חשבון נפש: 10 הרעות החולות במערכת הבריאות
המתנה ארוכה לניתוחים, מצוקת אשפוז, גירעון ענק של קופות החולים ומידע שמוסתר מהמבוטחים - השנה האחרונה הביאה עמה כמה התפתחויות חיוביות עבור חולים בישראל, אך מצבם נותר בכי רע בתחומים רבים. מה עוד צריך לעשות כאן?
מה קיבלנו השנה?
- משרד הבריאות חויב לפרסם איזו קופה הכי טובה
כמו כן, הורחבה הזכאות לטיפולי שיניים לילדים, נוספו מיטות אשפוז לבתי חולים (אם כי בהיקף לא מספק) וכן עברה הרפורמה בבריאות הנפש, כך שמיולי 2015 ייכלל השירות בסל הבריאות ויופסק קיפוח חולי בריאות הנפש.
עם זאת, ישנם לא מעט תחומים שבהם גם השנה ממשיך להיגרם עוול מיותר לחולים. הנה העשרה הבולטים שבהם:
1. השתתפות עצמית גבוהה
כיום גובות קופות החולים השתתפות עצמית ממבוטחים עבור רכישת תרופות, שירותים וביקורים אצל רופאי משפחה ורופאים מומחים. היטלים אלה מכסים כמעט 10% מהוצאות הקופות.
אמנם בקופות החולים קיימת תקרת תשלום עבור חולים כרוניים ואחרים, אך גובה ההשתתפות העצמית כיום יוצר עומס כספי רב על משפחות, עד כדי כך ש-15% עד 20% מהן נמנעות מצריכת טיפול רפואי בשל כך.
האגודה לזכויות החולה קוראת לפעול לצמצום ההשתתפות העצמית ולביטולה במקרים אחרים, כדוגמת סיעוד מורכב. כיום אשפוז חולה המוגדר כסיעודי מורכב כרוך בהשתתפות עצמית של כ-105 שקל עבור כל יום אשפוז, דהיינו מעל 3,000 שקל לחודש. אנו מתנגדים עקרונית לתשלום זה ורואים באשפוז סיעודי מורכב הקבלה לאשפוז במסגרת רפואית פעילה.
2. קשישים לא זוכים לשיקום
דו"ח מבקר המדינה שפורסם השנה קבע כי כ-20% החולים הקשישים שהוגדרו ברי שיקום לא קיבלו שיקום כלל, למרות הצורך הרפואי בכך. הסיבות לכך הן בעיקרן כלכליות, דהיינו הרצון לחסוך כסף לקופות החולים.
גם בתי החולים שותפים לעוול שנגרם לחולים, בכך שהם מתעלמים מההנחיה להעביר כל חולה אבחון של רופא מומחה מהגריאטריה או שיקום. דבר זה מונע מחולים רבים לקבל הפניה לשיקום שלו הם זקוקים, מאחר שהרופא או האחות המטפלים אינם בעלי הידע המקצועי הנדרש כדי לקבוע את הצורך הרפואי בשיקום.
3. מונשמים לא מועברים הביתה
כיום מקבלים מונשמים את הטיפול הנדרש להם בבית החולים. כאשר משפחה מעוניינת להעביר את המונשם להמשך טיפול בבית, בדרך כלל אין ברשותה המשאבים לעשות זאת, כיוון שהקופות מסייעות רק חלקית במימון הוצאות האשפוז בבית, ובאופן סמלי יחסית בעלות הטיפול הסיעודי הנדרש לחולה מונשם בביתו.
נוצר מצב אבסורדי שלפיו עלות הטיפול לקופות בילדים מונשמים במחלקות ייעודיות בבית חולים גבוהה בהרבה מעלות הטיפול של הקופות לילד מונשם הנמצא בביתו - כ-30,000 שקל בבית החולים לעומת 20,000-15,000 שקל בבית.
יש לקדם השוואת התנאים והכנסת הטיפול בבית למונשמים לסל הבריאות, והגדלת היקף הסיעוד הביתי המאושר באופן משמעותי.
