחרי שגילה שכל החומר שיכולים האיראנים למצוא על השואה באינטרנט בשפת אמם, מסתכם ב"אולי 50 עמודים בפרסית של יד ושם בירושלים ושל מוזיאון השואה בוושינגטון". הוא חשב שצריך לעשות מאמץ גדול הרבה יותר: "אמרתי לעצמי שצריך לספר את הסיפור כולו. כולם מדברים על הכוח היהודי, אבל בספר אני מציג את היעדר התגובה של מנהיגי העולם להתרחשויות בשואה, ואת חוסר היכולת של היהודים להציל את עצמם. כל מה שאומרים על התמיכה של ארה"ב ביהודים הוא מיתוס. אם ליהודים היה כזה כוח בזמן השואה, מדוע הם לא הצליחו להציל שישה מיליון מבני עמם? אפילו מורגנטאו היהודי שהיה שר האוצר של הנשיא רוזוולט והציל אותו מהשפל הכלכלי החמור ביותר, לא יכול היה להציל את היהודים".

מנהיגי איראן. "על העובדות אי אפשר להתווכח, השואה היא האירוע המתועד ביותר"(צילום: AFP)

ד"ר באבאקניה הקים קרן מיוחדת לזיכרון השואה ושמה "ממורה", שילוב בין המילים "מנורה" ו-"Memorial" - הנצחה באנגלית. במשך 15 שנה הוא גייס והשקיע בפרויקט כשני מיליון דולר. כעת, חמישה חודשים אחרי שראה ספרו אור, הוא מקווה להחדיר אותו גם למדינות הרחק מעבר לים, כולל מולדתו איראן. "יש סנקציות שמקשות על ייצוא ספרים מארה"ב לאיראן, אבל יש מפיצי ספרים אירופים ששולחים ספרים לטהרן ורוצים להביא את הספר שלי לשם", מספר באבאקניה, "אבל בכל מקרה המאמץ הזה יניב מעט מאוד קונים".

הדרך היעילה ביותר לדבריו להפיץ את הספר ולהשפיע היא באמצעות האינטרנט. "המטרה שלי היא שתהיה גישה בחינם לספר באינטרנט. המוציא לאור של הספר מוכן לעשות את זה אחרי שההכנסות ממכירת הספרים יגיעו ל-80 אלף דולר כדי לכסות על עלויות ההדפסה. אנחנו מקווים שבתוך שנה נגייס את הסכום על-ידי תרומות או על-ידי מכירת הספר ונוכל להעלות את הספר לאינטרנט".

באבי יאר. המיזם הבא של הרופא האיראני: ספר לילדים(צילום: Gettyimages)

הרופא האיראני רואה בעיני רוחו כיצד חודר הספר אל לבבותיהם של תלמידים וסטודנטים איראנים. "אני מקבל תגובות נהדרות מאיראנים מוסלמים שקוראים את הספר. בינתיים החשיפה היא בארה"ב ובאירופה, שבכל אחת מהן יש כשני מיליון איראנים. אני חושב שאיראנים שחיים באמריקה ובאירופה כמיעוט, יכולים להבין את הכאב שחווה מיעוט כפי שהיהודים היו בשואה". לפני כמה ימים קיבל מכתב אוהד מאיראני מוסלמי החי בהולנד. "יותר מ-80% מרוכשי הספר שלי הם איראנים מוסלמים. הם צמאים ללמוד, הם מזמינים אותי להרצאות, וקבלת הפנים היא מעל ומעבר לחלומות הכי ורודים שלי. עכשיו, כמו

שאמרתי, חשוב להחדיר את הספר לאינטרנט".

אבל ד"ר באבאקניה אינו מסתפק בזה. כעת הוא כותב שני ספרים על השואה באנגלית, ומתכנן את הצעד הבא. "אני מתכוון ליצור ספרון הדומה להגדה של פסח, ושהוא יהיה הגדה של השואה לילדים. בחנוכה מדליקים חנוכיה, בפסח קוראים את ההגדה, ואני מקווה שנגיע למצב שבו ביום השואה יקראו את סיפור השואה. הניצולים הולכים לעולמם, ואסור שהדורות הבאים ישכחו. בקרוב אתחיל לעבוד במלוא המרץ על הפרויקט הזה, שמיועד לשרת ילדים בני 12-13, הגיל שבו ילדים מתחילים להבין".