עשרת הדיברות למתפלל ביום כיפור

1. דרס קוד

מקובל להגיע בלבוש שמכבד את קדושת בית הכנסת. מי שממש רוצה להתחבר לאווירה של יום כיפור, יכול להופיע בלבוש לבן.

• מחפשים עוד דברים מעניינים על יהדות? היכנסו לפייסבוק שלנו
  

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• חטאתם לפניו - אפשר לתקן. שירו איתם
• גם אני יודע מה הבעיה של הדתיים/ ח"כ אורי אורבך
• לא סולחת בסמס/ רחלי מלק-בודה
  

בעניין ההנעלה: חשוב לזכור כי ביום כיפור לא נועלים נעלי עור, ניתן להגיע בנעלי התעמלות, קרוקס ועוד... בכל מקרה, המאבטח בכניסה לא יבדוק את הנעליים.

2. כשהתינוק בוכה

ישנם בתי כנסת מאורגנים שמציעים שמרטפות כחלק מהחבילה. אם בבית הכנסת שלכם אין, המתפללים יהיו סבלניים להפרעות קלות מצד תינוקות או ילדים קטנים. מעבר לזה - קחו את הזמן ותרגיעו אותם בחוץ.

3. איפה הכיפה?

בבתי כנסת רבים מקובל להעמיד כיפות ומחזורי תפילה לרשות האורחים הרבים. כדאי להצטייד בכיפה מהבית, שאלו בעדינות היכן יש כיפות או מחזורי תפילה. אם נגמרו המחזורים אפשר לבקש ממישהו להסתכל יחד.

מקריא: יהודה עצבה

4. היי, זה מוקצה

בשעת תפילה לא מדברים בטלפון. בעניין זה יום כיפור הוא בדיוק כמו שבת, שבה נחשב מכשיר הטלפון ל"מוקצה". אם אתם ממש לא מסוגלים בלי החמצן של הסלולרי, לפחות תעבירו לרטט...

נקודה נוספת השייכת לתחום ה"מוקצה": מעבר לעובדה שהחזן אינו שחקן, ובית הכנסת אינו תיאטרון, לא מצלמים את המתפללים ולא מקליטים את החזן, עד צאת החג.

5. מקומות ישיבה

בניגוד לסברה המקובלת, רשויות המדינה לא משלמות לבתי הכנסת את חשבון החשמל, המים והניקיון. בתי הכנסת מתוחזקים רק מתרומות המתפללים וממכירת מקומות ישיבה. מצד שני, בית כנסת הוא מקום ציבורי שפתוח לכל יהודי באשר הוא. לא תמיד יש מספיק מקום לכולם, ובאופן טבעי יש יתרון למי שבא מהבוקר.

בדיוק כמו בכל מקום ציבורי, אנו עדים לא אחת לעומס של מבקרים סביב כניסת הבית, אבל כשנכנסים פנימה מגלים שכמו באוטובוס - אפשר למצוא הרבה מקום פנוי. ואם כל זה לא עזר, מותר גם לעמוד. אתם לא מסתירים כלום לאף אחד...

6. יש חניה?

החל מכניסת החג, מטבע הדברים, לא חונים ליד בית הכנסת, או בסביבותו. הדבר עשוי לפגוע ברגשות המתפללים.

בעניין הנכים, חלק גדול מבתי הכנסת מותאמים לנכים, אבל לא מספיק. בבתי כנסת חדשים קיימת יותר רגישות לנגישות. בבתי הכנסת הוותיקים מנסים הגבאים והאחראים לבצע התאמות למתפללים מבוגרים. כדאי לברר מראש.

7. וכשצמאים?

ניתן ורצוי לתת לילדים לשתות, וכן חולים שזקוקים לבלוע תרופות. לגביכם, אנשים בריאים: אנו יכולים לקבוע כי צעידה מופגנת לברז ושתייה בתוספת גיהוקים עשויה שלא להתקבל בעין יפה.

עצה טובה לצמאים: דמיון מודרך של החזן שצם 25 שעות ומרעים בקולו ללא כל נוזל.

8. עכשיו עומדים, עכשיו יושבים

בשנים האחרונות ישנם מחזורי תפילה שבהם מסומן מתי לשבת ומתי לעמוד. ובכלל, אין זו בושה לראות מה כולם עושים... 

9. הכל בסדר?

יש לכם שאלות? לא מסתדרים עם הסידור? יותר מדי עוזרים לכם? אל תתביישו לבקש עזרה או לחילופין לסרב בנימוס. בסופו של דבר כולם באים עם כוונות טובות, אחרי הכל מדובר ביום כיפור.

10. כיבודים (ולא אוכל)

יש לי קול יפה, למה לא מכבדים אותי לשיר? לא לכל בעל קול יפה יש פריווילגיה לשיר ולפייט. יש מנגינות מוכרות ומוסכמות. קשה לראות

את הגבאי המקומי מאושר מהעובדה שהאורח בחר לשיר את "עננו" במגינה של "השפן הקטן". אם אתם משוכנעים שאתם מכירים את המנגינה, על פי רוב איש לא יתנגד להשתתפותכם.

ועוד "כיבוד" - הרחת הטבק: לא מדובר בסמים, מצד שני זה גם לא אוכל. טבק מיועד להרחה. מאחר שאנו עומדים ביום צום, מקובל כי חלק מהמתפללים מופיעים עם קופסאות טבק קטנות ומכבדים את חבריהם להריח ולהקל על הצום. על פי רוב מדובר במתפללים קבועים המספקים את הסחורה כל שנה, וכבר ראינו תלונות של "ספקים" ותיקים שחשים ש"גונב להם את הקליינטורה"...

• נכתב ע"י ארגון איילת השחר חברותא, המציע לכל אחד ואחת להכיר יותר את ארון הספרים היהודי בלמוד זוגי.