4. קופות החולים בגירעון
ארבע קופות החולים נמצאות בגירעון של מעל מיליארד שקל, והוא צפוי לגדול לאור הגידול הצפוי בהוצאות בבריאות. חילופי האשמות בין האוצר למשרד הבריאות לא יביאו מזור לקופות ולא יקטינו את הגירעון. עצם העובדה שכל קופות החולים נמצאות בגירעון מלמד על כך שכנראה יש בעיה בסיסית בשיטת התקצוב, המחייבת פתרון דחוף.
מצב זה עלול להביא את הקופות לנקוט צעדים שביניהם יהיו כנראה צמצום השירותים, הארכת תורים, צמצום מלאי התרופות ועוד - צעדים שיביאו לפגיעה משמעותית ברמת השירות למבוטחים.
גירעון הקופות עלול להביא להעצמת המערכת הפרטית וכך להגדיל את אי השוויון ברפואה, שכן מי שלא יוכל להרשות לעצמו להסתמך על רפואה פרטית ייוותר ללא מענה רפואי הולם. אנו קוראים לאוצר לחתום על כל הסכמי הייצוב וההבראה עם הקופות, לקבוע מנגנוני עדכון עקביים ונכונים לעדכון שוטף של תקציב הקופות.
5. תקציב נמוך מדי לסל התרופות
מדינת ישראל מקצה לסל התרופות הציבורי רק כמחצית מהתקציב הראוי לעדכון תרופות חיוניות בסל. מצב זה מותיר מאות אלפי חולים ללא תרופות חיוניות ומתקדמות שאין ידם משגת, בין שמדובר בחולים ממעמד הביניים ובוודאי כאלה מהמעמד הנמוך.
היום אנו עומדים רגע לפני פתיחת הדיונים על תקציב המדינה, כשברקע מרחפות גזירות קשות על הציבור בשל הגירעון בקופת המדינה והגדלת תקציב הביטחון. באווירה הקיימת קיים חשש אמיתי שהתקציב לעדכון סל התרופות והטכנולוגיות הרפואיות, ההולך ונשחק בשנים האחרונות, יקוצץ או גרוע מכך - ייעלם לחלוטין מתקציב המדינה.
העמדה הברורה והנחרצת של ארגוני החולים, ההסתדרות הרפואית, הצוותים הרפואיים ובכירי מערכת הבריאות בהווה ובעבר הייתה ונותרה כי עדכון סל התרופות מהווה עמוד תווך של חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, ויש לעגן אותו בחקיקה המחייבת עדכון קבוע של 2% מתקציב קופות החולים. זאת במטרה לאפשר מתן תרופות חיוניות מתקדמות לאזרחי ישראל, לאפשר לרופאים לתת את הטיפול הטוב והחדשני ביותר ולמנוע את המחזות של חולים המתחננים על חייהם או על איכות חייהם.
6. הסדרי הבחירה לא ידועים
הסדרי הבחירה של קופת חולים מאפשרים לבחור נותן שירות רפואי מבין כלל נותני השירות הרפואי של הקופה או מטעמה. קופות החולים רוכשות שירותי בריאות שונים המסופקים למבוטחיהן, והמבוטחים בקופה זכאים לבחור מבין נותני השירותים הנמצאים בהסדר.
על פי תקנות ביטוח בריאות ממלכתי, חייבות הקופות לפרסם באתר האינטרנט שלהן את הסדרי הבחירה שיש לכל קופה, לידיעת הציבור. בפועל הקופות אינן מיידעות את המבוטחים על הסדרי הבחירה שיש להן עם מרפאות חוץ ובתי חולים - וזו עבירה על החוק.
באופן זה נמנע מהמבוטח מידע על אפשרויות הטיפול, ונוצר מצב שבו קופה יכולה לסרב לשלוח מבוטח לטיפול במרפאה שבהסדר הבחירה ותעדיף לשלוח לספקי שירות הנוחים לה יותר.
