יום כיפור: מה בעצם נועלים ב"נעילה"?

אֵל נוֹרָא עֲלִילָה אֵל נוֹרָא עֲלִילָה

הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה

תפילת נעילה מסיימת וחותמת את תפילות וצום יום כיפור, ועבור רבים מהווה את רגעי השיא וההתעלות של היום הארוך. אך מה בעצם "נועלים" בשעת הנעילה?

• מחפשים עוד דברים מעניינים על יהדות? היכנסו לפייסבוק שלנו
  

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• כל מה שרציתם לדעת על יום הכיפורים - כאן
• שערי השמים נפתחו עליהם: מקוטנר ועד ערן צור
• גם אני יודע מה הבעיה של הדתיים/ ח"כ אורי אורבך
  

ההסבר הנפוץ והמוכר מדבר על נעילת שערי שמיים. רעיון זה בא לידי ביטוי (די מצומצם, למען האמת) גם בנוסח התפילה בנעילה: "פתח לנו שער בעת נעילת שער". הסבר אחר, היסטורי, מדבר על מקורה הקדום של התפילה, שזמנה היה בעת נעילת שערי המקדש במוצאי יום כיפור.

אני רוצה להציע הסבר אחר: לנעול אפשר את מה שנפתח קודם.

מתנתקים מהשגרה

תפילת יום כיפור נפתחת ב"כל נדרי". מאז לידתה לוותה תפילה זו בפולמוס ארוך ואף התנגדות רבנית אל מול מורכבותה ההלכתית (על תפילה והפולמוס אפשר לקרוא באתר הפיוט). מכאן הנטייה לפרשה באופן סימלי ואלגורי ולא כ"התרת נדרים" גרידא (המבוצעת באופן הלכתי נפרד בבוקרו של ערב ראש השנה או יום כיפור).

הרב י"ד סולוביצ'יק פירש תפילה זו כהכרזת חירות: "אנו נכנסים ליום הכיפורים מתוך הצהרה של חירות גמורה. אנו מכריזים ואומרים כי הננו בני חורין ועצמאיים, בלתי תלויים בשעבודים גדולים לדברים קטנים של תאוות ממון וכבוד ושלטון ופופולריות. הננו בני חורין וחופשיים להכניס עצמנו, כל כולנו, לשבועה הגדולה ולהתייצב לפני ה' אלוהינו" (על התשובה, ע"מ 144). אם כך, תפילת "כל נדרי" מהווה מעין שחרור או התרה סמלית שלנו מכל ה"נדרים" שהם בעצם הקשרים, ההתחייבויות (מקצועיות, משפחתיות), ההרגלים, הקיבעונות וכו' שאורגים, קושרים ונועלים אותנו אל מעגל חיינו בעשרות נימים גלויים וסמויים.

גם את חמשת האיסורים המרכיבים את עינוי יום כיפור (אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה) ניתן לראות באור זה - קרי, שחרור והתרה שלנו מהנימים הפיזיים הקושרים אותנו ברגיל לעולם (ומהו איסור תשמיש המיטה אם לא השעיה זמנית של "נדר הנישואין" והקשר בין איש ואשתו?).

החופש לעשות תשובה

אך מהי אותה התרה, ולשם מה? הרמב"ם העמיד את עיקר עיסוקו ב"תשובה" על החיבור שבינה לבין האחריות האישית והבחירה החופשית. תשובה אפשרית רק אם לאדם אחריות מלאה על מעשיו (הם אינם מוכתבים על-ידי כוח חיצוני), יכולת בחירה חופשית ויכולת להשתנות. גם הרמב"ם מכיר בכך שאותה אפשרות אידיאלית של חירות קיצונית נתקלת בחיי היום-יום בנטיות האדם והרגליו.

ומה הקשר לעקידה?

מזווית זו ניתן גם לראות את תמונת הראי ההפוכה בין יום כיפור לסיפור העקידה. יום כיפור נע במסלול שבין התרה לנעילה. בעוד העקדה נעה בין במסלול שבין הנעילה-קשירה-עקדה לבין התרה ושחרור. ההבדל נעוץ בכך שעבור הקרבת הגוף עליו להיות עקוד-קשור, בעוד שעבור מעשה התשובה (המחליף בעצם את הקורבן כאמצעי הכפרה) אנו חייבים להיות חופשיים כדי שנוכל למסור באופן סמלי את עצמנו, נפשנו בדרך לתיקון ולשינוי.

"הדבר החשוב הוא להיות מסוגל בכל רגע להקריב את מה שהננו, בתמורה למה שאנו מסוגלים להיות". (שארל דובואה).

• הכותב הנו יועץ ארגוני ומנחה בבתי מדרש פלורליסטים.