ארוכה הדרך לאיראן: קומץ מטוסי התדלוק יספיק?

נקודות התורפה של ישראל בתקיפה אפשרית באיראן נחשפות פעם נוספת: במאמר מקיף שכתב חוקר מאוניברסיטת סטנפורד בארצות-הברית, הוא מציג את הקשיים של ישראל, אם זו תחליט לא לחכות לארצות-הברית ולהפציץ בעצמה את מתקני הגרעין של הרפובליקה האיסלאמית. החוקר הגרמני, פרופ' יוזף יופה, מסביר במאמר שכתב כי לישראל אין פצצה שיכולה להרוס את אתר הגרעין התת-קרקעי בפורדו, מרחיב על הצורך לעבור מעל מדינות אויב בדרך לאיראן ומתמקד בעיקר במחסור במטוסי תדלוק.

• ארה"ב בוחרת 2012 - לכל הכתבות של CNN ו-ynet
  

המאמר, שפורסם לצד שורת מאמרים נוספים בנושאי ביטחון לרגל כנס סייבר בגרמניה, נפתח בתיאור של פצצת ה-MOP. "זהו חומר הנפץ החזק ביותר בארסנל האמריקני", כותב יופה. "הוא שוקל 14 טונות, אורכו 6 מטרים. הפצצה המפלצתית נבנתה כדי לחדור דרך 60 מ' של בטון מזוין, לפני שמטענה במשקל 2.5 טונות יתפוצץ. זו הפצצה שבה יעדיפו האמריקנים להשתמש כדי למחוק את המטען בפורדו ליד קום".

"הגאוגרפיה היא האויבת המרכזית"(צילום: AFP)

לדבריו, חיל האוויר האמריקני הזמין את הפצצה לאחר חשיפת המתקן להעשרת האורניום בפורדו לפני שלוש שנים. לישראל אין פצצה כזו, וגם לא מפציצים כ-B-2 האמריקנים, שבמקרה של תקיפה אמריקנית יהיו אלה שיטיסו את אותן פצצות אל היעד. אבל פורדו, אחד משני מתקני העשרת האורניום המרכזיים באיראן ביחד עם נתנז, הוא רק בעיה אחת שמולה תצטרך להתמודד ישראל.

תקיפה באיראן - דיווחים אחרונים ב-ynet:

האם כוחות אמריקניים אחראים לפיצוץ באיראן?

בחריין ואיחוד האמירויות החרימו משלוחים לאיראן

איראן: תקיפה ישראלית? כמו היתוש שעקץ פיל

נתניהו מתגונן בארה"ב: "תרצו גרעין לפנאטים?"

קושי נוסף, ולא פחות מרכזי, הוא המרחק הגדול מאיראן. למעשה, משמונה היעדים המרכזיים של חיל האוויר, רק לכור המים הכבדים באראק ניתן להגיע ללא תדלוק. "ה-F16I יכול לכסות 1,500 קילומטר ברצף עם מכל דלק נוסף, ואם הוא טס בגובה גבוה מאוד. אבל כדי לחמוק מהמכ"מים של ירדן, עיראק ובעיקר איראן, הוא צריך לטוס בגובה נמוך - ורדיוס הלחימה שלו מתכווץ בחצי. ה-F-15I, המטוס האימתני ביותר של חיל האוויר הישראלי, יכול לטוס קרוב לוודאי בין 1,000 ל-1,500 קילומטר ללא תדלוק".

"ועדיין, זה לא מספיק", כותב יופה, ומרחיב על הקשיים בדרך לאיראן. "הטייסים יהיו חייבים לחזור כ-100 ק"מ לפני מתקני ההעשרה בפורדו ובנתנז, אם לא יתדלקו באוויר. אם הם יטוסו, הם בכל מקרה יצטרכו לתדלק מעל מרחב אווירי לא ידידותי - ירדן ועיראק נמצאות בנתיב הישיר, סוריה וטורקיה בנתיב הצפוני. חיל האוויר יכול לטוס במרחב לא עוין רק אם יבחר לעקוף את חצי האי ערב - וזהו מרחק בלתי אפשרי של כ-5,000 קילומטר. הגאוגרפיה, אם כן, נותרה האויבת המרכזית של ישראל, אויבת שניתן לגבור עליה רק באמצעות תדלוק אווירי".

והתדלוק האווירי הוא אולי הבעיה המרכזית. "לישראל יש מספר חד ספרתי של

מטוסי תדלוק, מטוסי בואינג 707 שעברו הסבה. וכעת זמן לקצת חשבון - לחיל האוויר 100 מטוסי F-16I ו-25 מטוסי F-15I. אם כולם יטוסו ביחד, יהיה צריך לתדלק אותם פעמיים, בכל כיוון - 125 כפול 2. סך הכל 250. וכל זה עם קומץ של מתדלקים. גם במצב שרק חצי מהמטוסים יהיו באוויר זה עדיין לא ישנה בגלל שהמפציצים יצטרכו להתחמש נגד מטוסי קרב וטילי קרקע-אוויר. מטוסי ה-F-14 ומיג 29 האיראנים אמנם ישנים, אך עדיין מצריכים תגובה. גם מערך הנ"מ של טהרן לא חדיש, אך הוא עדיין מהווה סכנה".

בהתאם להערכות האמריקניות כי ישראל אינה יכולה להשמיד את כל מתקני הגרעין, אלא רק לדחות את המרוץ שלה לפצצה, גם החוקר סבור כך - ומאמין כי צה"ל יבחר לפגוע בכמה מהמטרות ולא בכל 8 המרכזיות. מסקנתו היא שחיל האוויר ינסה להשבית את מרכיבי המפתח בשרשרת אספקת הגרעין על ידי השמדה של מרכז ההעשרה בנתנז, הפגיע יותר ביחס לפורדו, ושל מתקן המרת האורניום באיספהאן. הוא מסביר כי ללא האפשרות להמיר אורניום לגז UF6, איראן תאלץ להפסיק את ההעשרה.

Read this article in English