כימו, לא רק בבית חולים: "אם להתמודד - אז פה"

אסתר פרץ וגדליה הילר סיימו זה עתה את הטיפול הכימותרפי השבועי שלהם. אף שמדובר בטיפול קשה ולא נעים, הם מחויכים. מבחינתם זה יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. כבר שנים שמדי שבוע הם מגיעים למרפאה האונקולוגית של רשת מרפאות א.פ.ק בריאות ברמת גן. לדבריהם, המרפאה הקטנה והצוות הרפואי הופכים את החוויה הקשה לנעימה, עד כמה שניתן.

דיווחי חדושת נוספים ב-ynet:

סחיטה בפתק מחוץ למכון הליווי: "יש לי וידאו שלך"

בכיר מצרי לישראל: נגדע ידכם אם תפעלו בסיני

בחירות בארה"ב 2012 - כל הדיווחים ב-CNN ו-ynet

כיום רוב החולים האונקולוגיים מקבלים את הטיפולים הכימותרפיים בבתי החולים. הם הופכים לחלק בלתי נפרד מאורח חייהם של חולי הסרטן: מדי שבוע -שבועיים הם נאלצים לעזוב הכול, להגיע לאשפוז היום בבית החולים ולקבל את הטיפול המונע. חלקם עושים זאת כבר שנים.

א.פ.ק בריאות הוקמה לפני 20 שנה וסיפקה טיפולי דיאליזה. לפני עשור התרחבה והחלה לספק גם טיפולים כימותרפיים. כיום יש בארץ שתי מרפאות אונקולוגיות שמספקות טיפולים אלה לכ-160 חולים במה שמכונה "מרפאות בקהילה", האחת ברמת גן והשנייה באשדוד.

הילר במרפאה(צילום: בני דויטש)

המרפאות מעניקות את אותו השירות של בתי החולים: עובדות בשיתוף עם קופות חולים שמממנות את הטיפולים, ומספקות לחולים אבחון ומעקב (למרפאה ברמת-גן הסכם עם קופות החולים לאומית ומאוחדת, ולזו שבאשדוד - עם מכבי ומאוחדת). רק אם יש צורך בניתוחים והקרנות מופנים המטופלים לבתי חולים.

ועל אף הדמיון הרב, ישנם מספר הבדלים שעבור המטופלים הם מהותיים וחשובים ביותר. "חולים רבים לא שמחים לעבור את הטיפולים הללו בבתי החולים כי מדובר במקום המוני. לא כל אחד אוהב להיחשף ויש אנשים שלא סיפרו על מחלתם", מסביר פרופסור עמוס פינס, המנהל הרפואי של הרשת. "כאן הכול פשוט יותר. המרפאות שלנו קטנות ואינטימיות, אין הרבה מטופלים, מה שמאפשר לשמור על פרטיותו של החולה".

מרפאת א.פ.ק ברמת גן(צילום: בני דויטש)

מעבר לכך, מוסיף פינס, "המערכת בבתי החולים יכולה להיות מסורבלת מאוד ואדם שמגיע בבוקר לטיפול יוצא משם רק בשעות הערב. זה כמובן משפיע על המלווים שנאלצים להפסיד ימי עבודה. אצלנו החולה מגיע, מקבל את הטיפול, מסיים והולך הביתה. הוא לא ממתין, אין תורים. בנוסף המטופלים מקבלים ליווי סוציאלי צמוד וטיפולים משלימים כמו רפלקסולוגיה, להם ממתינים שבועות בבתי החולים, והכי חשוב - הצוותים מכירים באופן אישי את המטופלים". בנוסף מספקת המרפאה חניה חינם, ולאלה שאין ברשותם רכב יש הסעה.

פה כולם מכירים אותי

אסתר פרץ, בת 63, סובלת מסרטן גרורתי ועוברת טיפולים כימותרפיים כבר שלוש שנים. בשנה הראשונה היא טופלה בבית חולים במרכז הארץ ואחרי עשרה חודשים החליטה לעזוב. "הרגשתי שאני מגיעה לתחנה מרכזית, לא לבית חולים", היא מתארת, "לשוחח עם רופא - היה בלתי אפשרי. פשוט הלכתי שם לאיבוד. לכאן הגעתי דרך קופת החולים וקיבלו אותי בחום. הרופא מדבר איתך בגובה העיניים, היחס הוא אישי, אין יום אחרי טיפול שאני לא מקבלת טלפון שבו שואלים אותי איך אני מרגישה".

כששוחחנו איתה, סיפרה שהגיעה היום לטיפול בלי מצב רוח. "אני לא באה לפה לקבל פרס, אלא לטיפול כימי, ואיכשהו מהרגע שנכנסתי לכאן חזר לי החיוך לפנים. זה מה שנגזר עלינו ואנו צריכים להתמודד עם זה. ואם להתמודד - אז רק פה. אנשים שצריכים לעבור טיפולים, עדיף לעשות את זה פה".

גדליה, בן 76, סבל במשך שנים מסרטן בריאה. הרופאים נאלצו לכרות את ריאתו הימנית, וכיום הוא מתפקד עם ריאה אחת שמתפקדת בכ-60 אחוזים. לפני כשנתיים, לאחר תקופה שבה נחשב בריא, חזר הסרטן לגופו, והוא שב לטיפולים הכימותרפיים. "הייתי בבתי חולים רבים. זה בלגן שלם", הוא משחזר. "פה די מסודר, המקום שייך לקופת החולים, האנשים נחמדים, כל הרופאים והאחיות מכירים אותי ואם אני מרים טלפון כולם יודעים שגדליה מדבר ואני מקבל את התשובות לכל השאלות. זה מקום אחר".