7. רפורמה בעייתית בסיעוד
המצב הקיים בישראל הוא פיצול אחריות בתחום הסיעוד בין גופים ורשויות שונות, בהם קופות החולים, משרד התמ"ת, משרד הבריאות, משרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי. הדבר יוצר סרבול עבור הנזקקים לסיעוד וקושי בפנייה ובקבלת השירות הנדרש.
משפחות רבות נאלצות לשלם מכיסן אלפי שקלים בכל חודש כאשר מי מיקיריהן נמצא במוסד סיעודי, ובמקביל משפחות רבות משלמות מאות שקלים מדי חודש לביטוח סיעודי.
הרפורמה בסיעוד תרכז את הערכת הצורך בסיעוד והטיפול הסיעודי תחת קורת גג אחת, תעביר את האחריות לקופות החולים ותחסוך את ההוצאות הגבוהות על רכישת פוליסות סיעוד פרטיות.
8. תור ארוך לניתוחים
כיום ישנו תור המתנה ארוך לניתוחים במערכת הציבורית, שבחלקו מגיע עד שנה ויותר. מדובר בניתוחים שאינם דחופים, כדוגמת ניתוחים אורתופדיים. למשל, המתנה לניתוחי כתפיים היא הארוכה ביותר ועשויה להגיע עד שנה.
אנו קוראים לפעול לקיצור ההמתנה לניתוחים שיש בהם כדי לשפר את איכות החיים של המבוטחים ולמנוע את האילוץ הבלתי נמנע במעבר לרפואה פרטית.
9. לא זוכים בטיפול פסיכותרפי
קופות החולים, שאמורות היו לספק טיפולים פסיכותרפיים למבוטחיהם ללא תשלום במסגרת סל הבריאות, מציגות זאת כשירות לבעלי הביטוח המשלים שלהן, בתשלום השתתפות עצמית (פרט למכבי). המשמעות היא כי מבוטחים שאין בידיהם ביטוח משלים אינם יכולים לקבל טיפולים פסיכותרפיים או מקבלים טיפולים חלקיים במסגרת קופת החולים.
קיימת שונות גדולה בין הקופות, אשר באתרי האינטרנט שלהן מפרסמות מידע חלקי או שגוי שעלול להטעות את החולים לגבי הזכאות לטיפולים. באף אחד מסלי השירותים המפורסמים באתרי האינטרנט אין הגדרת זכאות התואמת לחלוטין את עמדת משרד הבריאות כפי שבאה לידי ביטוי בקביעתה של נציבת קבילות הציבור.
יתרה מזאת, קופות החולים מסתירות מהציבור את העובדה שקיימים חילוקי דעות בינן לבין משרד הבריאות בסוגיה זו, אף שהן מחויבות לציין זאת בכל פרסום למבוטחים .
10. צפיפות בבתי החולים
דו"ח הבריאות השנתי של ה-OECD מצביע על מצבם הרע של בתי החולים בישראל. שיעור המיטות לאשפוז בישראל נמוך יחסית ליתר המדינות החברות בארגון, ועומד על 1.9 מיטות לאלף נפש לעומת ממוצע של 3.4 מיטות לאלף נפש ביתר מדינות הארגון.
שיעור תפוסת המיטות בישראל הוא הגבוה ביותר מבין מדינות הארגון, ועומד על 96.3% לעומת 75.9% בממוצע.
מצוקת האשפוז מביאה לשחרור מהיר יותר של חולים, לעתים שלא כצורך ובטרם סיום הטיפול הנדרש.
כמובן שתוצר לוואי נוסף של מצוקה זו היא מה שנקרא "אשפוז במסדרון", המביאה בסופו של דבר להפרת זכויות החולה, שאינם זוכים לפרטיות ולתנאי אשפוז הנדרשים במשך זמן האשפוז.
הכותבת היא מנכ"לית האגודה לזכויות החולה
לפנייה לכתב/ת 
