שתף קטע נבחר
 

לקצר עוד יותר את שעון הקיץ

לו היה הדבר תלוי בי, היה שעון הקיץ מתחיל דרך קבע אחרי ליל הסדר ומסתיים לפני יום הכיפורים. לא את הכול יש למדוד בכלים כלכליים. אין ביטוי בולט מזה למדינת העם היהודי

טקס זה חוזר על עצמו מדי שנה בשנה. החצב מבשר את בוא הסתיו והשקדייה המלבלבת את האביב, ושעון הקיץ - ולאחר מכן שעון החורף - מזמינים מאמרים והערות הנוטפים לעיתים אי-הבנה ואף עוינות מטעם אלו התוקפים את המעבר לשעון קיץ וחורף במועדים שנקבעו על ידי הכנסת.

 

אכן, עם הגעת שעון החורף מוזז השעון אחורנית מוקדם יותר מהעולם כולו. מדינת ישראל מתייחדת מן העולם כולו בהרבה עניינים, ואחד מהם הוא היותה מדינתו של העם היהודי. ומה נעשה והעם היהודי שומר - וחלק גדול ממנו אף בקפדנות - את צום יום הכיפורים ואת מנהג הישיבה המשפחתית לליל הסדר? לעם היהודי, שמדינתו היא מדינת ישראל ולא ארצות הברית או בלגיה המובאות לעיתים כדוגמה למקומות יישוב אחרים שבהם יושבים יהודים, זכות מלאה לציין את שני המועדים המרכזיים האלה בדרך הנכונה והטובה ביותר. ידוע שמרבית תושביה היהודיים של המדינה חוגגים את ליל הסדר, ולא מעט מהם עושים זאת בזמן הראוי - כלומר לאחר השקיעה - ונוכחותם של ילדים ערים ורעננים באירוע חשוב זה הוא מרכיב מרכזי, ולמענם אני מוכן לאחר את שעון הקיץ בכמה ימים.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

לא, אשתי ארזה לי / קצין ביטחון בנתב"ג

על חטא החזירוּת / פישי הגדול

 

המחאה נגד שעון החורף אמש בכיכר רבין  (צילום: AP) (צילום: AP)
המחאה נגד שעון החורף אמש בכיכר רבין (צילום: AP)

 

ובאשר ליום כיפורים - הטענה כי הוא צום בן 25 שעות ממילא ועל כן אין שום טעם בשינוי השעון בנויה על אי הבנה במקרה הטוב ועל היתממות במקרה הרע. אכן, הצום הוא בן 25 שעות, אך כל הצמים יודעים שהקושי הוא במשך היום, מאז ההשכמה, ולא במהלך שעות הערב והשינה. הצום מכביד על זקנים וחולים וגם על צעירים לימים ובכלל, מי שפוקד את בית הכנסת ויושב בו כל היום יודע שאין זה קל לצום במקביל לפעילות ליטורגית מורכבת וארוכה. האפשרות לסיים את הצום שעה מוקדם יותר ביום, אך עדיין 25 שעות מתחילתו, היא משמעותית לפחות עבור הזקנים והחולים וכל מי שהצום קשה עליו. כשם שליל הסדר חשוב, לדעתי, עבור הצעירים, חשובה הקלת הצום עבור הזקוקים לה. כל אלה הם חלק מהחברה, וההתחשבות בזולת הייתה מאז ומתמיד נר לרגלי רבים מאתנו.

 

לא את הכול יש למדוד בכלים כלכליים. אומרים לנו כי הקדמת שעון החורף עולה ל"משק" בכך וכך מיליוני שקל בהפסדי חשמל ותפוקה. אודה ולא אבוש, שלא ברור לי כלל מי זה אותו "משק", ואני בור ועם הארץ כשמדובר בנושא כגון זה. האם זו המדינה כולה? הממשלה? חברות מסוימות? אני מוכן להעביר חמישה שקלים עבור כל אחד מבני משפחתי ל"משק" שיוצא ניזוק מהחלפת השעון. נראה לי שזה חלקי כאחד משבעת מיליוני התושבים כאן.

 

בטוחני שאשמח להכפיל ואף לשלש את תרומתי ואף פי 20, והכול למען "משק" שייעשה אנושי קצת יותר, מתחשב קצת יותר, יהודי קצת יותר. צום יום כיפור וליל הסדר הם סמלים יהודיים בולטים, ואל יאמרו לי שיהודי בלגיה או ארצות הברית צמים  על פי השעון שלהם (המצב נורא יותר בצפון שבדיה, דרך משל). אשריי שאינני יושב ביניהם, ואת מחיר ישיבתם בגולה - כך אני קורא למה שאחרים יכנו "תפוצות" - ראוי שישלמו כפל כפליים!

 

לא כל בני האדם קורצו מעור אחד ויש ודאי לא מעטים המחבבים את שעות הערב וירצו ערב ארוך יותר במקום שעות אור מתמשכות, הן לשם יציאה לבילויים או השכבת ילדים לישון, ועוד. לו היה הדבר תלוי בי, היה שעון הקיץ מתחיל דרך קבע אחרי ליל הסדר ומסתיים לפני יום הכיפורים - כלומר: חצי שנה פחות שישה ימים. אין ביטוי בולט מזה להיות מדינת ישראל מדינתו של העם היהודי.

 

פרופ' אביגדור שנאן, החוג לספרות עברית, האוניברסיטה העברית בירושלים

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
תתחשבו בזולת. אביגדור שנאן
מומלצים