מבחן טיורינג: מותר האדם על המכונה?

ליל המדענים נערך השנה בסימן שנת אלן טיורינג שנולד בלונדון לפני 100 שנה. במסגרת האירועים היום, 24 בספטמבר 2012, יוכל הקהל הרחב להשתתף לראשונה במיזם ארצי של משרד המדע והטכנולוגיה ולהכריע בהתמודדות המחשב מול האדם במבחן טיורינג המוני. ואולם, רוב הציבור אינו מכיר את שמו של אלן טיורינג, ועל כן אינו מבין עד כמה היה אחד ממעצבי הנוכחיים שלנו. שני מושגים הנקראים על שמו, "מכונת טיורינג" ו"מבחן טיורינג", מדגימים זאת היטב.

מכונה יכולה לחשוב כמו אדם?

ה"מכונה" עלתה במוחו של הסטודנט הצעיר למתמטיקה אלן טיורינג בהיותו בן 22 בלבד. מדובר ברעיון מתמטי מופשט שנועד לענות על השאלה, האם מכונה יכולה לחשב כמו שהאדם מחשב? המכונה של טיורינג הראתה שאפילו המכונה הפשוטה ביותר תוכל לחשב את כל מה שניתן לחישוב; כל מה שצריך זו מכונה שיש לה מספר מצבים פנימיים וסרט נייר בלתי מוגבל באורכו, עליו רשומות ספרות.

בפעולתה, המכונה קוראת מספר אחד בכל פעם, והיא יכולה (כתלות במצב הפנימי הנוכחי שלה) לשנות אותו או להשאירו כמו שהוא, להזיז את הסרט צעד אחד (ימינה או שמאלה), או לעבור למצב פנימי אחר. זהו. יותר פרטים לא נחוצים. איננו צריכים לדעת איך היא בנויה בפועל, מאילו חומרים ומה המנגנונים הפנימיים שלה. התיאור הפשוט הזה מספיק בשביל לבצע כל חישוב וכל אלגוריתם. רעיון מתמטי מופשט, כמעט פשוט, שהצית את דמיון החוקרים בעולם וזכה לכינוי "מכונת טיורינג".

"המכונה" הזו נקראת כיום בשם אחר, ידוע הרבה יותר: מחשב ספרתי. ברמה הרעיונית, טיורינג הוא אפוא אבי אבות המחשב, הטכנולוגיה הדומיננטית בחיינו, אך טיורינג היה גם אחד הראשונים לבנות מחשב כזה בפועל, אחרי שהסתיימה מלחמת העולם השנייה, בה היה אחראי על פיצוח הצופן הגרמני הידוע בשם אניגמה.

אבל טיורינג היה לא רק מתמטיקאי פורץ דרך. הוא היה גם פילוסוף שלמד בקיימברידג' אצל ויטגנשטיין, מגדולי הפילוסופים של המאה העשרים. בתור שכזה, הציקה לו השאלה הבאה (עוד לפני שנבנה המחשב הראשון עלי אדמות): אם המחשב יכול לבצע כל חישוב כמו בן אנוש, האם לא נוכל ללמד אותו לבצע פעולות אנושיות אחרות? דיבור למשל? ואם כן, כיצד נוכל בסופו של דבר להבדיל בין האדם למחשב?

יועץ ההשקעות הוא מחשב?

כולנו מכירים את התופעה בה אנו נתקלים בבעיה טכנית כלשהי ופונים למרכז שירות לעזרה. כיצד אנו יכולים לדעת למשל שמי שעונה לנו בצד השני הוא באמת יציר אנוש? כאשר אנו מאזינים לשעון הדובר למשל, אנחנו מבינים שלא מדבר איתנו אדם שמקריא את השעה רק בשבילנו. אבל כאשר אנחנו מדברים עם יועץ ההשקעות שלנו בטלפון, מי תוקע לידינו שלא מדובר במכונה?

הדוגמה האחרונה אינה מקרית. המסחר בבורסות העולם נעשה כיום, במידה רבה, בידי מחשבים. ישנם אלגוריתמים מיוחדים שמאפשרים למחשב לזהות מהר יותר מהמוח האנושי את עלייתן או נפילתן של מניות מסוימות, ולהרוויח הון תועפות על ידי מכירת או קניית המניות הנכונות לפני האחרים בשוק. במקרים אלו, יתרון של אלפית שנייה יכול להתבטא בשורת רווח שונה מאוד. כל המחשבים הללו, אם כך, מחוברים ישירות למחשבי הבורסה, ומתן הוראות הקנייה ומכירה נעשה באופן ישיר, ללא מגע יד אדם.

הייתם קונים מהם מניות?(צילום: עומרי לוי ברצלונה)

הקריטריון היחיד להבחנה בין אדם למחשב, סבר טיורינג, הוא יכולתנו להבין שמדובר במכונה. ב"מבחן טיורינג" מציבים קבוצה של אנשים מול מסכי מחשב, ואלו משוחחים דרך המסכים עם קבוצה אחרת, הנמצאת בחדר אחר. מטרת הקבוצה הראשונה היא להבין אם המשוחח עימם הוא בן אנוש או תוכנת מחשב. אם אין ביכולתם לעשות זאת, כנראה שאין דרך להבחין בין אדם ובין מכונה.

במבחן עצמו, אפשר כמובן לפתוח את הדלת לחדר השני ולראות מיהו אדם ומיהו מחשב. אך מה יקרה אם גם המחשבים יהיו בצורת בני אדם (דהיינו רובוטים)? זו שאלה שנדונה בעיקר בספרות ובקולנוע (מספיק להזכיר את בלייד ראנר, אני רובוט, איש המאתיים, מטריקס, אודיסיאה בחלל, שליחות קטלנית ובעיקר את בטלסטאר גלקטיקה). תשובתו הפילוסופית של טיורינג היא פשוטה: אם זה נראה כמו אדם, הולך כמו אדם ומדבר כמו אדם, אומר טיורניג, זה אדם.

פרופ' אלוף (במיל') יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, ישתתף גם הוא בשעשועון מבחן טיורינג שישודר היום ב-ynet.

 >> לפרטים נוספים על אירועי ליל המדענים